חיפוש - חדשות , בית , חול |1| - דף 8

• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...ן פקולטות מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה. שלוסברג תיאר בהרצאתו את הפרויקט שייסד באוניברסיטת אורגון ואת התרחבותו לעשרות אוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. "הרעיון הוא להכניס קורסים, סטודנטים וחברי סגל ממגוון תחומי ידע לעבודה אינטנסיבית בעיר אחת במשך שנה שלמה. בעבודה משותפת עם הנהלת העיר ותושביה אפשר להניע דינמיקה משמעותית המפרה ומעשירה את כל המשתתפים בפעילות. אנחנו, כאוניברסיטה, מרוויחים מהפרויקט המון: יצירת קשרים בין יחידות אקדמיות וקידום מחקר בין-תחומ...
• 

  המציאות טפחה על פני החזון

  27.05.13
  ... של "עיר מדינה" וב"מסמך סלמה" המליץ על ריכוז האוכלוסין במטרופולין אחד מרכזי. אבל בכתבה ב"הארץ" גם הוא תוקף את הדו"ח: "הפשרת קרקעות פירושה שחרור חטיבות קרקע גדולות והעברתן כמקשה אחת לידי תאגידי בנייה גדולים. מה שנבנה עליהן במרבית המקרים אלה מתחמי מגדלים מסוגרים לאוכלוסייה הומוגנית, שאינם מחוברים לשום רצף עירוני. הבנייה מצריכה השקעה ציבורית גדולה בתשתיות שאין בהן תועלת לכלל הציבור". פרופסור יוברט לו-יון גם הוא מצטרף וכותב בבלוג אורבונולוגיה: "הרצון...
• 

  ביקורת אדריכלות ומיכאל יעקובסון

  10.04.13
  ... כל מה שיש לי.מבקרי אדריכלות רבים (וגם יעקובסון) מציגים לי את סיפור הרקע וההיסטוריה של המבנה. שוב, זה מעניין ומוסיף אבל זו אינה ביקורת אדריכלות.כבר הצעתי לכם את התרגיל הזה - נתקו את עצמכם מכל ידע מוקדם, הייתם מאשרים את הקמת "בית דגון" בחיפה בצורתו הנוכחית? זאת הרי זוועה פוליטית ואדריכלית. אם לא היה זכור לכם במעומעם פרס כלשהו הרי שזה מה שהייתם אומרים.המבט הבלתי אמצעיאני אשתמש סוף סוף ברשימה של יעקובסון כדי להסביר את הנקודה החשובה לדעתי - כדי לכתוב...
• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...י אקוסטיקה, ביטוי קונסטרוקטיבי בחזיתות ובתקרות, פינות ישיבה ויצירת קשרי מבט – צריך ללמוד אותה. ללמוד ממש כמו מתמטיקה, ביולוגיה וספרות. ואולי עוד לפניהם. ראוי ללמוד על המקום שאנו חיים בו ולהעריך אותו, אחרת נמשיך לחיות וללמוד בבית כלא".אדריכלות ותקשורת חזותיתלנו האדריכלים יש טעם שונה מאשר לשאר הציבור, טעם שנרכש על ידי לימוד והתמחות. הטעם הזה שלנו מטעה אותנו. זה יפה ונחמד לשחק בחללים ובתיאוריות אבל מישהו אחר צריך לגור שם. מישהו אחר יתחזק את הבניין ו...
• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  ...ור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושבים ומבקרים ליהנות מחוף הים ומחוויה טובה של אירוח המכבד את רשות הרבים".מרבית ההתנגדויות נוגעות לעובדה שרצועת החול תקטן בעקבות השיפוץ. לטעמי התכנון הוא בדיוק הדבר הנדרש. קיר התמך פגע בירידה אל הים ושימש רק כמשתנה לעת מצוא. הצבת טריבונות במקומו תהפוך אותו לאשטח המאפשר ירידה לים ושהייה נוחה. להערכתי ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קטוני של מבני הקמפוסים באוניברסיטה העברית בירושלים ומצביעה על השפעות השיח החברתי והפוליטי בארץ על האופי הארכיטקטוני של המבנים. עמוס גיתאי ודב אלבוים בשיח על המשכן והמקדשעמוס גיתאי ודב אלבוים מנהלים שיח פילוסופי על משמעותו של בית לעם היהודי. על המשכן ואוהל מועד ועל בית המקדש, מיבנה ארכיטקטוני מרהיב, אותו בנה שלמה המלך, בכדי לבטא את היותה של מלכות ישראל בימיו - אימפריה.עמוס גיתאי בשיחות עם ד"ר מוסא חו‘גדיאת והאדריכל אבינועם לוין על האוהל כמחסה (המג...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...ב הוא איש העולם הישן שבו התשתיות הכבדות קודמות לפיתוח העירוני. הנמל הוא מפגע בעיר, קו הרכבת הוא חומה. הנמל הגדול יתרום לפיתוח חיפה בדיוק כמו שנמל התעופה בן גוריון תורם לפיתוח לוד הסמוכה אליו. חיפה צריכה למשוך את תעשיית ההי-טק אל מרכז העיר. יש לה את כל העוגנים הדרושים - בית חולים מחקרי מעולה (רמב"ם), כח אדם טכנולוגי מוביל ברמה עולמית (הטכניון), מערך אורבני נכון במרכז העיר שרק צריך יד מכוונת ותקציב (הדר והעיר התחתית).באמת מגיע לעיר הזו ראש עיר אחר.
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפוי גם להביטאט וקשת מסכמת כך: "אף על פי שהפרויקטים של מן־שנער בחולון מציתים את הדמיון, בפועל אין אלה מודלים חדשים לדיור. אחרי הכל, זהו לא אידיאל תכנוני אלא משחק נפחים מוצלח (...) מהבחינה הזאת, בית הקוביות אינו שונה מהבניינים החולוניים הטיפוסיים, למרות הניסיון הכן להציע אופציה אחרת".* צילום - מתוך האתר של מן - שנער.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...פה למשל חברות ביו-טק צעירות. ההצטופפות שלהן ברוטשילד נובעת בעיקר כי המשקיעים שלהן כאן.לך אחרי הכסףתעשיית הכסף של תל אביב היא למעשה המנוע הכלכלי של העיר. לא ההיפסטרים, לא העירוניות, לא הצעירים ולא התיירים. תל אביב מחזיקה את מרבית מרכזי הכח הכלכליים של המדינה. אתה משלם לקופת גמל לפנסיה? הניהול בתל אביב. אתה מחזיק חשבון בנק באוברדרפט? הפקידים עם המשכורות הגבוהות גרים בתל אביב. אולי תרצה ביטוח חיים? השקעה בבורסה? כל אלה מרכזים את כל הפעילות של המדינה...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ..."מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."א...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  ...צי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לתל אביב שרצו להיות חלק מההוויה התל אביבית, שינקין של היום היא שכונה בורגנית. לא תמצא פה סטודנטים, אלא אנשים שעלו לכאן לפני 15 שנה, השתקעו והקימו כאן משפחה. קח לדוגמה את אלונה קמחי ויזהר אשדות, שהיו מזוהים מאוד עם הרחוב בתקופת הזוהר שלו, ועדיין חיים כאן. אתה יכול ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ת והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופ...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ם יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לצייר בסקיצה קלה בעיפרון. אייקון אדריכלי ניתן לזיהוי חד משמעי בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...דיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. ז...