חיפוש - חדשות , בד , פח |1| - דף 14
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם
16.07.12... כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העובדה שמקום מסוים זכה בפרס לא מבטיחה את איכותו לאורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אב... -
עוד קצת על מיתוג עירוני
10.06.12באר שבע הצטרפה באחור מה לטרנד של ראשי ערים וכעת גם היא עברה תהליך של מיתוג מחדש. כמו כרמיאל, תל אביב, חולון או שדירות, ראשי ערים שוכרים משרדי פרסום שיעבירו את המסר לציבור. איזה מסר בדיוק? למה כל עיר חושבת שהיא יכולה וצריכה להיות מיוחדת? מה רע להיות "סתם עיר שמשרתת התושבים"?מי שרוצה לראות את המיתוג החדש לעיר מוזמן לאתר של משרד הפרסום נוימן עיצוב ומיתוג, ממנו גם לקוחה התמונה כאן. בא7 שבע - בירת ההזדמנויות של ישראל קובע הסלוגן ואני תוהה אם משרד הפרס... -
עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי
6.06.12תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח... -
אז לאן אנחנו הולכים מכאן?
29.04.12...ויתחברו ברשתות ערים שיעצימו את כוחן הפוליטי והכלכלי. אלה יהיו ערי מדינה מתמחות, חזקות ובלתי תלויות בשלטון המרכזי, שאף יקיימו יחסי גומלין עם שכנותיהן שמחוץ למדינה", נכתב בעבודה.... גם הכתב של דה-מרקר לא מתאפק ומכנה את זה "מדע בדיוני". לעומת עבודה זו, מציגה כתבה ב Ynet את האפשרות שמרכז הארץ כולו יהפוך ל"מגלופוליס" - עיר רציפה כמעט שתשתרע מחדרה ועד לאשדוד (כגודלה של לונדון רבתי) ותכיל 8 מליון בני אדם. לדעת מציגי הרעיון ישראל פשוט קטנה מדי מכדי להחז... -
חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה
11.03.12...ץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייגויות לחוק. "היו לכם שנתיים מאז פורסם התזכיר הקודם", אמר השופט ריבלין, "אתם אומרים כי מדובר בהליכי חקיקה מהירים? מדובר בכשלוש שנים מאז החלטת הממשלה. זה לא הליכי בזק. העניין הזה מתנהל, נבדק, ויש הסגות וועדות שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכי... -
קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם
27.02.12... יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. בחינה עם קריטריונים מדידים וברורים. נוסח הבחינה וניהולה היו בעייתיים ממספר היבטים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה. לא כך לדוגמא נהגו ביחס למבחן לרישוי מהנדסי מבנים אליו פורסמו נושאים הכוללים את רשימת המפרטים, תקני... -
בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים
13.02.12שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח... -
זנדברג נגד שאר העולם... שוב
30.01.12כתבה משעשעת כתמיד מפרי עטה של אסתר זנדברג פורסמה ב"הארץ" ודנה במחאות האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצ... -
קומות בנסיגה, אור וצל
22.01.12כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב... -
השיכון למזרח והתכנון מלב מערב
19.01.12... התערוכה עומדות דווקא דוגמאות קונקרטיות וחוויות אישיות" כותב ערן, "ולמרות הנימה הלא פולטית המאפיינת אותה, נקראת התערוכה, לפחות אצל אחדים, ככתב אישום נגד מדיניות השיכון הציבורי בישראל"... "כשאנשים מגיבים לאישום מרומז זה עולה בדרך-כלל הטיעון הכלכלי"..."שהבעיה היא רק בעיה של שטח דיור, כלומר של כסף, ושאין מדובר בבעיה של התפיסה, או של היכולת, התכנונית".בהמשך הכתבה עונה ערן ומפריך את הטענה שהבעיה הייתה מחסור בכסף. הוא מציג דוגמאות לתכנון בזבזני וכן דו... -
המאבק בין העבר לעתיד
15.12.11...יפה" והאדריכלית מורין בירן פירסמה את "לקראת אורבניזם". הראשונה תוקפת את האדריכלים השבעים והעייפים והשניה מציעה לצעירים לקום ולעשות. נעמה כותבת בין השאר:שוק הדיור בישראל נשלט באופן לא מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים... -
נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון
24.11.11האם זו צורת ההגשה המיוחדת? אולי העובדה שהפרויקט כל כך שונה מהנהוג בסיום הלימודים? פרויקט נמוך, צנוע, ללא חזית חיצונית ועם יותר שאלות מתשובות. מה בדיוק הקסם של הסטודנטית ליעד מלכי שזיכה אותה בפרס חביב הקהל במסגרת פרס עזריאלי לאדריכלות? הפרויקט במזרח ירושלים, מחוץ לחומות העיר העתיקה וכ-150 מ' מהכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של לי... -
בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה
23.11.11...ועה של שתי אדריכליות שאפילו עצים לא יכלו לנטוע ומהצד השני שדה התעופה הגדול ביותר בעולם שמתוכנן לקום על גדות התמזה. פוסטר לא מחכה שפרויקטים יגיעו אליו, הוא יוזם אותם. לצורך הקמת פרויקט כל כך גדול ושאפתני הוא מגייס את כל כובד משקלו ובזירה נשמעים גם טיעונים לאומיים (לאומניים?) "היו זמנים שקינאו בתשתיות של בריטניה בכל העולם" אומר בכתבהסר ג'יימס דייסון, אחד התומכים בפרוייקט. "הרכבות, הכבישים והביוב מיקמו אותנו לפני המתחרים האירופים שלנו במירוץ התע... -
שינקין כמשל
20.11.11... מפיו של האדריכל יובל יסקי "הרצון של העירייה להקנות שפה אחידה לרחובות המתחדשים מביס את הרעיון של תל אביב כעיר של גיוון ומגוון" ... "בשנים האחרונות יש נטייה לעיצוב יתר, שמבטל את האופי של הרחובות. שיפוץ מתוחכם יותר ישאף דווקא לבדל את הרחובות ולשמור על צביונם. העיר חוגגת את עצמה מדי, וכבר יש מי שרואה בעקרונות העיצוב הנוכחיים שלה ביטוי לתל אביב עשירה שנפרדה משאר ערי ישראל. יפיוף הרחוב והצבת רהיטי רחוב ועמודי תאורה דקורטיביים עלולים להעניק לשינקין מרא... -
פרס עזריאלי 2010 - ובמקום הראשון... אף אחד
13.11.11...ם מייצג הצטיינות בהיבט אחר". השיטה הזו בה שוב נמנעת ועדת שיפוט מלבחור מקום ראשון היא התחמקות חסרת חוט שידרה. לא יכול להיות שכל שלושת העבודות הן במקום שני. ההמנעות מבחירה של מקום ראשון יכולה להיות רק פחדנית או פוליטית. העובדה שכל מוסד לאדריכלות קיבל זוכה במקום השני מרמזת שאפשר גם וגם. בטקס פרס עזריאלי שנערך ביום חמישי האחרון (10 נובמבר 2011) זכו בפרס שני ובכ 16.5 אלף שקל העבודות הבאות: "רחובות של מטה - זיכרון והנצחה ברחובות" של אלוף דו...







