חיפוש - אח , אש , זית |1| - דף 11

• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  ...עית, יש הרבה אנרגיה וויזואלית שסוחטת רגשית את המבקר וגורמת לו להרגיש שאיכות האומנות המוצגת בחללי התצוגה המוצמדים אליו מסביב, פחותה באיכותה בהשוואה לחוויה הממגנטת סביב ה'מפל'." אלון עידן ציני יותר ובכתבה ב"הארץ" כותב כך :"אחר כך, כשקראתי על אירוע הפתיחה בעיתון, הבנתי שזה היה 'מפל האור'. וחשבתי ללכת שוב לאגף החדש של מוזיאון תל אביב ולהביט שוב על מה שעכשיו אני מבין שהיה 'מפל האור'. וחשבתי שכעת, כשברשותי המלים 'מפל האור', אוכל להתייחס להיבטים ה'א...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...ץ" את התערוכה "חמישה רגעים - מסלולים באדריכלות של מוזיאון תל אביב" ומציג כדרכו גם ביקורת: תערוכות האדריכלות בארץ עוסקות בעיקר בתיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנ...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ישות חדשות כדי לחבר צורה, מרחב וחומריות עם תפיסות ורעיונות חדשניים בקני מידה שונים. מועד אחרון להרשמה: 6 ינואר 2012 מועד אחרון להגשה: 20 ינואר 2012 דמי הרשמה 50 $ אתר התחרות: שאילתות: [email protected] הגשות: [email protected] פרסים מקום ראשון 1000 $ מקום שני 500 $ מקום שלישי 250 $ ציון לשבח מיוחד לקטגוריות: צפיפות דיור גבוהה, צפיפות דיור בינונית, צפיפות דיור נמוכה, פוד נפרס, פנים מודולארי, העיר ניו-יורק.
• 

  מושבת הטמפלרים ושימור מפלסטיק

  8.08.11
  כתבה בכלכליסט מציגה הצצה למתחם המושבה הטמפלרית בתל אביב שיפתח בעוד שנה. כזכור, המבנים במתחם הועתקו ועברו תהליך של שימור וכעת נראה שהמתחם הולך בדרכו של מתחם התחנה בתל אביב - קניון פתוח עם ריח פלסטיק של מבנים משומרים. אחד הנושאים המגוחכים ביותר בשימור הוא העובדה שמהבנים משנים את יעודם המקורי. לאחר שינוי כזה אפשר לשאול האם זה בכלל שימור? והאם יש טעם לשמר? "אנחנו מוכרחים ליצור ייחוד מול שלושה מתחמי המסחר הענקיים שמקיפים אותנו - קניון עזריאלי,...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  יפי הנפש העירוניים, או בשמם המקוצר יע"נים הוא הכינוי שהמציא דניאל לכל אותם אדריכלים שאתה יודע מראש מה יגידו. בכתבה האחרונה שלו הוא מסנגר על כיכר התזמורת (כיכר הבימה) ובאותה הזדמנות נכנס חזיתית ביוסי מטלון. אני חייב לציין שהבלוג של דניאל מספק משב רוח מרענן של חשיבה מקורית ומציג נקודות מבט חדשות על הסביבה התל אביבית. אגב, דניאל קורא להם ינ"ע ולא יע"ן אבל לי זה נראה כינוי הולם יותר. מלבד העובדה שמלחמות בנוגע לאדריכלות ותכנון עירוני הן עניין ...
• 

  קימל-אשכולות זכו בפרס רכטר

  20.07.11
  ...ינות אדריכלית החל מהכלל ועד הפרט ומהווה דוגמה חשובה לתכנון אדריכלי של סביבה נגישה לבעלי מוגבלויות מסוגים שונים"... "הבניין מתווה דרך וסמן לסטנדרטים של מצוינות בבנייה הציבורית קהילתית, שלעתים קרובות חסרה בארץ". בנוגע להערה האחרונה - גם אני מצטרף לביקורת המרומזת של מיכאל "בימים שבהם המרחב העירוני מתפורר לטובת הקמת מבני ציבור שאינם חלק מהעיר, הן בהבט הפיזי והן בהבט העיצובי, מפתיעים דברי הסיום בנימוקי השופטים." הבנין אמנם מדהים והאדריכלות שלו מעולה...
• 

  הריב המתמשך על מוזיאון הסובלנות בירושלים

  13.07.11
  הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה אתמול (13 יולי) את הקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים. היוזמה להקמת המוזיאון, הביאה בעבר ביקורת אדריכלית רבה. ביקורת אחרת נוגעת למיקומו של המוזיאון על שטח בית קברות מוסלמי. האירוניה כל כך גלויה כאן עד שאמלא היינו יודעים אחרת, היינו חושדים שהתגלה חוש הומור בועדה המחוזית. את בנית מוזיאון הסובלנות יזם מרכז ויזנטל. תוכנית המוזיאון המקורית הוכנה בידי האדריכל פרנק גרי. הבחירה בפרנק גרי ובתכנונים שהוא מוצ...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  באחור אלגנטי (שלוש שנים) הולכת ומסתיימת עבודת ההרחבה בסינמטק תל אביב וזו סיבה טובה למיכאל יעקובסון מ Xnet לבקר במקום עם אדריכל הפרויקט סלו הקשמן. בכתבה ובתמונות שפורסמו אפשר לראות את המבנה החדש המשולב במבנה הישן שגם אותו תכנן הרשמן ב 89. "הבעיה שעמדה לנגד עיניי הייתה כיצד לשלב לצד בניין קיים, בעל אופי כבד יחסי ומצופה באבן, בניין חדש שמייצג את המגמות הטכנולוגיות בבנייה של תחילת המאה ה-21", מסביר הרשמן. "היו שתי חלופות. הראשונה, לבנות מבנה חדש ...
• 

  תחרות - אדריכלות זכוכית 2050

  7.06.11
  ...תחרות בינלאומית פתוחה מציגה את השאלה: איזה סוג של ארכיטקטורת הזכוכית יוקם בשנת 2050, 40 שנה מהיום? התחרות רעיונית, נושאת פרסים מרשימים (פרס ראשון בשווי 84 אלף שקל למשל) וההרשמה פתוחה לקהל הרחב וללא עלות הרשמה. תאריך הגשה אחרון – 1 לאוגוסט 2011, נא שימו לב לכך שגיליון ההגשה הבודד צריך להגיע פיזית למארגני התחרות עד למועד זה. מדברי המארגנים "עיצוב 2050" הוא נושא הקונגרס העולמי הבא של איגוד האדריכלים הבינלאומי (UIA), שייערך בטוקיו בספטמבר 2011....
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ן הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנציחה את עליבותן של דירות השיכון הקטנות שבו. "אני שומע את החברים בשכונה, שמרגישים שכל עולמם חרב עליהם." מספר אדריכל משה ורשבסק...
• 

  סקצ'אפ ואוטוקאד: סיפור אהבה? או שלא

  11.05.11
  אחת השאלות הנפוצות ביותר בפורומי סקצ'אפ בעת האחרונה, דנה בסוגיית הייבוא והייצוא של קבצי אוטוקאד או במילים אחרות - איך מממשקים את את סקטצ'אפ עם אוטוקאד וההיפך? אכן, זו אחת השאלות הכי מענייניות והכי לא ברורות למשתמש הקצה בסקאצ'אפ. חלק ניכר מאוד ממשתמשי סקטצ'אפ, או ליתר דיוק, סקצ'אפ החינמית (לא גרסת ה-PRO), עושים שימוש בתוכנת השרטוט הטכני הנפוצה ביותר בישראל - AutoDesk AutoCAD על גרסותיה השונות. אוטוקד היא אכן התוכנה השולטת במשק מבחינת סטנדרט...
• 

  במגדל תל אביבי מול הים

  11.05.11
  ... ואיזון ויזואלי בין הים הנשקף מבעד לכל חלונות הדירה לבין מרכיבי הפנים של הדירה וחומרי הגלם האיכותיים כגון אבן בזלטינה ועץ אלון גושני. הים הפתוח, היווה מקור השראה לבחירת אלמנטים כגון תריסי העץ, גופי התאורה וצבעוניות המטבח. אחד האתגרים התכנוניים בפרויקט היה ליצור תחושה של מרחב פתוח ונעים למרות מגבלות הגובה בדירה שבה גובה התקרה הינו 2.60 מ'. פרטי התקרה המונמכת, הספריות, אדן החלון הרחב מדגישים את קווי הרוחב של הדירה ומגדילים באופן ויזואלי את שטחה....
• 

  מקלחונים

  1.05.11
  ...ם לא ניתן להתקין אמבטיה מגיעה היום לשיא תהילתה עת יוצא המקלחון שכבש את חדר האמבטיה החוצה, גם לחדר השינה. השכלולים הטכנולוגים והידע הרב שהצטבר בעבודות הזכוכית מאפשרים להפוך את הזכוכית לחומר שניתן לעבדו וליצור בו ממש כבכל חומר אחר. מגוון האפשרויות עצום: מקלחונים סטנדרטים או לפי מידה שנלקחת בבית הלקוח, עם מדרגה או בלי, דלת 'אקורדיון' או דלת קבועה, זכוכית שקופה, חלבית, אטומה, עם איור, מקלחונים פינתיים, מעוגלים, קטומים וחזיתיים. קיבצנו מספר אנשי...