חיפוש - בד , בית , זית |1| - דף 11

• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  ...במעומעם פרס כלשהו הרי שזה מה שהייתם אומרים.המבט הבלתי אמצעיאני אשתמש סוף סוף ברשימה של יעקובסון כדי להסביר את הנקודה החשובה לדעתי - כדי לכתוב ביקורת אדריכלות טובה, אתה צריך לדעתי להסתכל, לספוג ולנסח לעצמך ולאחרים מה יש שם שעובד עליך ברמה הבסיסית הזו. כמה מאיתנו היו חושבים לכתוב ביקורת אדריכלית על מבנה סככה ושירותים? היינו מטיילים שם, רואים, נהנים, ואז, כמו כל אדריכל טוב, מנסים לפרק את ההנאה הזו לרכיבים. רכיבים מהם אפשר ללמוד משהו שבזכותו גם האדרי...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...יס משמש דוגמה מעולה להדגשה.נתחיל בנקודה החשובה ביותר, זו שלדעתי מתעלמים ממנה אדריכלים רבים ולבטח התעלמו ממנה אדריכלי הברוטליזם - משמעותו של הבטון."הבטון האפור" כותב יעקובסון, "הבטון שנעשה בו שימוש מסיבי בכל רחבי הבניין, נחשב בדרך כלל בציבור לדבר מאיים. כדי להעריך אדריכלות מוצלחת – חלוקת חללים, כניסות של אור טבעי, משחקי אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספר...
• 

  פתרונות מגורים יצירתיים ברחובות וואדי ניסנאס

  5.03.13
  ...יימה במפגש שהתקיים בשכונה בביה"ס "אחווה", בנוכחות ובהשתתפות דיירי השכונה, שאף הביעו את דעתם על ההצעות ונציגים מעיריית חיפה. מיכל יוקלה הסבירה כי צפיפות המגורים בשכונת וואדי ניסנאס, היא מהגבוהות ביותר בחיפה ולכך מתווספת העובדה ששטח המגורים לתושב בשכונה, הוא מהנמוכים ביותר בעיר. "30 יחידות דיור התווספו לשכונה ב-20 השנים האחרונות ומצוקת הדיור מורגשת בשל מלאי הדיור הקיים המצומצם וכן בשל מצבן הפיזי של הדירות הישנות הקיימות", סיפרה. "האת...
• 

  התחנה האחרונה בקו

  17.02.13
  ...ת בארץ באמת נמצא באוטובוסים? כיום בכדי לעבור מהפריפריה למרכז רק לרכבת יש עדיפות כתחבורה ציבורית. האם לא הגיוני אם כך להצמיד את תחנות האוטובוס לתחנות הרכבת ולהשתמש בהם רק לצורך איסוף ופיזור עירוני?יתכן שאם התחנות המרכזיות היו סגורות היה ניתן להפוך אותן למבני ציבור ומוזיאונים בדומה לתחנות רכבת מסוימות באירופה, אבל במרבית המקרים בארץ מיקומן המרכזי וצורתן הפתוחה דנות את המבנים האלה להריסה מוצדקת.* בתמונה - תחנת עפולה, מתוך הכתבה (באדיבות ארכיון אגד).
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  נעמה ריבה מפרסמת ב Xnet את הזוכים בפרס רכטר לשנת 2012, האדריכלים הזוכים הם דוד גוגנהיים ודניאל מינץ על בית הספר להוראה השואה באתר ''יד ושם'' בירושלים, פרס האדריכל הצעיר יוענק לד''ר טלי חתוקה מאוניברסיטת תל אביב על ''המעבדה לעיצוב עירוני'' שהקימה וציון לשבח יינתן לאדריכל הנוף אמיר לוטן על עבודה בביאנלה בבת ים.בנימוקי השופטים על הפרויקט הזוכה נכתב: "הפרס ניתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. ה...
• 

  עיצוב "בראש צעיר"

  5.09.12
  ...וקמה רחוק יותר ונתחמה באמצעות הנמכת גבס וספוטים. פינת האוכל מוקמה בקיר האופקי לדלת הכניסה ונתחמה אף היא במראה ובגוף תאורה תלוי. שינוי משמעותי נוסף כלל עיצוב מחדש של חדרי הרחצה באמצעות צבע, אביזרים וכלים סניטרים חדשים ומודרניים בלבן כמובן, שנותנים תחושת ניקיון עיצובי. ואחרון חביב, חצי-חדר שבו מתגורר ילד בן 6 ושכלל מיטה על עמודים בלבד, תוכנן מחדש בתוספת שולחן כתיבה ואחסון פינתי. לסיכום תחושת הלקוחות לאחר השיפוץ: בוצע שינוי גדול בתקציב קטן.
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון מלמטה למעלה. לכאורה, דרך התכנון ההגיונית היא הפוכה - תוכניות בינוי הערים (תב"ע) פועלות בהתאם לתוכנית המחוזית ומבנים בעיר מתוכננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעל...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  שילוב של טכנולוגיות ודרכי עבודה העשויות להיות "הדבר החם הבא" מלוות את העשייה של סטודיו o2a. מלבד תכנון אדריכלי, עוסקים השותפים בו גם ביצירת גרפיטי דיגיטלי על חזיתות מבנים קיימים ושימוש בכלים פרמטריים. אז מה זה בכלל ולמה זה טוב? האדריכל עומר בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...תל אביב נהפכת לעוד עיר שדה, דבר שיכול לקרות פתאום, מהרבה סיבות, ובעיקר מתוך זלזול ישראלי ותכנון ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  .... לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיבלה סקירה מוקלטת של חזון התחדשות הספרייה מפי יו"ר דירקטוריון הספרייה, דוד בלומברג.שמונים ואחת (81) הצעות הוגשו לשלב הראשון של התחרות. הצורך לבחור ארבע הצעות בלבד מתוך מספר רב של הגשות, הציב אתגר בפני ועדת השיפוט. הוועדה ציינה בדברי הסיכום שלה את התרשמותה ממגוון הרעיונות של המשתתפים ומהיצירתיות שלהם ואמרה שניכר היה שהאדריכלים הקדישו זמן ומחשבה לתכנון ההצעה שלהם.פרופ' לואיס פרננדז גל...
• 

  הסאגה הבלתי נגמרת של הבימה

  1.04.12
  ...יכול בית התאטרון הלאומי להמשיך בסאגת האבסורד?"דוח מיוחד של מנהלת התחבורה מאשר טענות חוזרות של נהגים לגבי סינוור מסוכן מבניין הבימה למגיעים משדרות רוטשילד". כך מפרסמת עיריית תל אביב וממשיכה, "ריבוי תאונות במקום בשעות הצהריים נבדק על ידי מומחים ומסקנתם היא שחיפוי הבניין, בשעות מסוימות, מחזיר אור מסנוור בדיוק אל הצומת."*האם כך תיראה הבימה?החלק המשמעותי בהודעת העירייה מסתתר בפסקה התמימה לכאורה: "העירייה בוחנת אפשרויות שונות לחיפוי החזית, כולל מספר צו...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
• 

  באר שבע - עיר של מסחר ובלי תעסוקה

  8.02.12
  ...ה מרכזי קניות בלי סוף וזה הופך אותנו לעיר של חנוונים. איכפת לי ממה שקורה בבאר שבע. אני אומר את הדברים כי כואב לי, כי אני מאמין בעיר הזו". את השורות האלה אומר האדריכל אלי ארמון, מי שהיה מהנדס העיר באר שבע, בכתבה במעריב דרום.מלבד היותו מהנדס העיר, ארמון בנה גם מבנים רבים וביניהם תחנת הרכבת המרכזית בבאר שבע (כאן בתמונה), את בית הכנסת של בה"ד 1, בתי ספר, מתנ"סים מבני מגורים ועוד. ארמון גם יתכנן את מרכז התחבורה של עיר הבה"דים החדשה. "אני חושב שמדינת...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...לם בזכות פרויקטים ייחודיים רחבי היקף והצעירה מבניהן כבר זכתה להכרה מקצועית רבה בזכות ייחודיות עבודתה וגישתה האינדיבידואלית. האדריכליות פרנסין הובן מהולנד וג'ין גאנג משיקגו ארה"ב כבר בנו פרויקטים רחבי היקף. לפרנסין משרד משגשג בדלפט המתכנן פרויקטים בכל העולם ובו מועסקים למעלה מ-90 עובדים, ג'ין זכתה לתהילת עולם בזכות הפרויקט האיקוני Aqua Tower בשיקגו שהפך אותה מאדריכלית אנונימית לאחת מהאדריכליות החשובות בעולם. קרלה מנטן הבלגית התפרסמה בעיקר בזכות סג...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...