חיפוש - בד , כוח |1| - דף 6

• 

  למה בתל אביב מרוויחים יותר?

  18.01.12
  ...ת התשובה המסורתית של החוקרים לשאלות אלה... ואגיד למה לדעתי הם טועים.במאמר הקודם הצגתי את הנתון המעניין הבא: אם מודדים את התפוקה של עיר בת מליון תושבים, מגלים שהיא גבוהה מהתפוקה המשותפת של חמש ערים שביחד גרים בהם מליון איש. ההבדל משמעותי, בין 10 ל 30% יותר תפוקה לטובת העיר הגדולה לעומת הפריפריה.והשאלה העולה מהמחקר - What the Fuck?!למה לעזאזל מליון איש בקבוצה צפופה מיצרים יותר מאשר מליון איש בתפזורת?!? ממציאים יותר? מקבלים יותר שכר? התשובה של החוקר...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  ...ל הועד הארצי של עמותת האדריכלים ומול יו"ר המועצה להנדסה ואדריכלות, ומקץ מספר דיונים - המליצה העמותה להשאיר את מושג המבנה הפשוט על כנו, אך לשנות במעט את הגדרתו (עדיין בצורה שתאפשר לאדריכלים שאינם רשויים לעסוק בבנייה בקנ"מ קטן בדומה לזה שהיה אפשרי עד היום).להפתעתנו, בהצבעה שהתקיימה במועצה להנדסה ואדריכלות הוחלט בניגוד לעמדת עמותת האדריכלים כן לבטל את הגדרת המבנה הפשוט - כלומר מרגע שתאושר החלטת המועצה- אדריכל רשום לא יוכל לתכנן מבנה פשוט.בימים אלו א...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ... קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה תפוקה גבוהה בעיר אפשר לטעון שהעיר מדכאת צמיחה במרחב שמחוץ לה. לכאורה זה הבדל סמנטי בלבד אבל יש גם השלכות תכנוניות. למי שלא מכיר את התחום הנקרא "מתמטיקה עירונית" אני אגיד שזה תחום מחקרי בו בונים מודל מתמטי של תופעות עירוניות ומנסים להבין ממנו את ההתנהגות שאנו רואים. חוקרים בתחום יכולים למשל לבד...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... מת מקינאה ורוצה לגור בה... אבל שונא את התל אביבים הסמולנים הוואנביז המתחסדים... ורוצה להיות גם אני כמותם, עם חולצת טי שחורה בבית קפה... עיר מגעילה ומזוייפת! מה יש בעיר תל אביב שכל כך אוהבים לשנוא אותה ולהעריץ אותה? כתבה בדה מרקר מנסה לפצח את השאלה למה מדינת תל אביב כל כך שנואה ואהובה. למה כל הערים הגדולות האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך ק...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  האם יהרס בית המכס בנמל יפו?

  26.10.11
  ... ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה במבנה המנדטורי ערכים אסתטיים חשובים וסברה כי פ...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ינים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנח...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...כלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשוב יותר. בקרב האנשים היה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופוגרפיה או בחוסר הטופוגרפיה שלו, בדיונות, בחוסר המים, בזה שהצל נורא חשוב - למה אנחנו ...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול באסן שבגרמניה - מבטיח לבצלאל קמפוס ברמה אדריכלית גבוהה במיוחד. "אני חושב שאם תסתכל על העבודות שלהם, תבין לבד מה מיוחד בהם", הוא אומר. "הם פשוט עושים דברים אחרת - בדיוק רב, בצניעות רבה ובמקוריות רבה. אנחנו לא מחפשים להקים אייקון אדריכלי חדש בירושלים, אנחנו לא רוצים איזה פרנק גרי. אנחנו רוצים משהו שקט, קפדני ואחראי שייתן לנו תחושה ...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...ים שבה הוא מועסק מובלט על דש חולצתו." למברגר מיתמם לגמרי בתשובותיו לכתב בנוגע לחסויות הסמויות למחצה. "אני חייב לעשות ככה כדי לייצר תוכן, אחרת הכל יהיה רכש."..."יוצא לי להתווכח הרבה עם הרגולטור, מועצת הכבלים והלוויין, ואני מכבד את מה שאומרים לי. אבל הקהל מבחינתי הוא היחיד שיכול להגיד לי ולכוון אותי מתי הגזמתי ומתי לא. יש קווים אדומים ויש גבולות, אבל הוויכוחים היומיים האלה, היחידים שיכולים לקבוע בהם זה הצופים." אחד היוצאים מהכלל הוא האדריכל בר...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  סקצ'אפ ואוטוקאד: סיפור אהבה? או שלא

  11.05.11
  ...ונה בגרסה 7.1 ואיפשורה על-ידי הפלאג הייעודי הרשמי היתה למעין "הכנה" לכך שהולכת להגיע גרסה חדשה שבאמת מחדשת משהו ומציעה סט כלים חדש, חוסמת תכונות שהיו פעם חופשיות, והכי חשוב - לא מתממשקת עם אוטוקאד בכלל. רבים מאתנו מחזיקים בדרך-כלל בגרסה האחרונה של המוצר התוכנה (במיוחד אם היא חינמית). נכון ליום כתיבת שורות אלו הגרסה האחרונה של גוגל סקצ'אפ הינה - 8. גרסה זו המוצעת חינם (לא גרסת ה-PRO), לא מאפשרת שום קשר לאוטוקאד. ויותר מזה: אם בכל זאת תרצו לראות...
• 

  מפות אדריכלות ופוליטיקה

  27.03.11
  ...אל הפוסט המצויין של מושון זר אביב -"למדו אותם לשקר". הפוסט דן בדרך בספר אודות קרטוגרפיה וכותב "הספר מחולק לפרקים שכל אחד מהם מוקדש לדרכים בהן מפות יכולות לשקר, לעוות ולהטות את תפיסת המציאות שלנו... הטענה היא שלא רק שמפות אינן מציגות תמונה מלאה של המציאות, אלא שמעבר לזה, על מנת שיהיו פונקציונליות הן בהכרח נדרשות לשקר."מושון מציע ללמד את הסטודנטים לשקר במודע. הרי אחרי הלימודים הם יצטרכו את זה כדי לשקר ללקוחות ולעצמם. *התמונה מאטלס ישראל בערבית.
• 

  מתמטיקה עירונית וארטיק לימון

  24.03.11
  ...ים איך שוק חופשי מוביל למצב מרחבי מוכר ובעייתי. דמיינו רצועת חוף באורך 1000 מטר (תרשים 1). על החוף מתפזרים באופן אקראי מתרחצים שמשתזפים להם על מגבות. כעת נוסיף מוכר ארטיק. כדי לשרת את האוכלוסיה בצורה המיטבית, המוכר מתמקם בדיוק באמצע החוף. בצורה הזו כל הנופשים צריכים להגיע אליו והמרחק המכסימאלי שהם צריכים לעשות הוא 500 מטר. כעת נכנס לחוף מוכר ארטיק שני. מאחר וזו שאלה תיאורטית ולא מקרה אמיתי מישראל, מוכרי הארטיקים לא מפוצצים אחד לשני את הצו...