חיפוש - פרטי בנין , חדשות , שונות , אס , לד |1| - דף 9

• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...ין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשורים לארכיטקטורה. אז למה לעזזאל אני משתלט פה על הבמה הזו ומקשקש לכם בשכל?ובכן ככה - השיח האדריכלי בא...
• 

  ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה

  5.07.12
  התערוכה "נושאת מטוסים", שתייצג את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה, עוסקת בשינויים הדראסטיים שעברו על המרחב הציבורי בישראל משנת 1973 ואילך ומנסה לחשוף את ההשפעות האמריקניות שאפשרו אותם. 1973, שנת השבר של ישראל הישנה, הניעה שורה של תהליכים כלכליים, פוליטיים ותרבותיים שאת תוצאותיהם ניתן לראות עד היום בכל פינה בארץ. התערוכה מנסה לחשוף את הביטויים של אותם תהליכים בשדה האדריכלות ומבקשת להצביע על כך שלא מדובר רק במודלים, שרטוטים ומבנים שהש...
• 

  הערים החדשות צריכות להמציא את עצמן מחדש

  10.06.12
  ...ם בתחום התכנון העירוני ולהציע מודל יישומי לסביבות מגורים בישראל 2025. במוקד המחקר נמצאות הערים החדשות שהוקמו בשנות ה-50 וה-60 בישראל וביניהם ניתן למצוא ערים כמו שדרות, דימונה, יבנה, כרמיאל. ערים דומות הוקמו בכל העולם ובעיקר באסיה, אירופה וארצות הברית. אלה ערים שניצבות כיום בפני שינויים חברתיים וסביבתיים, ובראשם הזדקנות האוכלוסיה, תדמית נמוכה וגם הזנחה וחוסר גמישות של המרחב העירוני.""אנו מציעים פלטפורמה גמישה של כלים חכמים והתערבויות פופ-אפ." כותב...
• 

  הרכבת שמחלקת את חיפה

  14.03.12
  ...יפה יצור קו זה ניתוק מוחלט בין קו החוף לבין העיר שמשמעותו לעיר היא הרס בלתי הפיך. לבעיה הנוצרת שלושה פתרונות וכפי הנראה - נבחרה החלופה הגרועה.האם יש בכלל בעיה בחשמול הרכבת בחיפה?מתכנני הרכבת מציגים הדמיות מחמיאות בהן העמודים אסתטיים ומרוחקים והקו כולו נבלע ואינו חוסם את הנוף אבל המציאות תהיה כנראה שונה. בזמנו דנה בנושא הועדה הארצית לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) וקבעה: "תכנית החשמול מקבעת את המציאות הקיימת ויוצרת מכשול פיסי וויזואלי משמעותי. אי...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  תחרות אדריכלים לתכנון הספרייה הלאומית החדשה

  12.12.11
  ...פקידים העיקריים של ספרייה במאה העשרים ואחת שמנינו לעיל יוכל להתמלא בהצלחה ללא בניין חדש ועדכני. יש לנו כיום הזדמנות היסטורית נדירה לחזות ולהביא לידי הגשמה את הספרייה הלאומית האופטימלית של העתיד. המשכן החדש יציע סביבות עבודה מצוידות היטב, ידידותיות למשתמש ובעיקר מעוררות השראה לקוראים ולחוקרים. הוא יכלול גם מרחבים אלגנטיים לפעילויות תרבות וחינוך שיאפשרו לספרייה הלאומית לתפוס את מקומה הראוי כמרכז תרבות מוביל. *תמונה - אסף פינצ'וק, רשיון ויקיפדיה
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  "עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...לת להסביר תופעות שונות והם יכולים בהחלט לשמש כלי עזר לתכנון עירוני. את הטענות שלי אני מבסס על מודלים שבניתי בעצמי, כחובב בתחום. בתור חובב יש לי יתרון וחיסרון. החיסרון ברור והיתרון? היתרון הוא שכלי העבודה שלי בנוי מדברים שאספתי לעצמי, דברים שעניינו אותי. אני לא מוגבל בתפיסת העיר לקו המרכזי בתיאוריה האדריכלית. אני נאלץ להמציא מונחים לתופעות מסוימות שאני מאבחן ולכן הדרך בה אני מציג את התופעות אינה שגרתית. למרבה הצער (או השמחה) הקצו לי את משב...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...קי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה ראשויות מקומיות ומתכננים. עם עוזי שמיר מנהל מחוז גליל במשרד השיכון, שלומית דוטן לשעבר יו"ר ועדת משנה להתנגדות בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, דוד אמגדי מתכנן המחוז מרכז בממ"י, יוסי ברודני ראש העיר גבעת שמואל, אוהד דנוס יו"ר לשכת השמאים. הצגת הנושא פרופ' הלל שוקן אדריכל שותף במשרד שוקן אדריכלים, מרצה באוני' תל-אביב, חבר ועד המנהל המייסד של מרחב.
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...ך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הערים, ושכל אסטרטגיה המיועדת להשיג שגשוג כלכלי שלא מתמקדת בערים תתקשה מאוד להצליח. בישראל, לעומת זאת, פיתוח כלכלי נחשב סוגיה ארצית או אזורית. תעשיות וענפי תעשייה מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצי...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...בריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייק...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכ...