חיפוש - חדשות , אדריכלות , הרבה , רנו |1| - דף 6

• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...תן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצנצים". *תמו...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...לא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפו...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  6 טיפים לעיצוב גינה מוצלחת

  25.04.18
  ...ץ המתקרב באופן יעיל, יש לעשות זאת באופן הנכון. בהקשר זה ניתן לומר שעבודה מאמצת שנעשית על פי תכנון נכון תביא לתוצאות חיוביות ארוכות טווח בעוד שהשקעה בלי תכנון נכון תביא בסופו של דבר להחמצה. הדרך לחצר פורחת מתחילה בתכנון כמו הרבה דברים מוצלחים, גם החצר שלכם זקוקה לתכנון מקדים. אין זה אומר שאתם חייבים לקרוא לבעל מקצוע, אבל אתם בהחלט נדרשים לקחת מספר דברים בחשבון ולא פחות חשוב – להביא אותם על הכתב. סרטטו סכמה של הגינה שלכם. הסרטוט אינו חייב ...
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  גליון הארץ מעדכן אותנו שהספרייה הלאומית עומדת לפתוח תחרות אדריכלים לתכנון משכנה החדש בינואר 2012. המבנה יוקם מול מוזיאון ישראל בירושלים, על מגרש של 14 דונם והוא יהיה בגודל של 40 אלף מ"ר. ההרשמה טרם נפתחה אבל באוויר יש כבר הרבה באז. על פי הכתבה התחרות תכלול שני שלבים: "השלב הראשון יהיה פתוח לכלל האדריכלים בארץ ואילו בשלב השני ישתתפו ארבעה עולים מהשלב הראשון, ארבעה משרדים מוזמנים מישראל וארבעה משרדים זרים בעלי שם עולמי. את ההצעות תבחן ועדת שיפו...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יוצרות תנאים לקיומו של קו הרחוב במקום לספור מטרים".ההבדל בין עיר כמו ני...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...ים המורכבים והמעטפת הפיסולית, הפיתולית, יכולים להעיד על כך." (...) "החללים המרכזיים שבהם מתקיימת תנועת המבקרים, מצטלמים יפה מאוד. זהו מוזיאון של צלמים ועבור צלמים. ב'מפל האור', במסלולי ההליכה סביבו, המוארים בתאורה טבעית, יש הרבה אנרגיה וויזואלית שסוחטת רגשית את המבקר וגורמת לו להרגיש שאיכות האומנות המוצגת בחללי התצוגה המוצמדים אליו מסביב, פחותה באיכותה בהשוואה לחוויה הממגנטת סביב ה'מפל'." אלון עידן ציני יותר ובכתבה ב"הארץ" כותב כך :"אחר כך, ...
• 

  שכונות מתארגנות לשינוי

  2.03.11
  ...הצליחו התושבים לגייס גם את העיריה לנושא ובפעילות יצירתית שינו החלטות קודמות והצליחו במאבק על שטחים פתוחים. מאבק יצירתי אחר מתרחש בשכונת ג'סי כהן בחולון. כתבה של אסתר זנדברג בהארץ מספרת על תוכנית דו שנתית משולבת של אמנות ואדריכלות קהילתית בשכונת המצוקה הוותיקה. למרבה הצער כאן תורמת העיריה רק מחצית מעלות הפרויקט ואם לא ימצאו תורמים נוספים לא ברור עתידו. לתכנן זה נחמד אבל לממש כנראה עולה יותר. אבל הכשלון הגדול לאחרונה הוא של תושבי שכונת נווה...
• 

  תערוכה - אדריכלות, תכנון ופיתוח מישראל לאפריקה

  29.03.16
  הדיון בתולדותיה של האדריכלות הישראלית נטה לעסוק ביחסי הגומלין שלה עם המטרופולינים של המערב. אלחנני (1998) הצביע על השפעות ישירות של תקדימים מערביים על האדריכלות בישראל, ותר אחר האופנים שבהם האדריכלות הישראלית מתעלה על ההשפעות הזרות ומחפשת את המקומי. לעומתו אפרת (2003) העלה על נס את מחויבותם של האדריכלים הישראלים לשיח האדריכלי הבינלאומי ואת בקיאותם.אך האדריכלות הישראלית לא עסקה רק ביבוא וביישום של ידע אדריכלי מן החוץ. משנות השישים עסקו אדריכלים יש...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ... מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצמו בהבאת קוראים.החלק החשוב לדיון מגיע בסיום הכתבה: "משכנה הנוכחי של הספרייה בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם הוא בניין מצוין ונאה, שלא הרבה מבנים בני זמננו משתווים לו. הדבר הנכון לעשות היה לגאול אותו מהזנחה, לארגן אותו מחדש, להרחיב את שטחו ולהתאים אותו לחידושים האחרונים בענף הספרנות, מבלי לפגוע בדמותו ובמעלותיו".עד כמה שאני עצמי מזדעזע מהאפשרות שאני מסכים עם...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  שני מניפסטים שונים פורסמו השבוע על ידי אדריכלים צעירים בשני בלוגים שונים. האדריכלית נעמה ריבה פירסמה את המאמר "אדריכלות עייפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיו...
• 

  תל אביב תחת התקפה

  18.04.12
  ...הפרכה - תל אביב בשנות השמונים הייתה אפילו קרובה יותר לתוכנית המקורית של גדס ומצבה אז היה קשה. הצעירים נטשו, לא היה מה לעשות בה, העיר הייתה עיר עם הרבה הפסקה.אחד הדברים שאדריכלים רבים לוקים בהם היא החשיבות העצומה שהם מייחסים לאדריכלות. זו לא האדריכלות שקובעת, לא בתל אביב ולא בטיימס-סקוואר. יש מאות דוגמאות לעיר שזרחה ונבלה וזרחה שוב כשהמבנה העירוני שלה כמעט ולא משתנה.זו לא האדריכלות!טענה שנייה - תל אביב זוהרת והשאר אפורהפרכה - מה שלמעשה כתוב כאן זה...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... מקיבעון של תושבי ישראל באשר לעיר, קיבעון שגורם לרבים להעדיף את הפרבר. מעניין לבחון את הקביעות האלה לנוכח המחאה שאנו רואים כעת גם בניו-יורק, ברצלונה וערים אחרות. ערים שאפילו לטענתה הן המודל המוצלח. בזמן האחרון אפשר לקרוא הרבה מאד כתבות ובלוגים שטוענים שהם יודעים מדוע קמה המחאה ומהו הפתרון הנכון לה. "הכל בגלל _____ (מלא את החסר) !!". בדרך כלל מלווה את הטענה גם המחשבה שאפשר להוביל את המחאה הזו לכיוון הנכון ושהנה, הנה, בא התיקון. זאת מחשבה נחמדה...
• 

  נחנך הבניין המחודש לפקולטה לארכיטקטורה בטכניון

  6.04.16
  ...בתהליך חידוש פני השכונה," אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. "כתושבי העיר חיפה, וכחלק בלתי נפרד מתפיסת עולמו של הטכניון, מוטלת עלינו האחריות לפעול לקידומה של העיר. תהליכים כמו זה שאנחנו מציינים כאן היום דורשים סבלנות, הרבה סבלנות. רק עוד שנים רבות נדע מה השפעתו של הצעד הזה אבל אין לי ספק שהטכניון, העירייה ותושבי הדר יוצאים כאן לריצה למרחקים ארוכים, שמבטאת את מחויבותנו לחיזוקה של חיפה." רגע היסטורי "זהו רגע היסטורי עבורנו! אמרה חדוה...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ש הרבה מעונות עובדים ברמה אדריכלית גבוה יותר." אם כל זה לא מספיק, בא חוק התכנון והבניה המוצע ומציג את נושא השימור דרך רשימות. מה רע בזה? תקראו את מה שכותב בלוג "המרפסת". הטיעון השני הוא טיעון אדריכלי: השימור מעקר את האדריכלות המקורית והופך יעודים מקוריים למסגרות חסרות תוכן. מוקדים היסטוריים עוברים תהליך סניטציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת ה...