חיפוש - חדשות , אדם , פתח |1| - דף 2

• 

  סיכום 2016 בתחום המשפט לעולם התכנון

  3.01.17
  ...דין, בעניין עתירה שהגישו אדם טבע ודין כנגד הארכת כהונתה של ראש מינהל התכנון בינת שוורץ. לאחר שבית המשפט "רמז", כי עשוי לקבל את העתירה, הודיעה ראש מינהל התכנון לבית המשפט, אגב ניסיונות לגבש פשרה כלשהיא, כי היא מניחה את המפתחות והולכת מהיום למחר, הביתה. ההליך בבית המשפט, והתבטאות השופטים, הובילו להתפטרות הרמטכ"ל באמצע המלחמה, על מחירי הדיור. ואחרי כל אלה חשוב לזכור, בתי המשפט אוהבים להצהיר כי הם אינם מתערבים בשיקולים תכנוניים...באדיבות הבלוג המרפסת
• 

  אחד על אחד הכירו את מיטל גפן

  26.12.16
  ...בכל עיצוב שאנו יוצרים בסטודיו אנו דואגים שתהיה נגיעה ייחודית. אני מאמינה שבעולם הגלובאלי שלנו, אנחנו צריכים לשאוף ליצור פינה שהיא רק שלנו, ייחודית לנו, מתאימה לאופי ולאישיות שאנו מקרינים- זוהי חשיבה וצורך מאד בסיסי שלנו כבני אדם. מהמקום המקצועי שלי אני רואה בתפקידי, עוד דרך לתת לאנשים מרחב אישי ייחודי שמבטא אותם באמצעות העיצוב. מעבר לזה, חשוב לי שהעיצוב יעבוד, שלא ייווצר בסוף חלל מנוכר אלא להפיח בו רוח חיים כך שהאלמנטים יעבדו האחד בשביל השני ויצר...
• 

  אחד על אחד - אפרת מאירי

  11.12.16
  ...תך לעיסוק בתחום?מגיל צעיר ידעתי שאעסוק בתחום אשר נותן משמעות לאנשים אחרים. החיים בקיבוץ בשנות ה 80-90, שבו הזהות האישית מתבטלת, תרמו לחיפוש שלי אחר עיסוק מרחבי שייטיב עם איכות החיים של האנשים, עיסוק שמתאים לחזון שלי כי לכל אדם יש מקום לביטוי עצמי. המשרד שלי אדריכלות ישראלית – סטודיו לתכנון אדריכלי ועיצוב. משרדי מתמחה בתכנון בתים למשפחות צעירות הבוחרות לגור בסביבה כפרית כדוגמת קיבוצים מופרטים ומושבים. בעבודתי אני מפתחת סגנון עיצובי ישראלי השו...
• 

  חדש ב saf - אחד על אחד והפעם הכירו את טניה אברמזון

  4.12.16
  ...ית. יתר ההכשרה - מהניסיון בשטח, אנשי המקצוע והספקים מהם למדתי בשנה יותר ממה שלמדתי במהלך כל התואר.מהו תהליך העבודה שלך מול הלקוח?תהליך העבודה מתחיל בפגישה הראשונה, עוד לפני שאני והלקוח נמצאים בתהליך רשמי. אז אני מתרשמת מבני האדם שמולי, על רצונותיהם וחלומותיהם, ומביתם הקיים. לאחר מכן, וכאבן דרך ראשונה לתהליך, מקיימים פגישת תיאום ציפיות מעמיקה יותר בה עוברים (פיסית ובע"פ) על כל הדברים שמעוניינים להשיג בתהליך. עם קבלת תכניות מדידה מקצועיות של הבית...
• 

  תערוכת בוגרים המרכז האקדמי ויצו חיפה

  3.07.16
  ... העוסק ״במוות״ של עצמו, לכאורה, בשדה הקרב, כל זאת למרות שמעולם לא גיוס לצה״ל. · אור נגר - מתעמתת עם ההחלטה המשפחתית לעבור לחיות בפנימייה, בסדרת צילומים ודיווחים פיוטיים היא חוזרת לפנימיית נעוריה ומוסרת מסמך של אדם בוגר המסתכל על עברו במבט ביקורתי. · קארין קומקוב - ממציאה ומפתחת מכשיר המאפשר לחולי ALS- מחלת ניוון שרירים קשה, לצייר וליצור בעזרת תנועת האישונים. הפרוייקט שלה הפך מקונספט למוצר עובד, פרוטוטייפינג מלא שזכה ...
• 

  פתרונות חדשניים לקידום הבטיחות בבנייה - יום עיון

  27.03.16
  ...קטים גדולים מאוד (מגה-פרויקטים) מחד, ובפרויקטים קטנים מאוד מאידך, שימוש מוגבר באמצעי תיעוש הבנייה באתר, גידול בבניית תשתיות וריבוי של עובדים זרים ורב-לאומיים באתר הבנייה. ע"פ ארגון העבודה הבינלאומי (I.L.O.), כ- 2 מיליון בני אדם מקפחים חייהם בזמן עבודתם מדי שנה. בישראל, למעלה מ-50% מכלל מקרי המוות בתאונות עבודה נגרמים בענף הבנייה והתשתיות. היקף ההשקעה בפעולות מתוכננות ומונעות בישראל, הוא נמוך במידה ניכרת ביחס למקובל בעולם המפותח. להשקעה בבטיחות י...
• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ...הנצחה או בהקשר פולחני. בחלק מהמקרים שונתה סביבת המעיין באופן מסיבי תוך פגיעה במבנה העתיק שלו ובמערכת המים שלו. בד"כ עוזבים הפעילים את המעיינות לאחר זמן מה, פגועים וחשופים להמשך של הרס ושחיקה.למעשה, כמעט ולא נותרו מעיינות שיד אדם לא נגעה בהם.הרשויות האחראיות על המעיינות, מתקשות לתת פתרונות להרס המתמשך של המעיינות. הסיבה העיקרית להידרדרותם של המעיינות נובעת מאופיים כטובין ציבוריים, שהמשתמשים בהם אינם נדרשים לקחת אחריות על שמירתם. האחריות עליהם נמצא...
• 

  מבט לאמנות הרחוב והגרפיטי בישראל

  19.10.15
  ... אישית, אותו צריך האדם העירוני - התושב - לפענח ולהבין כחלק מסביבת חייו.משתתפים:עדי סנד // אדריכל ואמןרעי דישון // יזם תרבות / בין הקוביה הלבנה לקוביה האפורה - על סצנת הגרפיטי (ואמנות הרחוב) הישראליתחוי ליבנה // אדריכלית נוף / עיר בשרות עצמיעוז מדר // אדריכל ואמן / השפה והחוקים הלא כתובים של האמנות במרחב הציבוריאוצרת ומנחה: מעצבת מיטל פרגריום חמישי, 29 אוקטובר 2015, 19:00זהזהזה גלרייה לאדריכלות, נמל תל-אביב יפו.למידע מלא אודו התערוכה יש ללחוץ כאן.
• 

  על סביבה ורגישות

  11.03.14
  מטבע האדם, מקדמת דנא, המגמה הסביבתית של האדם, היא לנכס לעצמו עוד ועוד שטח, מ"ר, טבע, סביבה, קרקע, נדל"ן.טביעת הרגל שלנו, ההולכת וגדלה, הולכת ומסמנת גם את הסוף. סוף השטח, סוף המשאבים, המאגרים, המחצבים, סוף היכולת של העולם הזה להכיל אותנו. בקצב הפיתוח הטכנולוגי שרץ כאן, אולי עד אז כבר ימצאו פתרון.אבל, לא מדובר כאן רק באיום של סוף מר. התהליך הזה גורם לנו לאבד עוד ועוד ממה שהוא "טבעי" שהוא גולמי, שהוא טהור. המלאכותיות, מכסה רק לכאורה, על מה שלא נשאר....
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אביב הסתדרה מצ...
• 

  על מלון ופרח וגם לאס וגאס

  27.02.14
  ...י זוהר, ביחד עם הניחוח המיוחד של הכתבה הזאת, זרק אותי לפתוח את ספר הקאלט "ללמוד מלאס וגאס" והbה אחת הסיבות מדוע:"ארכיטקטורה רלוונטית, היא ארכיטקטורה שמפנימה את נחיצותו של הביטוי הסמלי, שמתאימה את עצמה לצרכים הנוכחיים של בני האדם ושצנועה מספיק כדי ללמוד אפילו מלאס וגאס." (מתוך: ללמוד מלאס וגאס/ונטורי-בראון-אייזנאוור) אך מה קורה למבנה שהופך לא רלוונטי? אין כל ספק שצרכיי השעה חשובים, אך מאידך, האדריכלות מסתברת שוב ושוב כבעלת תאריך תפוגה וכך, מה ששוק...
• 

  מי יודע באיזו שנה לא יהיה מקום לבנות על כדור הארץ?

  3.02.14
  ...בות הבאות... אבל גם בגלל הרבה סיבות אחרות.תכנון המוסראנחנו חיים בעידן בו קצב ההתפתחות והשעטה קדימה הוא לפעמים בלתי יאומן. אם נסתכל אחורה 5, 10, 20 שנים - קשה להאמין לפעמים מה היה אז, לעומת ה"היום" ולעומת ה"מחר". התכנון עבור האדם והסביבה אינו יכול לשקוט על השמרים. יש נסיון, יש רצון, אך הבניה- התכנון והטכנולוגיה לא באמת השתנו באופן שהופך עולמות. נכון, הם התקדמו, והשתכללו, וגדלו, והתרחבו.. אבל, אנו יודעים היום כל כך הרבה- באשר לסביבה, ולאורח החיים, ...
• 

  הצגת בוגרים - Mapping the Common

  29.01.14
  ...הקריטריונים לבחירה היו סוציאליים, כלכליים וסביבתיים. הסטודנטים התבקשו לתכנן ולעצב פתרון פשוט למורכבות החברתית, הסביבתית והקהילתית סביב כל אחד מהאתרים. זאת מתוך אמונה שעיצוב טוב ופשוט משפיע מיד ובאופן אינטואיטיבי על ההכרה של האדם באשר הוא אדם, וכן שהטיפול הנקודתי יוכל להוות קטליזאטור חברתי ולהשפיע על מעגלים נרחבים, ולקשר בין המימד הפיזי של העיר לבין מוקדי האנרגיה של העיר. הפרוייקט בוצע בהנחייתן של אדר' טלי כהן אנדרסון ואדר' לילך ענבר גרוסברד, ובסי...
• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...רנד קניון החדש בבאר שבע "מייצגת מדיניות עירונית לא ברורה. פיתוח שדרות רגר בכניסה הצפונית לבאר שבע מרמז אולי על רצון לפתח את המרחב הציבורי הפתוח, אך הזנחת השוק העירוני, פיתוח מעגלי התנועה באופן מוגזם (שנועדו למכוניות ולא לבני אדם) ופיתוח הקניון החדש הם מהלכים שמעודדים את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמי...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  ...ישירות לשלב זה. כל אחד משנים עשר המשתתפים בשלב השני יהיה זכאי לסך של 100,000 ₪ כהשתתפות בהוצאות של הכנת הצעה ומודל. חשוב לציין כי התחרות אינה מתמצה בעיון ובחינה של תכניות אדריכליות ובבחירת תכנון אדריכלי, אלא גם בבחירה של אדם בעל השראה שיישא על כתפיו אחריות לבניין שישרת את הספרייה הלאומית במשך שנים רבות, אשר עתידות להתאפיין בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות ושינויים תכופים באופן בו נצרך מידע. חובה על ועדת השיפוט לוודא שהאדריכל מבין את רוח הפרויקט ו...