חיפוש - אדם , פר |1| - דף 8

• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצ...
• 

  על מלון ופרח וגם לאס וגאס

  27.02.14
  ...י זוהר, ביחד עם הניחוח המיוחד של הכתבה הזאת, זרק אותי לפתוח את ספר הקאלט "ללמוד מלאס וגאס" והbה אחת הסיבות מדוע:"ארכיטקטורה רלוונטית, היא ארכיטקטורה שמפנימה את נחיצותו של הביטוי הסמלי, שמתאימה את עצמה לצרכים הנוכחיים של בני האדם ושצנועה מספיק כדי ללמוד אפילו מלאס וגאס." (מתוך: ללמוד מלאס וגאס/ונטורי-בראון-אייזנאוור) אך מה קורה למבנה שהופך לא רלוונטי? אין כל ספק שצרכיי השעה חשובים, אך מאידך, האדריכלות מסתברת שוב ושוב כבעלת תאריך תפוגה וכך, מה ששוק...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  החי הצומח והדומם; הפרפר, העץ, הבטון; מערכת אקולוגית-אדריכלית אחת הומוגנית. כשאנו מעצבים סביבה, היא צריכה להיות כזו המכילה בתוכה את הצרכים של כולם. אך פעמים רבות, רק האדם הוא אזרח סוג א'.. ולא תמיד הטבע, גם אם הוא עירוני, או מבוית, מקבל מקום אמתי של כבוד.האדם ניכס לעצמו את הירוק, החי, הנושם, שהנם בעלי יתרונות כה רבים וערך רב כל-כך לחיי היום-יום שלנו. האם חשבתם פעם מה קורה לתהליך התכנון כשהאזרחים שאינם בהכרח הולכים על שתיים, הופכים להיות אזרח סוג א...
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  ...בות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת השתנו באופן שהופך עולמות. נכון, הם התקדמו, והשתכללו, וגדלו, והתרחבו.. אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסי...
• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  "תעשיית הבנייה הגלובלית ושפחותיה החרופות, ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, מנותקות לחלוטין מצורכי המגורים של שליש מאוכלוסיית העולם, ואינן בנויות לספקם", כותב פריי, וקורא לקדם אדריכלות אתית השמה בראש מעייניה את האדם, כיחיד וכחברה, ואת הסביבה.""ללמוד מוורנקולר: לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה" // Pierre Frey - הספר"פריי קורא לצאת למאבק אדריכלי, חברתי וכלכלי ב"תעשיית האדריכלות והבנייה הגלובלית" המשחיתה כל חלקה טובה, בחסותם ההרסנית של הבנק העולמי ומוסדות דו...
• 

  רכבת הפרברים

  26.12.13
  ...על כך שמשרד אדריכלים חייב לקבל עליו את ההזדמנות והאפשרות לתכנן את הבניין רוחבית בסביבתו, וליצור מערכת אקולוגית-אורגנית שלמה, ולא "ייצור" תחום בגבולות מגרש.יצירה אדריכלית נמדדת ביום בהיר אחד, בו אדם אחד, צועד ועושה בה שימוש. מה שבטוח במקרה הזה - תושבי האזור יכולים להרגיש בנוח ובביטחון, לפחות כשהם מחכים לרכבת. השלב הבא יהיה כנראה רכבות ממוגנות, אך את זה נשאיר לבעלי מקצוע אחרים.להמשך קריאה, בכתבתם של נעמה ריבה וגור וולנר, על המבנה החדש והייחודי הזה.
• 

  עתיד שכונות המגורים בישראל

  10.07.13
  טלי חתוקה, מייסדת וראש המעבדה לעיצוב עירוני הפועלת בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב, כותבת במגזין "אלכסון" על עתיד שכונות המגורים בישראל.לפי חתוקה, לשכונה מאפיינים והגדרות שונות עבור התושב המתגורר בה, עבור היזם ועבור המתכננים וקובעי המדיניות. חתוקה מדגישה את חשיבות השכונה כיחידה מובחנת בערי ישראל, ומנתחת כיצד תפיסות ארגוניות שונות בתכנון השכונה משפיעות בסופו של יום על מרקם החיים בשכונה עצמה, יחסי הגומלין בין השכונה לעיר וכמובן על ה...
• 

  עיצוב דירה בתל אביב

  6.06.13
  דירה פרטית ברחוב גאולה בת"א הצופה לים. תכנון הדירה הותאם לצרכי הלקוח ובחירת חומרי הגמר נעשתה בקפידה תוך שימת דגש רב על התאמת צבעים, חומרים ותאורה. בעל הדירה הינו אדם המתגורר בה לבדו, לכן תוכנית הדירה הותאמה לדייר אחד. נעשתה בחירה מודעת באלמנטים שייצרו דרמה וקונטרסט בחלל כמו רצפה כהה מול קירות וארונות מטבח בהירים ובניה של פרט נגרות מרכזי בקיר המטבח שהוא מוקד תשומת הלב המרכזי של הדירה.
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...רנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמי...
• 

  כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?

  26.08.12
  המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  אביב גפן, איקאה וביקורת אדריכלית

  11.03.12
  ... של המנטליות ההיפסטרית הוא שלילה מוחלטת של תרבות המיינסטרים. (...) הסלידה של ההיפסטרים מהמיינסטרים נוגעת לא רק לתחום האומנות אלא גם להשקפות ותפיסות שרווחות בקרב רוב האוכלוסייה ואפילו לרשתות מסחריות גדולות שמזוהות עם הטעם של האדם הממוצע. (...) הביקורת העיקרית לתופעה טוענת שההיפסטריות היא פוזה נטולת כל משמעות, סגנון ריק מתוכן ודרך חיים שמקדשת את המגניבות והרלוונטיות אבל חסרת כל אלטרנטיבה אמיתית לתרבות הקיימת. ההתנגדות של ההיפסטרים למיינסטרים נתפסת ...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ו...
• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ר כי יש בה יותר אנשים.עוד מישהו שם לב לחריקה הלוגית?כלומר זה נשמע הגיוני עד שעוצרים רגע וחושבים על זה. אם ההנחה נכונה, היתרון צריך להיות לערים צפופות יותר, לא גדולות יותר...אם ההנחה נכונה, היתרון צריך להיחלש בגודל מסוים. הרי אדם לא באמת פוגש יותר אנשים בעיר בת 20 מליון איש לעומת עיר בת 5 מיליון...ואם ההנחה הייתה נכונה הרי שבעידן הנוכחי, כשהעברת המידע מהירה וקלה, כוחן של הערים היה אמור להיחלש ולא להתחזק...המסקנה שלי היא שהחוקרים טועים. נשמע מוזר א...