חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שונות , מאמרים , אס , לד |1| - דף 12

• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  "עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...לת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משב...
• 

  דשא סינטטי - המדריך לעיצוב נוף מתקדם

  22.11.11
  ...פרישת יריעה גיאו-טכנית למניעת צמיחת עשבים, פרישת מרבדי הדשא הסינטטי, חיתוך והתאמת המרבדים, קיבוע הדשא הסינטטי באמצעות יתדות מגלוונים, סירוק ויישור הסיבים. במקרים של התקנת דשא סינטטי על משטח קשיח כגון: בטון, מרצפות, משטחי עץ ואספלט ניתן להדביק את מרבדי הדשא הסינטטי ישירות למשטח. כמובן שיש לוודא כי קיימים פתחי ניקוז ראויים ושיפוע של 1% לפחות לעבר פתחי הניקוז. במקרים בהם יש בעיות ניקוז ניתן להשיג תשתית מנקזת מקצועית אשר פותרת בעיות אלו.תכנון נכון של...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...קי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיות ומתכננים. עם עוזי שמיר מנהל מחוז גליל במשרד השיכון, שלומית דוטן לשעבר יו"ר ועדת משנה להתנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, דוד אמגדי מתכנן המחוז מרכז בממ"י, יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל, אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים. הצגת הנושא פרופ' הלל שוקן אדריכל שותף במשרד שוקן אדריכלים, מרצה באוני' תל-אביב, חבר ועד המנהל המייסד של מרחב.
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...ך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיות וענפי תעשייה מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצי...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...בריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייק...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכ...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...דלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המג...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ותה, הוזילה אותה כמקצוע, והוזילה את האדריכלים שהוצגו בה". לביקורת על הסדרה מצטרף גם המבקר ברייטינג מעריב וכותב "לאוהבי אדריכלות והחיים הטובים הסדרה 'אדריכלי החלומות' יכולה להיות פנינה אמיתית: מבנים יפים, אנשים יפים ובכלל אסתטיקה להמונים. הניסיון הזה לא צלח. דווקא סדרה על אדריכלים גדולים ראוי שתביא חומרים נוספים על האדריכל עצמו ופחות נאום חוצב להבות מפי האדריכל. לא היה מזיק אם היו משולבים בה פרטי ביוגרפיה, נקודות ציון מקצועיות ובכלל פרספקטיבה ...
• 

  האם זה שימור או איפור מצועצע?

  11.07.11
  ...מענין מאד של יובל כהן פורסם בבלוג "הרחובות שלנו" ובו הוא מציג את הבעיתיות בשימור אדריכלי כפי שהוא נעשה כיום דרך מקרה המבחן של "מתחם התחנה" בתל אביב. השאלות העולות מהמאמר נוגעות לאופי בו אנו מגדירים שימור: האם מדובר רק בערכים אסטטים? אם הכל מחודש אז איפה הישן? אם המבנה קיים אבל יעודו שונה לחלוטין, האם זה שימור? ובכלל, מה ערכה האדריכלי של התחנה למשל ומדוע יש לשמר אותה? "בארץ" כותב יובל, "בכל הנוגע לשימור במרחבים עירוניים (להבדיל ממרחבים ארכיאול...
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט