חיפוש - חדשות , אס , פח |1| - דף 6

• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...בריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייק...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ך את העיר ליקרה יותר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכ...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ימא למקומות ברחבי העולם. התחרות מיועדת לאדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבי פנים, מהנדסים וסטודנטים. ניתן להשתתף בצוותים, אין מגבלה על מספר ההגשות לצוות. דיור מחר D3 בחינתם של תהליכים תרבותיים וקונטקסטואלים מציעה מבט יחודי לתכנון אסטרטגיות דיור חדשות למגורים בעתיד. תחרות דיור מחר – D3 מזמינה אדריכלים, מעצבים, מהנדסים וסטודנטים לחקור, לתעד, לנתח, לשנות, ולהציג גישות חדשניות של אורבניזם מגורים, אדריכלות פנים, ואובייקטי. התחרות קוראת לפתרונות יצירתיי...
• 

  מינימליסטי יוקרתי ומתנשא

  4.09.11
  ...דלהי, תל אביב או לונדון. אין הסטוריה, אין סממן תרבות או לוקאליות - סטריליות לבנה ונטולת אישיות. יתכן שמשפחות גרות בבתים האלה, אין לדעת. אם יש להם ילדים הם בוודאי מאוחסנים עטופים בפלסטיק באחד הארונות. את הכתבה מסיים אוריין בהסתייגותו מהסגנון המנוכר לעומתו "אני מוצא משהו כובש באסתטיקה של ה'אנטי עיצוב'"..."באומץ של ה'אנטי עיצוב' לבטא רגש, בשיחרור שלו מכבלי המוסכמות החברתיות, חפשי משייכות לז'אנר או סגנון, אך בה בעת מעניין, אסתטי, מרגש ומשפיע."
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...ל שלנו קבוע ומתחיל בפינה של אלנבי. משם אנחנו מזדחלים לכיוון הדבר הלבן הזה שפעם היה "הבימה" עד שניפחו וטייחו אותו למוות מנצנץ. אבל זה לא הענין. מה שאותי מרתק בשדרה זה לנסות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המג...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ותה, הוזילה אותה כמקצוע, והוזילה את האדריכלים שהוצגו בה". לביקורת על הסדרה מצטרף גם המבקר ברייטינג מעריב וכותב "לאוהבי אדריכלות והחיים הטובים הסדרה 'אדריכלי החלומות' יכולה להיות פנינה אמיתית: מבנים יפים, אנשים יפים ובכלל אסתטיקה להמונים. הניסיון הזה לא צלח. דווקא סדרה על אדריכלים גדולים ראוי שתביא חומרים נוספים על האדריכל עצמו ופחות נאום חוצב להבות מפי האדריכל. לא היה מזיק אם היו משולבים בה פרטי ביוגרפיה, נקודות ציון מקצועיות ובכלל פרספקטיבה ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  לאן הלכו כל המהפיכות האדריכליות של תחילת המאה העשרים ומה מייצרות התנועות האורבניות? אסתר זנדברג כותבת מאמר ארוך ב"הארץ" שמתחיל בהסטוריה אישית ועובר לסיכום ומבט מפוכח על הרצון התמידי במהפיכה ושינוי. עולם ישן עדי יסוד נחרימה מגב כפוף נפרוק העול את עולמנו אז נקימה לא כלום אתמול-מחר הכל! ברוח הזו כתב נביא הזעם לה-קורבוזיה על "האדריכלים הרקובים". וזנדברג הולכת בכתבה ומתארת איך המניפסטים הפכו לשיכונים ובלוקים, המינימליזם לדלות והסוציאליז...
• 

  כמה מילים על העיר באר שבע

  17.04.11
  שתי כתבות מענינות התפרסמו החודש ומציגות את הבעיתיות בעיר באר שבע. הראשונה, ראיון עם ראש העיר רוביק דנילוביץ' בו הוא מתווה את התוכניות לעתיד. השניה, הערותיה של אסתר זנדברג, מבקרת האדריכלות של "הארץ" לגבי האפשרות למנף את העיר בעזרת אוכלוסיית הסטודנטים שבה. זנדברג כותבת בעקבות מחקר חדש במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב הקובע כי בניגוד לציפיות, הסצינה הסטודנטיאלית לא הפכה למנוף הצלחה בעיר. מסתבר שהסטודנטים חיים במעיין קול...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ...ם בשטח לממש את הטמעת המערכות הללו. ריכזנו כאן רשימת נושאים שיש להכין עבורם את התשתית עוד בשלב התכנון. כאלה שללא הקמת הכנות מתאימות בשלב הראשוני של השיפוץ, תצטרכו לבחור בין ויתור על הרעיון לבית ביצוע הכנות מאוחרות בצורה שאינה אסתטית או מצריכה פתרונות יקרים שינפחו את העלויות ואת משך זמן העבודות. תאורה גוף תאורה נתפס על ידי אנשים רבים כאביזר חיצוני שניתן להשאיר את בחירתו לסוף העבודות, אך זו טעות נפוצה שעלולה לגרום למפח נפש. התאורה המודרנית היא תאורה...
• טלפייר רוכשת את חברת Lcontrol ומרחיבה את פעילותה

  31.03.22
  ...הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, חברת ברינקס ועוד. Lcontrol תמשיך לשרת את לקוחות החברה הקיימים והעתידיים על הצד הטוב ביותר גם לאחר שינוי אופי הבעלות.שגיא רובין, מנכ"ל טלפייר: "רכישת LCONTROL היא מהלך נוסף המקדם אותנו להגשמת האסטרטגיה העסקית, במסגרתה נציע ללקוחותינו סל פתרונות טכנולוגיים לניהול הבניין המודרני. זהו צעד נוסף באתגר להעמיד מערך של פתרונות חכמים, הצופים פני עתיד בניהול הבניין המודרני, באמצעות שילוב מערכות קיימות עם טכנולוגיות מתקדמות ל...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ...כמו שנהוג עד היום בחלקים מאירופה), סיים את אחריותו בנושא. משרד הפנים נשאר עם האחריות התכנונית והיכולת להשפיע על ידי מענקי מס (למשל לאזורי תעסוקה בפריפריה). הוא לא עושה את זה. הדבר היחיד שהממשלה עושה הוא לחבר את הפריפריה בעוד אספלט אל המרכז. זהו תהליך שמחזק את המרכז ומחליש את יכולתה של הפריפריה לבנות זהות או לקיים מוקדי תעסוקה עצמאיים.עכשיו משרד הפנים גם נוטש את ההגה. "אין לנו כוח לתכנן עבור האזרחים" אומרים שם למעשה. "אנחנו ניתן לכל אחד לבנות איפה...
• 

  היחס של הקוביות לצעצועים

  22.05.13
  ...ועים. כלומר אין באמת קשר בין צורת העבודה הזו לתוצר של זאהה חדיד. התוצר שלה הוא כזה כי היא בוחרת כך. אני לא מאמין לשומאכר שהתכנון כולו נעשה בצורה פרמטרית. אני מוכן לחתום שיש מעט מאד מזה בשיטות העבודה במשרד. יש כמובן שימוש מאסיבי בתכנון תלת ממדי ממוחשב אבל מכאן ועד היחצנות שהוא משמיע יש מרחק עצום. עד היום לא נתקלתי באף משרד שעבד בשיטות פרמטריות מעבר לתכנון בחזיתות מסוימות. זה לא מקרה, זה פשוט לא משתלם. בכל המאמרים והמחקרים שאני קורא עוד לא ראי...