חיפוש - חדשות , אל , כד |1| - דף 15

• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש...
• 

  תכנית השימור החדשה של תל אביב

  26.02.12
  ...הדרך המטעה בה היא מפרסמת את תכנית השימור. כך הופך חישוב כלכלי - פוליטי לקמפיין פרסום.עיריית תל אביב התחילה לפני 15 שנה תוכנית שימור בה הוגדרו... שימו לב! 1500 מבנים לשימור בעיר! זהו מספר עצום, לא הגיוני ומופרז לחלוטין שהגיעו אליו בזכות לחצים של אנשי שימור שאינם מבינים את הנזק העצום שהם גורמים לעיר. קביעה שמבנה מיועד לשימור מגבילה מאד את הבעלים. הם מתקשים למכור, לבנות, לשפץ, לתחזק. בעקבות כך, תובעים בעלי הדירות את העירייה על ירידת ערך הנכס. ומה עו...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...נות את תנאי התחרות – תנאים שה"עמותה", לדבריך, מתנגדת להם בתוקף.מעבר לכך שמכתבך רצוף באי- דיוקים : כגון נושא מימון התחרות, מימון התכנון ומימון בנית הפרויקט כולו ע"י "יד- הנדיב", בעוד שפורסם על ידי "יד הנדיב " עצמה, שממשלת ישראל משתתפת במימון הבניין – מכספינו - משלמי המיסים, לא יעלה על הדעת שגוף פרטי - גם כשמדובר ב"קרן יד הנדיב" - יתפקד באופן טוטליטרי ותחת מנדט מלא ,להוביל כראות עיניו את תכנון ובניית בנין ספריה לאומית - מוסד בעל חשיבות עצומה הממו...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...כלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית גבוהה בבנין הספרי...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...אנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גדולות מחו"ל שיש להן כבר נציג ישראלי בארץ. אולי נכון יותר לומר "שרטט ומפקח", הרי את העיצוב האדריכלי יעשו ...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...תאושר החלטת המועצה- אדריכל רשום לא יוכל לתכנן מבנה פשוט.בימים אלו אנו מאחדים כוחות יחד עם הועד הארצי של העמותה לפעולה מול המועצה להנדסה ואדריכלות.כדי לפעול אנחנו זקוקים לעזרה ומקימים צוות שיעסוק רק בעניין הזה. אנחנו מחפשים אדריכלים ואדריכליות רציניים אשר מסוגלים להתחייב לפעילות בזמן הקרוב. פעילות שתכלול איסוף, קריאה וניתוח חומר, פעילות מול גופים ייצוגיים, ישיבות וכו'המעוניינים ומעוניינות להצטרף נא לפנות אלינו חזרה במייל חוזר [email protected]
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  עמותת מרחב פירסמה בבלוג שלה את עשרת הכללים ליצירה של ערים אנושיות מורכבות ומשובחות. המספר 10 המדויק גורם לי תמיד להרים גבה ולגחך קצת אבל האמת היא שבכללים האלה טמונה לא מעט מחשבה. אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...קמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר בארץ ושימשה מקום בילוי במשך שנים. מיקו...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  תכנון המשכן החדש לספרייה הלאומית בירושלים יתקיים כתחרות אדריכלים פתוחה החל מינואר קרוב. הבניין החדש עתיד להיות אחד ממבני הציבור החשובים ביותר שיוקמו בישראל בעשור הקרוב ותכנונו מהווה אתגר אדריכלי. לוח הזמנים צפוף מאד וזה הזמן להתארגן בצוותי תכנון ולפנות את היומן. בחירת האדריכל אשר יתכנן משכן חדש לספרייה הלאומית תיעשה בתחרות פומבית בת שני שלבים. השלב הראשון של התחרות יהיה פתוח לכל אדריכל בעל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים,...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  איך זה שאדריכל מוכר ומצליח כל כך מוציא מדי פעם מתחת ידיו עבודות שהן כישלון? במסגרת הביקורות על רם כרמי ובניין הבימה נזכר מיכאל יעקובסון בפיל הלבן שבקיבוץ חולדה - בית הנעורים בתכנונו של כרמי. במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...סקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. ל...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  האם תל אביב היא מדינת אוייב? למה כדאי לעיריית חיפה להפציץ את חדרה? על השאלות האלה אני מתכוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן ש...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיבים, תוך מתן עדיפות לאלה שהחברה בישראל תרצה ביקרם" הוא מסכם. אבל האם באמת תושבי ישראל מוכנים לשלם עבור עירוניות כזו? כנראה שלא עונה עופר קולקר בכתבה המקבילה. גם לקולקר ברור שמדובר בבעיה "ויתרנו על איכות אורבנית והקרבנו אותה על מזבח איכות ...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...תיעוד והסטוריה, אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכלות לבין טרור, הדומיננטיות של אדריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפר...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  תופעת התיעוד האדריכלי הולכת וגדלה. כיום, כשכל אחד יכול להקים אתר בחינם, הרשת מתמלאת באתרים קטנים המופעלים על ידי אנשים פרטיים ובהם מסופר על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סי...