חיפוש - חדשות , בד , כתבה |1| - דף 8

• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...בים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה גבוה, למרות שכיפת הסלע כנראה תגבר על מגדל דוד כאייקון לירושלים, אבל מגדלי עזריאלי לא גבוהים יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לציי...
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  כתבה המקשרת את מחאת האוהלים עם געגועים נוסטלגיים למדינה סולידרית חברתית התפרסמה בדה-מרקר. אבל האם באמת היה פה פעם יותר טוב? האם נדחקו מחשבות חברתיות מצד האדריכלים או שגם אז האדריכלים בסך הכל עשו מה שרצה היזם, שהיה במקרה שלטון של מפלגה סוציאליסטית? בכתבה מרואיינת ד"ר אלונה ניצן-שיפטן, לאש התחום ללימודי היסטוריה ותיאוריה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון והיא אומרת "כיום אדריכלים נתפשים על ידי הציבור הרחב כמי שמעצבים את המוצר הסופי, כלומר הדירה, ואין...
• 

  העיר הצומחת

  15.01.14
  ...הירוק בעיניים נדחקת לשוליים. כי הרווח הוא לא ישיר, ולא סופרים את הכסף בפועל, מלהוסיף או לשמור על שילוב צמחיה או פיתוח נופי.וחבל מאוד. פרוייקט נפלא באמת, הוא פרוייקט שהדיאלוג שלו עם הפיתוח הינו אינטגרלי וסימביוטי.אסתר זנדברג בכתבה חשובה המרפררת גם ליום העיון "הגנת האילנות - עצים בראי התכנון"- שפרסמנו כאן, בתזמון הלא מקרי ככל הנראה של ט"ו בשבט. הרבה נקודות למחשבה למקבלי ההחלטות. ולנו, כמתכנננים או תושבים, תפקידנו הוא למחות, להתעקש, לדבר פחות, ולעשו...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...גולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נציב את כתבתה של קשת רוזנבלום ב'הארץ', כתבה הסוקרת את איצטדיון הכדורגל ההולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצטדיון ניתנת בצורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקנ...
• 

  התנועה לעירוניות בישראל

  16.07.12
  עמותת מרחב שינתה את שמה והיא נקראת עכשיו "התנועה לעירוניות בישראל". חבל שראשי העמותה לא פותחים מספיק גם את הראש לדעות והשקפות עולם אחרות משלהם. בבלוג של מרחב הופיעה השבוע שוב כתבה של ד"ר ירח צור לגבי בנייני המגורים. למרות כל הטענות הנכונות שלו הוא לא מבין למה העמותה לא מתייחסת למבנים אלה כמשהו שהוא בתחום העיסוק של המתכנן העירוני. האמת היא שההסבר פשוט - קיבעון מחשבתי.עמותת מרחב נקראה עד לפני כשבוע "התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל". "עירוניות מתחדשת...
• 

  זכויות יוצרים אדריכליות

  4.03.13
  ...ות הציבור. זו הנחה מאד מרחיקת לכת בהתחשב בכך שזכויות הציבור למרחב נמצאות אצל נציג התושבים - העירייה. העירייה היא זו המאשרת את השינוי במבנה ומתוקף החוק מובנה בה גם מנגנון של הגשת התנגדויות. אינטרס האדריכל פעמים רבות אינו נקי ובדרך כלל כרוך ב "תשכרו אותי שוב". יכולתו של האדריכל למנוע מבעל המבנה כל שינוי אינה אינטרס הציבור. תכנון הבימה המחודש למשל נמסר לרם כרמי לא על סמך זכייה בתחרות פומבית חס ושלום, אלא בחלקו לפחות מתוקף זכויות היוצרים שלו מהעבר.תו...
• 

  נפסלה זכייתו של רפי סגל לתכנון הספרייה הלאומית

  16.12.12
  כתבה ב"הארץ" מדווחת על התפתחות מפתיעה בסאגה של התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, הצעתו של האדריכל רפי סגל שזכה במקום הראשון נפסלה. "במכתב שנשלח לסגל מהחברה לבניין הספרייה לאומית, בניהול קרן יד הנדיב, ביום חמישי בשבוע שעבר, נמסר לו כי החברה לא תוכל לבחור בו כאדריכל הזוכה בתחרות, וכי הוא לא יתכנן את משכן הספרייה הלאומית".במכתב לסגל מטעם החברה לבניין הספרייה הלאומית נכתב כי "לא הצלחת להגיע למצב בו ניתן יהיה להתקשר עמך בהסכם האדריכל על פי העקרונות שפורט...
• 

  העיר שלי

  6.03.14
  ...מן, בזכות החזקים והיתרונות של עצמם.אין שום סתירה אגב שתהיה אחלה של תחבורה מכל מקום לתל-אביב.. אבל גם לכל מקום אחר.מישהו חייב לעצור רגע, להסתכל על תל-אביב ולהבין בצורה חד-משמעית ובלתי אמצעית, מה עומד מאחורי ההצלחה האדירה שלה. אבל באמת להבין.כי בעצם כולם הרי מבינים, ויודעים הכל וחכמים יותר מכולם... אבל אם זה באמת ככה, מדוע בונים עוד פרבר? ועוד "עיר שינה"? ועוד יישוב שלא ניתן יהיה לחיות בו בלי 4 גלגלים צמודים?הכתבה המעולה של נעמה - כתבה שחובה לקרוא!
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ...כה לירוחם. לכאורה, הדבר הזה אמור לסייע לעיר. כמה פעמים שמענו את ראש הממשלה מדבר על חיבור הפריפריה למרכז, את ראש עיריית באר שבע מבקש לקדם את הרכבת והכביש, לכולם נדמה שתחבורה מהירה למרכז הארץ תיצור העדפה לעיר שלהם. למרבה הצער, בדרך כלל ההנחה הזו שגויה לחלוטין. למעשה חיבור מהיר של הפריפריה למרכז נוטה להחליש את הפריפריה ולא לחזק אותה. דמיינו את הסטודנט באוניברסיטת הנגב שיכול להגיע לתל אביב ברכבת בחצי שעה, איפה הוא יעדיף לגור? חישבו על איש הקבע עם...
• 

  לא אמן ולא יזם - מוכר שירותים

  20.04.11
  ...מתווך ומגלה שעשה פחות כסף 'בסיבוב', אם הוא מודד את זה לפי שעה, ירגיש מתוסכל וזה לא מפתיע. נורא קל לטעון כלפי כל העולם ולהתלונן על 'המעמד המקצועי המתדרדר' - אני מציע לאדריכלים המתלוננים לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם כמה הם עובדים מתוך כוונה כנה ומסירות לב למקצוע, וכמה עניין יש להם בפן המסחרי שלו. ההתגנדרות בתואר 'אדריכל' נותנת להם יתרון אובייקטיבי, לכאורה, ועמדה אינטלקטואלית לכאורה, אבל אם הם ממילא בדרך להיות מתווכים, או יזמים, שלא יתלוננו שמעמדם...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...לצרכנים נוחים. כמו כדי להוכיח את טענתו הצטרפה עיריית גבעתיים ומשרד השיכון והבינוי והכריזו מספר שיכונים כמקום לשימור. הטיעון הראשון מול אנשי השימור הוא טיעון סוציאלי: השימור מביא לשחזור יקר, הופך את המבנה למיועד לעשירים בלבד. התושבים המקוריים נמחקים ונדחקים החוצה. לדוגמה - בגבעתיים המתחם הנמצא בין הרחובות לביא לבן גוריון בגבעתיים זכה בשבועיים האחרונים לכבוד מפוקפק - הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב הכריזה עליו כמתחם לשימור, ובכך הנצ...
• 

  ארכיון של שני אדריכלים וסיפורם של שני בנים

  29.02.12
  כתבה ב"הארץ" מספרת על מאבק משפטי ארוך הנוגע לארכיון האדריכלים של אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב. סיפור מרתק על זיכרון וקרדיט, ומאבק של שני בנים (מפורסמים בזכות עצמם) כל אחד על מורשת אביו.לפני מספר שנים הבין האדריכל מיקי מנספלד כי חומרים ארכיוניים ובהם כתבי יד מקוריים של אביו הוצאו ממרכז מורשת בטכניון והועברו, באופן לא חוקי, למרכזי מחקר בחו"ל. החומרים שבארכיון הם תוצרי עבודתם המשותפת של מנספלד והאדריכל מוניו גיתאי-ויינרוב שהיו שותפים במשך כעשרי...