חיפוש - חדשות , בית , שטח |1| - דף 9

• 

  שלושה סיבובים בקיבוץ נען

  17.10.12
  מיכאל יעקובסון מפרסם בבלוג שלו שלוש רשימות העוסקות בקיבוץ נען. חדר האוכל, בית גלילי, אולם הספורט, גן הזיכרון, התיאטרון הפתוח, בית ברל ועוד. את כל אלה מלווה מיכאל בחומרי ארכיון, צילומים מעודכנים, סיפורי הסטוריה והעיקר, בדעתו ובתחושותיו בביקור במקום."כבר הרבה זמן שאני משתוקק להגיע ולבקר בקיבוץ נען" כותב מיכאל, "הרבה אדריכלים הותירו בו את חותמם וניתן להעביר בו כמה שעות טובות באחת מגלריות האדריכלות המרשימות שביקרתי בהן. אפשר 'להיפגש' כאן עם חנן הברון...
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ... "גרילה" פרויקטים המבוצעים על ידי קבוצות תושבים, אמנים, אדריכלים ומשנים לפעמים את פני העיר והתנהגות התושבים בה. פרויקטים כאלה נראים בכל מקום ואפילו אצלנו אבל כרגיל האמריקאים מובילים.בביאנלה לאדריכלות בונציה מציגה ארצות הברית ביתן אחר, ביתן שמסמן מהפיכה בחשיבה על העיר והתהליכים המעצבים אותה. נושא הביתן אינו אדריכל ואינו שיטת בניה, נושא הביתן הוא פעולות יחידים וקבוצות הפועלים בעיר. התמה שמציג הביתן הוא עד כמה המדיה החברתית מסייעת לתושבים להתארגן ול...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ת והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוזי הבנייה ושונה חלק מהייעוד מבית מגורים לחדרי מלון. "תב"עות נקודתיות" כותבת נעמה, "מגדירות מחדש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופ...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...ת את זה בשום מקום בישראל חוץ מאשר בתל-אביב שכל מרכזה נבנה ונסלל הרבה לפני שבן-גוריון הכריז על עצמאות?" שואל לרמן ועונה, "מסתבר שמערכות התכנון הישראליות לא ממש אוהבות ערים, והמתכננים שלנו פיתחו סלידה עזה מהאפשרות שמישהו ירד מהבית בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם א...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...אן? כאשר הם רוצים את חברת ופגישת דומיהם, והדבר אפשרי רק במצב האינטנסיבי הנזכר. לא בשכונות ולא בפריפריה.היסטורית, כיצד קמו השכונות, שהן הרוב במדינת ישראל? 1.שילטון המנדט לא פיזר אוכלוסיה, ושלט בערים. פיזור היה מעורר התנגדות ערבית.2. מדינת ישראל פיזרה אוכלוסין ע''מ לנכס כל השטחים.3. פשוט יותר היה להושיב עולים בשכונות, קל יותר לביצוע כמותי, נשלט וברור, עם הומוגניות אפשרית בכל שכונה.4. קל יותר לכוון תכנון שכונה מלמעלה, שעה שהעיר פתוחה לכוחות שוק יוזמ...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...רוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקהל הרחב ולא רק לאיש המקצוע, המתכנן העירוני.המטרה השנייה של הספר היא לטעון שאותה הצלחה נדירה ומשגשגת...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...דיוק האלטרנטיבה המוצעת ובמה היא שונה מהמצב כיום? אם הממשלה מחליטה לחזק מבחינה תחבורתית את כל המרחב של מישור החוף עד באר שבע, זה הרי כמעט כל האזור המיושב כיום ממילא. הוא כולל ערים ופרברים, שטחים צפופים ושכונות רבות מאד של בנה-ביתך.*בתמונה - העיר הצפופה ביותר במישור החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. ז...
• 

  יעודו המשני של הבית המשותף - מקום לגור בו

  30.05.12
  ...ייעודם הראשוני של בניינים בעיר הוא להגדיר את המרחב הציבורי. ייעודם המשני – איחסון בני אדם." הציטוט הזה של פרופסור הלל שוקן מוביל את ביקורתו של ד"ר ירח צור מול עבודותיה של עמותת מרחב המתמקדת רק בשטח הציבורי ומזניחה את הטיפול בבית המגורים."מרחב איננה יכולה להרשות לעצמה את הגישה המוציאה את בית המגורים אל מחוץ לתחום ההתעניינות." כותב צור ומוסיף "מבחינתם של התושבים הרוצים 'למצות את חייהם' בעיר, בית המגורים הוא חלק בלתי נפרד מהעיר, לכן 'הסביבה העירונית...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...
• 

  לכבוש את השטחים הפתוחים

  7.05.12
  "רצח על רקע תכנוני"... בכותרת הפרובוקטיבית הזו מציג יואב לרמן את הקשר בין התכנון העירוני הנהוג בארץ לבין המקומות המסוכנים עד כדי מוות. פארקים וחצרות שנשלטים על ידי חבורות נערים, מקומות בהם מסוכן להסתובב בלילה, מטרדי רעש שאף אחד לא מעז להשתיק.הטיעון שמעלה לרמן פשוט ומדויק - מערכת התכנון הפרברית בישראל מקדשת את השטחים הפתוחים, יוצרת עוד ועוד פארקים וגינות "לטובת הציבור". זה נוח ליזמים - קל למכור את זה לעיריה ולרוכשים, אבל בפועל מי שגר ליד הפארק לא ...
• 

  מוזיאון הסובלנות, כי אין כמו הצלחה של בדיחה טובה

  6.05.12
  ...ת, עיריות, תורמים, יזמים, אדריכלים... באמת שלא זכור עוד סיפור כל כך מדהים. ירושלים לא יכלה להמציא לעצמה פרודיה גדולה יותר מאשר לבקש להקים מוזיאון סובלנות על שטח של בית עלמין מוסלמי. סיפור שמתחיל בפתיחה יפה כזו לא יכול להתגלגל אחרת. קפקא לא יכל לכתוב משהו מריר ומצחיק מזה.וברוח הפארסה נסיים עם טוקבק מדהים שצמוד לכתבה: "מוזיאון הסובלנות? בירושלים? דבר מטומטם בשיא הטמטום, מיותר ומצחין. בגלל הטירוף והאלימות ברחתי מירושלים. הלוואי שייחרב לפני שייבנה."
• 

  אותנטיות באה עם ג'יפה וכאוס

  25.04.12
  ...האדריכלית אורית פנחס מביא דעה רעננה ומנומקת לשיח האדריכלי. אורית, שותפה במשרד ארכוד אדריכלים ומרצה בכירה באוניברסיטת תל אביב, מדברת על האגו של האדריכלים, על הדרך בה הרשויות חונקות לעתים את העיר ועל החלום הישראלי (והעולמי) של בית קטן עם גדר לבנה.לאורית השקפת עולם מגובשת לגבי הדרך בה צריך להתייחס לשטחים הציבוריים הבונים את העיר. היא מדברת על השכונות, המגדלים, הרחובות והמרווחים שבין הבתים. ראיית העולם שלה מעדיפה את העולם הלא לגמרי מסודר ומאורגן על ה...
• 

  קולקר, קולקר אפשטיין יתכננו את מתחם סומייל

  22.02.12
  ...חובות ארלוזורוב, אבן גבירול וז'בוטינסקי בתל אביב. בשטח זה יוקמו ארבעה מגדלי מגורים ומשרדים, שעתידים להתנשא לגובה 45 קומות, וסביבם מבני מסחר נמוכים. על חלק השטח שבבעלות העירייה (כיום מגרש חניה) מתוכנן לקום המגדל החדש שלה, לצד בית הכנסת "היכל יהודה" ו"מגדל המאה" הקיימים.הצעת קולקר-קולקר-אפשטיין מציגה מבנה מלבני בן חמש קומות, שממנו עולה מגדל שיגיע לגובה 20 קומות, כמעט כגובה "מגדל המאה" הסמוך.הצעתם של מן - שנער הציגה מבנה משרדים נמוך, במטרה לשלבו עם ...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...ע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבוהים במיוחד. התחרות בין הערים איננה מתואמת, ותהליך הציפוף המשמעותי והמהיר שעתידים א...