חיפוש - חדשות , בד , סל , עי |1| - דף 11

• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העובדה שמקום מסוים זכה בפרס לא מבטיחה את איכותו לאורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אב...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ... ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה. כשבונים שכונה במרחבים כאלה ובדירות מרווחות כל כך בצמידות לתל אביב ההצלחה די מובטחת ללא קשר לתכנון.כך או אחרת, נעים לגלות ש Xnet מאפשר למיכאל כתבות מעמיקות כאלה. לא רק תמונות צבעוניות אלא ממש חומר למחשבה. מומלץ ביותר, לכו תקראו.
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...בים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי מאד שהוא יהיה גבוה, למרות שכיפת הסלע כנראה תגבר על מגדל דוד כאייקון לירושלים, אבל מגדלי עזריאלי לא גבוהים יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לציי...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...כה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם התת-קרקעי כניסת האור מתבצעת מבעד לחריץ דק בתקרה. יש כאן אזכור למבני קבורה עתיקים כמו קבר אגממנון במיקנה שבדרום יוון. יש כאן איזכור למהלך הירידה והכניסה למבנה אבל ובמקביל אזכור פורמלי של צוללת מתחת לפני הים, אלא שכאן זה מתחת לאדמה".*התמונה מתוך הבלוג.
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס...
• 

  תערוכת 40 40 ואדריכלים צעירים

  21.05.12
  ...כללותו.לגבי התערוכה הטענה העיקרית היא כי "חלק מהמציגים עברו מזמן את גיל 40 ועדיין נכנסו לרשימה, בנימוק המשונה שהגיל הקובע היה כאשר הם הגישו מועמדות, ולא כשהתערוכה עומדת." בתגובה אומר יו"ר עמותת האדריכלים, ברוך ברוך: "יש לבצע בדיקה מעמיקה של התקנון, אם האדריכלים אינם עומדים בתנאים. לאור הניסיון הנוכחי, נצטרך לבדוק את הנושאים לעומק לפעם הבאה".אבל הטענות האלה הן רק חלק מהכתבה והבמה מוקדשת יותר למצב האדריכלות והאדריכלים בארץ. החל מהתחרות הקשה בכניסה ...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ת, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפי...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  ...בסון ממשיך לסקר ב Xnet את סיפורו של מוזיאון הסובלנות. סיפור מופלא שבו התפטרו מהפרויקט שני משרדי אדריכלים (פרנק גרי, חיוטין), התערבו בתי משפט עד רמת בג"ץ, וכעת מתחילות בו עבודות בשטח כשלא ברור מי חתם על היתר הבניה ואיזו תכנית בדיוק מבוצעת.מכל הסיפורים המוזרים של מבני ציבור, וועדות מקומיות, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות על שטח של...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...סוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו מאפשר הגעה מהירה ממקום למקום.לדעתי לרמן מעט מפשט את העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 ה...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...לם בזכות פרויקטים ייחודיים רחבי היקף והצעירה מבניהן כבר זכתה להכרה מקצועית רבה בזכות ייחודיות עבודתה וגישתה האינדיבידואלית. האדריכליות פרנסין הובן מהולנד וג'ין גאנג משיקגו ארה"ב כבר בנו פרויקטים רחבי היקף. לפרנסין משרד משגשג בדלפט המתכנן פרויקטים בכל העולם ובו מועסקים למעלה מ-90 עובדים, ג'ין זכתה לתהילת עולם בזכות הפרויקט האיקוני Aqua Tower בשיקגו שהפך אותה מאדריכלית אנונימית לאחת מהאדריכליות החשובות בעולם. קרלה מנטן הבלגית התפרסמה בעיקר בזכות סג...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ... התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור בכסף. הוא מציג דוגמאות לתכנון בזבזני וכן דו...
• 

  על שימור ועל בית צים בחיפה

  25.12.11
  " להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...יפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים...