חיפוש - חדשות , בית , כד |1| - דף 13

• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...ופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להש...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ..."מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."א...
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ... "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בעיר. התמה שמציג הביתן הוא עד כמה המדיה החברתית מסייעת לתושבים להתארגן ול...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ... בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכירות בשנים האחרונות נובעת מכך ש"הטעם הישראלי התעדן"... האם זה באמת כך? האם גג רעפי...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ..., כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר היא כלכלית בעיקרה ולכן מובן שקראתי את הספר (י.כ.) ואני ממליץ ע...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ת והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופ...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  שני מבקרי אדריכלות סוקרים את תערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. כמו מרבית האוניברסיטאות השנה גם הם העלו את סדר היום החברתי במוקד העבודות אבל האם זה מגיע לכדי אמירה משמעותית או שנותר בגדר סיסמה?"במבט כללי על העבודות, אין כאן פריצות דרך. נראה שהעיסוק בתוצר גובר לא פעם על התעמקות בתהליך העבודה" כותב ב Xnet מיכאל יעקובסון ומציג שש עבודות. "המשותף לכולן הוא מבט כן ואופטימי, המצייר תמונה משותפת של שאיפה לאידיליה חברתית - עתיד שבו...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ת את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם א...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...יתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת ל...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...גרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגיה אישית שיתכן ומאפילה על ניתוח הסיבות להצלחתה של השכונה....
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...ם יחסית לסביבתם. חלק מהאייקונים ניצבים נבדלים מסביבתם כך שהם בולטים יחסית לרקע (פסל החירות, האופרה בסידני) אבל גם בזה מגדלי עזריאלי לא מצטיינים. נראה שההצטיינות העיקרית של המגדלים היא בתכונה הנוספת שאייקון צריך - פשטות. את מרבית האייקונים האדריכליים בעולם ניתן לצייר בסקיצה קלה בעיפרון. אייקון אדריכלי ניתן לזיהוי חד משמעי בציור של מעט מאד קווים. כמו מגדל אייפל בפריז, גם את מגדלי עזריאלי ניתן לצייר בשניות וכולנו נזהה אותם.הכרה ובון טוןאני מסתכל על ...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...דיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. ז...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...