חיפוש - חדשות , אלו , רכב |1| - דף 5

• 

  הקרב על המדרכה

  6.01.14
  ... וכן עצים, פחים ותשתיות תקשורת, חשמל וניקוז. כל אלו - עוד לפני שמביאים בחשבון גורמים ניידים שמשתלטים על שטח הולכי הרגל עצמם, כמו כלי רכב החונים על המדרכה ושולחנות בתי קפה.""המלה 'נגישות' היא מלה רעה ולא נכונה. ברגע שאתה מדבר על שתי אוכלוסיות, אתה בדרך כלל מדיר אוכלוסייה אחת. עיצוב סביבת האדם באדריכלות מביא בחשבון רק מושג של אנשים 'נורמליים' – אך האחריות של האדריכלים היא גדולה יותר: אתם מחליטים אם אנשים נכנסים לחברה או יוצאים ממנה". (איקי בר-חיים)
• 

  האל פוסטר, אמנות: אדריכלות, תסבוכת, ביקורת.

  27.11.13
  ...עולם האדריכלות או עולם העיצוב, מדובר בביקורת כוללנית על אותה תרבות מודרנית, שהיא לדעתו של פוסטר זו שמקשרת בין האדריכלות והעיצוב ומעצבת אותם יותר מכל. באמצעות הביקורת המופנית כלפי אותם כוכבי עיצוב, פוסטר מביע ביקורת ומעלה שאלות קשות באשר לעולם הקפיטליסטי בו אנו חיים ולתעשייה שבה הכל הפך להיות מהר, גדול ומופשט יותר. האם היה ראוי לתרגם את הספר הזה כעבור שנתיים מיום הוצאתו? האם הוא רלוונטי גם לקהילת האדריכלים והמעצבים בארץ? אם תשאלו אותנו, ה...
• 

  נוסעים במכונית הישנה...

  11.11.13
  ...נמשיך להיות מנוהלים ע"י כמויות מטורפות של רכבים פרטיים ופקקים אין קץ. אם קצב ריבוי המכוניות בארץ גדול מקצב ריבוי הכבישים, המשוואה פשוטה, מאוד. אמנם תמיד אפשר שתוסח דעתנו אל הפריפרייה המרווחת והמשופעת במקום חדש ומסודר לפקקים, אשר להם כבר אין מקום בערים הגדולות העולות על גדותיהן.. אבל בעצם, חייבים כבר עכשיו לשאול שאלות נוקבות. הרכבים הפרטיים הם אולי מלכי המסיבה היום, אך זה לא חייב להיות כך בעתיד. וכנראה גם לא רצוי..להמשך קריאה - בבלוג של יואב לרמן
• 

  רכבת צעצוע ומייל התרבות בירושלים

  24.10.12
  עם ההתקדמות בשיפוץ מתחם התחנה הירושלמי סוקרת קשת רוזנבלום את הפרויקט ב"הארץ". הפרויקט המתוכנן להסתיים באפריל 2013 מעלה כמה שאלות לגבי שימור מבנים וכן לגבי השתלבותו ותרומתו למתחמי התרבות הקרובים בעיר. המייל התרבותי"את המתחם החדש ממתגים היזמים כמפגש בין תרבות לקולינריה” מדווחת קשת, "הוא נמצא בתוך רצף עירוני המכונה בעירייה 'המייל התרבותי', שנמתח בין תיאטרון ירושלים, מתחם בית המצורעים האנסן, תיאטרון החאן, הסינמטק ומרכז שרובר לתרבות. בנוסף לכך סמוך את...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...נחת היסוד השנייה מתחילה מנקודה ברורה – לכל מוצר או שירות יש מרחק מסוים שאנחנו מוכנים לנסוע כדי לקבל אותו. אנחנו למשל מוכנים לנסוע בערך 30 דקות כדי להגיע לקולנוע, מכסימום 5 דקות ברגל בשביל לחם שחור, וכדי לראות את גמר ליגת האלופות נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי אלא מייצג את הטירחה שאנחנו מוכנים לטרוח כדי לצרוך את המוצר, זהו "מרחק טירחה". מרחק הט...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...חק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. לכל מוצר יש "מרחק טרחה" סביר ועבור המוצר של סקס / שידוך, המרחק הזה קצר יחסית ומחייב את המחפשים להצטופף.העיקרון הזה בו קהילה מצטופפת למקום מגורים מסוים מחריף עוד יותר כשהקהילה קטנה. קהילת ההומוסקסואלים קטנה מקהילת הסינ...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...ב. ראש העיר המיתולוגי של ניו יורק, רודי ג'וליאני, הצליח לשקם את מרכז העיר בלי לשנות את חתך הרחוב או המבנים. הכלים שלו לא היו אדריכליים. הוא השתמש בכוח שיטור אגרסיבי, והזמין את חברת דיסני לפתוח חנות בדיוק במרכז הצרות. מהלכים כאלו ואחרים אינם מהלכים אדריכליים אבל הם משנים את הדרך בה אנשים תופסים את העיר ומגיבים לה.וזה הדבר החשוב ביותר - הדרך בה אנשים תופסים את העיר ומגיבים לה. נכון, אנחנו כאדריכלים יכולים להרוס ולהפריע אבל אנחנו לא באמת אלה שקובעים...
• 

  מוזיאון תל אביב החדש - דברי המבקרים

  6.11.11
  שתי כתבות מעניינות מאד הופיעו בסוף השבוע וסקרו את המבנה החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי פרסטון סקוט. הן האדריכל יוסי מטלון והן ה"לא-אדריכל", אלון עידן מצאו את עצמם מבולבלים והשוו את המקום לתחושת חוסר ההתמצאות שחשים לפעמים בקניון. שניהם גם טוענים שהגלריות והמוצגים משניים יחסית לעוצמת המבנה. בבלוג רשמים ומחשבות כותב מטלון "נראה כי היה כאן ניסוי אדריכלי מקומי, מישהו ניסה לבדוק האם אפשר להקים מבנה שתוכנן באמצעים דיגיטאליים מתקדמים, באמצעות ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ות פוסט המציג את העיר לוד כמקרה מבחן, כדוגמא לבעיות הנמשכות של תכנון ודיור בישראל, וכאתגר ליצירת השינוי הנדרש. ירון טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים ל...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...רץ. בראיון עם כרמי נפרשת גם תפיסת העולם שלה לגבי אדריכלות, לגבי הדרך בה נתפסת החוויה האדריכלית:"... אני מסוקרנת לא פעם להבין למה אני אוהבת חלל מסוים ולמה אני מרגישה בו טוב." אומרת כרמי בכתבה, "אחת הדרכים לפענח את הרגשות האלו היא לחקור את הבניין, וזה לא כל כך חשוב מי האדריכלים. כשאת מטיילת ברחוב בפאריס או בלונדון, את לא שואלת מי תיכנן את הבניין הזה ומי בנה את השכן לו. הפרטים הופכים ליישות אחת גדולה, שאיכות הפרטים שזורה בתוכה. אנחנו מטיילים ברח...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ...ם: חן שליטא, דר. יוסי קורי מועד פתיחה: 19 יולי 2011, מועד סיום: 25 אוגוסט 2011 המלווים בקורס הינם בעלי ידע רב בתחומים של אנרגיה, מערכות, ארכיטקטורה ירוקה, וארכיטקטורה מדברית. הם יעניקו בסיס להבנת המושגים הבסיסיים בתחומים אלו, ויכוונו את קבוצת הסטודנטים לגיבוש הקונספט התכנוני וההנדסי, כמו גם יטפלו באספקטים האירגוניים, והתקציביים של התחרות. הקורס יועבר כקורס קיץ, יכיל מספר הרצאות פרונטליות ע"י מנחים, מספר הצגות ועבודות מחקר של הסטודנטים, ויסתיי...
• 

  יום עיון וסיור בתערוכה -חומרים חכמים, חומרים טפשים

  21.01.16
  ...ודות מבט שונות מעולמות העיצוב, המחקר והחומר. מגוון העבודות הרחב של המעצבים המשתתפים בתערוכה, חוקר את מערכת היחסים של חומר - טכנולוגיה - אובייקט, ומעלה רעיונות ומחשבות על הגבול בין הידני לתעשייתי ובין האישי לסדרתי. לצד עבודות אלו, ספריית החומרים ע"ש אהרון פיינר עדן מציגה אוסף חומרים נבחר, אשר בוחן את הגבולות של החומרים ה'חכמים וה'טיפשים', תחת שלוש תמות מרכזיות המצעות אופנים שונים להתבוננות והבנה של חומר.החכמה המוצגת בתערוכה זו, אינה בלעדית רק לחוד...
• 

  המהפיכה הדיגיטלית בביה"ס לאדריכלות באונ' תל-אביב

  28.11.13
  ...חת ליצירת צורה יציבה סטרקטורלית. כל שורה במבנה מורכבת משני טיפוסים של פירמידות, עליונה ותחתונה.לצפייה בסרטון ההקמה לחצו כאן - מומלץ!מנחי הסטודיו: ד"ר אדריכל ערן נוימן ואדריכל תמיר לביאצילומים + סרטון: ניב קורן - סטודנט לאדר', שנה חמישית באונ' ת"אצוות הסטודנטים המשתתפים: יניב שטיינר, שחר זיתוני, אמילי גרטנר, מיכל רונקו, יעל פיק, ידיד חדד, שי זקש, יערה גונר, אמיתי אלול, יפעת טביב, רויטל אוזן, עמית גלעדי, גיא ניר, יעל קראוסקופף, ניב קורן, צחי אסא.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...י מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המגזר הבדואי)ניתוח תהליך שינוי אופי חיי הבדואים בישראל. בשיחה עולות שאלות על תהליכים שעוברות אוכלוסיות בעלות מסורת תרבותית שורשית בעידן של חשיפה לדפוסי החיים בעולם הגלובלי.ישראל גודוביץ מסביר מדוע לבנות ולהרוסישראל גודוביץ סוקר את הקריירה הארוכה שלו כמנפץ מיתוסים מיתולוגי, באופן מילולי וכן בפר...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...לה. חולשה בשנות השבעים כשהבנקים היו במשבר ופריחה משנות השמונים המאוחרות והלאה כשהבנקים המציאו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסתכל על פאלו-אלטו. גם שם יש ריכוז גבוה של סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון והשקעות. והעירוניות מה? אפס. צפיפות נמוכה מאד, רחוב מרכזי אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פורחת בלי צפיפות? ביקושי שיא לדיור במקום בלי הולכי רגל?! מה, זו...