חיפוש - חדשות , בד , רגל |1| - דף 5

• 

  פרס אילון לאדריכלות אורבנית לקנפו כלימור

  9.01.13
  ...ים ומזעור ״טביעת הרגל האקולוגית״. כל אלה אינם נתפשים בפרויקט זה כאילוץ אלא כהשראה וכהזדמנות והתוצאה מציגה שאר רוח וערך מוסף וסינרגטי של מכלול אדריכלי מרשים ושלם. התפקוד של מערכת החללים במבנה, המופע העכשווי בתוך הקונטקסט המשמר, התוכן התרבותי המשולב בחזיתות וה״פנס האורבאני״ המקרין היטב בסביבתו המתחדשת, יוצרים דיאלוג מרתק ומרגש עם העבר ההווה והעתיד כאחד. זוהי אדריכלות אורבאנית במיטבה שפרס אילון כאילו נוצר בדיוק עבורה".פרטים נוספים באתר עיריית חולון.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרונות Semantinet שממוקמת כיום ברמת החייל וחברת Contextin שעברה להרצליה פיתוח, וגם חברת Wix שגדלה בקצב מסחרר מתכננת מעבר להרצליה".האמת היא שהתהליך מורכב יותר. החלק בו מצטיינת תל אביב אינו באמת ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  תחת הכותרת "מהפיכת עיור חדשה" מציג מאמר בדה-מרקר את העמדה המוצגת במסמך חדש של המשרד לאיכות הסביבה. בחלופה למצב כיום מוצע במסמך ליצור מטרופולין אחד - רצף אורבני המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנהריה. "לא מדובר ברצף בנוי בלתי פוסק" מסביר אדריכל דן סתיו מראשי הפרויקט, "אלא חוליות־חוליות על רצף של תחבורה".קשה לשפוט מסמך כזה דרך מאמר בעיתון אבל לפחות אחד מהם לא מובן במיוחד - מה בדיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תח...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...סוס טענתו מציג לרמן השוואה בין שני קווי אוטובוס, קו 4 וקו 6. בעוד שקו 4 נוסע בצורה ישירה וקצרה לאורך רחוב אינטנסיבי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו מאפשר הגעה מהירה ממקום למקום.לדעתי לרמן מעט מפשט את העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 ה...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  שתי כתבות מציגות את מגדל יורוקום בגבעתיים כמקרה מבחן למגדלים שצצים במרכז גוש דן. האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התח...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  כתבה של יונתן קנטי במעריב מציגה את תופעת הקומות הנסוגות, סגנון אדריכלי בלתי מתוכנן שבו הקומות הגבוהות הן תוספות שאינן מתיישרות עם חזית הבניין. התופעה הולכת וגדלה עם המחסור בדירות באזורים יקרים ומתגברת בעזרת תכניות כמו תמ"א 38 - חיזוק מבנים תמורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת ב...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  ...ר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. הנית...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  תחבורה, נת"צים ורחוב אבן גבירול

  23.10.11
  ...ה ציבורית) אבן גבירול בפרט. עיקר הפוסט מלין על כך שהעיריה לא שיתפה את בעלי החנויות והדיירים ברחוב בהחלטותיה. על פי סוחר איתו דיבר הורוביץ, היקף הקניות ברחוב ירד בעשרות אחוזים יחסית לשנים שעברו. איתי מזכיר בבלוג שלו את העובדה שרחוב אבן גבירול רק סיים שיפוץ שפגע בעסקים בו ונזהר לכן מלקבוע מסקנות מוקדמות. נראה שהמסחר אמנם נפגע אבל האם זו אשמת הנתצים? השיפוץ? לי אישית יש הרגשה שמה שפגע ברחוב טרם אובחן כי אדריכלים רגילים להתעלם ממנו לחלוטין - העצי...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...ה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכיר לפחות עשרה חברים שגרים בבית בסגנון הזה לעומת אחד שבחר לעצב את הבית שלו באפור-לבן מינימאלי. לעומת זאת זה בהחלט לא מה שבדרך כלל מראים לנו במגזינים. עורכי מגזינים (ואדריכלים) אוהבים בתים שמצטלמים יפה ויוצרים קומפוזיציות מעניינות... וזו נקודת המחלוקת בין המחנות: "אני אוהב את הסגנון הישראלי" אומר הישראלי הממוצע, "זה בית נעים, בא לי לשבת בפרג...
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  ...במצרים וטוניס וסוריה, יש ריח של מהפיכה באוויר וכולו מגיע מאותו המקום - צעירים משכילים עניים. עד לשנים האחרונות הייתה השכלה אקדמאית כלי בעזרתו יכולת להבטיח לעצמך עתיד יציב אבל המצב השתנה. אחוז המובטלים בקהל הזה גבוה, ישנם רבים הנסמכים על ההורים וכמעט כולם עובדים בשכר נמוך. כשקהל משכיל כזה נתקל בחוסר מנהיגות ואופק כלכלי חסום, יש פיצוץ. מאחר והנושא לא באמת קשור לאדריכלות, אני מפנה אתכם למאמר בנושא בדה-מרקר. *התמונה אגב מטוניס ולא מרחוב רוטשילד.
• 

  מרחב 2011 – יוצאים אל הכלל

  22.06.11
  ...תת האדריכלים היא שמה לה למטרה להעמיד דיון אפקטיבי בתוך המישור המעשי. לא דיון בסוגיות של פורמליזם וסגנון, כי אם באופן שבו הפרויקטים המוצגים ממקמים עצמם במרחב הפומבי ומיטיבים עימו. ככאלה הם מחויבים לרעיון גדול יותר, בתבניתם או בדרכי פעולתם, בתוך השיטה והמנגנונים הכלכליים והממסדיים הקיימים, ומממשים עצמם בתוך מרחב בנוי שלם. כך לדוגמה בפרויקטים אלה: ספריית גן לוינסקי לקהילות הזרות בתל אביב, בתכנונו של אדריכל יואב מאירי, מציבה את ארון הספרים באופ...
• 

  למי שייך הרחוב?

  13.06.11
  ..." דוגמה קונקרטית למקום בו שליטת המכוניות על הרחוב הורסת אותו. רחוב הר-סיני בתל אביב משמש כמגרש חנייה מאחורי בית הכנסת הגדול. הרחבה שתוכננה בשנות ה-30 ככיכר בסגנון איטלקי, נשכחה מהתודעה העירונית, והסיבה העיקרית לכך היא העובדה המצערת היא משמשת בעיקר כלי רכב.ה תמונה המצורפת כאן ומקורה בבלוג מציגה יפה מאד את הבעיה: רחבה נעימה עם קשתות שנועדו למסחר ובתי קפה ולבטח הייתה שוקקת אם הייתה זוכה לטיפול נכון יותר ולהרחקת המכוניות. ההעדפה האוטומטית שלנ...
• 

  חזון המחר או תרגיל יחסי ציבור?

  12.06.11
  ... חונים (שהם בדרך כלל הגבול האמיתי בין נתיב ההליכה ונתיב הנסיעה), אבל העיקר - למחשב מכוניות זה קל, למחשב הולכי רגל, ילדים, חתולים, רוכבי אופניים - זה החלק הבלתי ישים. המערכת יכולה לעבוד רק אם כל רכיבי התנועה מצייתים לה ונעים על פי הוראותיה. כל עוד יש הולכי רגל שמחליטים פתאום לרדת לכביש - התכנון הזה אינו יותר מאשר הדמייה יפה של סרט עתידני. אבל המחשבה מקורית והנסיון מעניין - הכנסו לכתבה כאן. התמונה מתוך הכתבה - הדמיה של Bjarke Ingels Group .
• 

  סוף עידן המכונית בעיר?

  9.06.11
  ...הקצות נתיבים לאופניים, לקצץ מקומות חניה. כל אלה מטרתם להוריד את כמות המכוניות הפרטיות הנכנסות לעיר ונעות בה. הבעיה בכל הפתרונות האלה היא שאנשים פשוט אוהבים את המכונית שלהם. בניסוי שנערך פעם בבריטניה לקחו קבוצה של אנשים שעבדו בלונדון וגרו בפרברים ובקשו מהם להפסיק לנסוע ברכב ובמשך חודש להגיע לעבודה ברכבת. לאחר חודש קצת פחות מחצי מהם דיווחו שאמנם הרכבת איפשרה להם להגיע לעבודה בצורה מהירה יותר וזולה יותר מאשר המכונית... אבל שנה לאחר הניסוי התגלה ...