חיפוש - חדשות , בר , חול |1| - דף 12

• 

  השיפוץ מעורר המחלוקת של טיילת החוף בתל אביב

  4.02.13
  נעמה ריבה מדווחת ב Xnet על שיפוץ טיילת החוף בתל אביב. הקיר התומך בין הטיילת לחוף יבוטל ובמקומו ייבנו טריבונות ברוחב של כחמישה מטרים, ותחתיהן טיילת תחתונה, שביל בטון ברוחב שלושה מטרים. האם זה טוב? האם זה רע? כל הטיעונים בכתבה."התנאים היום הם עגומים ואינם עומדים בסטנדרטים שאנו רואים כמכבדים את הציבור", אומרת האדריכלית גנית מייזליץ-כסיף שמשרדה (מייזליץ - כסיף אדריכלים) מופקד על התכנון. מעבר נגיש לחוף ולכל בתי הקפה שעל החול, שיציע לציבור גדול של תושב...
• 

  למי מועיל חיבור הפריפריה למרכז?

  4.02.13
  הנימוק המרכזי לפיתוח רשת הרכבות בישראל הוא קירוב הפריפריה למרכז בהנחה שחיבור כזה תורם לשוויון בין תושבי הפריפריה לתושבי המרכז. האם טיעון זה משכנע, ולמי באמת מועיל חיבור הפריפריה למרכז במסילות ברזל? מאמר מרתק של עודד רוט במגזין אימגו מציג מחשבות אחרות בנושא."האם השקעות בתחבורה מאיצות את הכלכלה ומחוללות צמיחה כלכלית?" שואל רוט, "האם השקעות העתק בפיתוח רשת רכבות בין מרכז הארץ לבין היקפה ישפר את השוויון בקרב תושבי המדינה, יחזק את תושבי הפריפריה ויצמצ...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...מציגים סדרה חדשה בשם "אדריכלות בישראל". גיתאי מנהל לאורך 16 הפרקים של הסדרה 16 שיחות עם אדריכלים, סוציולוגים, חוקרי תרבות וסופרים. הפרקים בני 25 דקות כל אחד, נשמע מעניין.למרבה הצער החינוכית לא מפרסמים את לוח השידורים קדימה מעבר לשבוע אחד. להתעדכנות על הפרקים המשודרים כעת הכנסו לקישור זה.רשימת הפרקיםהאדריכלית עדה כרמי על אדריכלות מנדטוריתעדה כרמי מעלה על נס את הארכיטקטורה בארץ בתקופה המנדטורית שינקה את השראתה מהמורשת העותומאנית ומהארכיטקטורה האוני...
• 

  פרס אילון לאדריכלות אורבנית לקנפו כלימור

  9.01.13
  ...ים ומזעור ״טביעת הרגל האקולוגית״. כל אלה אינם נתפשים בפרויקט זה כאילוץ אלא כהשראה וכהזדמנות והתוצאה מציגה שאר רוח וערך מוסף וסינרגטי של מכלול אדריכלי מרשים ושלם. התפקוד של מערכת החללים במבנה, המופע העכשווי בתוך הקונטקסט המשמר, התוכן התרבותי המשולב בחזיתות וה״פנס האורבאני״ המקרין היטב בסביבתו המתחדשת, יוצרים דיאלוג מרתק ומרגש עם העבר ההווה והעתיד כאחד. זוהי אדריכלות אורבאנית במיטבה שפרס אילון כאילו נוצר בדיוק עבורה".פרטים נוספים באתר עיריית חולון.
• 

  פרויקט שער העיר של ראשון לציון

  30.12.12
  "ראשון לציון היא לא באמת עיר" בהצהרה הזו פותחת נעמה ריבה את כתבתה ב Xnet וממשיכה "אם פעם היא הייתה עיר מוגדרת עם מרכז ברור, הרי שבעשורים האחרונים היא התפשטה והלכה (...) מערב העיר הוא פרבר-שינה בממדים אמריקאיים, מפורק לפירורים. שכונות המגורים מנותקות, הקניונים והיכלות הקולנוע מחייבים הגעה ברכב פרטי"...את הבעיה הזו שמתארת נעמה לא באמת זיהו בעיריית ראשון. הם ממשיכים בכל הכח לירות לעצמם ברגל עם אותו כלי הנשק התכנוני. בתחרות סגורה לעוד פרויקט מיותר במ...
• 

  יונה להב ומלחמות המאה שעברה

  23.12.12
  ...שר לכלכלה העירונית וצמיחת התעסוקה" ממשיך לרמן, "חיפה ממשיכה לדחוף את הכל החוצה ולרוקן את מרכזה, כמו במקרה של האצטדיון החדש ופארק מדעי החיים, וגם בנמל המורחב (...) אין ספק שיהב הוא האיש המתאים למאה ה-19. הבעיה שלו היא שאנחנו כבר נכנסים לעומק המאה ה-21, מאה של תקשורת וניידות דחוסות הרבה יותר".* רחוב מסדה בחיפה - צילום יואב לרמן מתוך הבלוג.אם נצרף את הסיפור הזה להתקפלות של יהב בנושא שיקוע קו הרכבת נגלה עד כמה לרמן צודק. יהב הוא איש העולם הישן שבו הת...
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  ...ם בלבן עם חלונות צבועים בכחול, ואת הסמטאות האחידות בפאריס".בטוקבקים לכתבה מוצגות הגישות הסותרות בצורה חדהנעמה כותבת "זוועה. עצוב. מזכיר לי את האיור מ"מומו" ספר הילדים המופתי של מיכאל אנדה, בו מתוארת עיר חד-גונית שמשתרעת עד מעבר לאופק, כל קוביות הבניינים זהות וכך גם הרווחים ביניהם. השכונות החדשות מגעילות אותי, הן מרגישות כמו העתק גרוע של לגו.מגבלות בדרך כלל גורמות לפתרונות יצירתיים, אם קורה להפך זה משום שהעוסקים במלאכה אינם מוכשרים די הצורך, או פש...
• 

  בית הקוביות בחולון

  25.11.12
  ...ההזדמנות ובוחנת את הנעשה באזור ואת הכיוון אליו הולכת חולון, "באופן מודע, לא נעשה בה ניסיון לייצר מטרופולין אלא עיר למשפחות, עם בתים גדולים למעמד הביניים שמציעים רמת חיים העונה לדרישות קהל היעד. בניגוד למרכז העיר המוצלח והישן ברחוב ויצמן, התפשוטתה של העיר מתבצעת בתפישה יותר פרברית־אמריקאית, כאשר בתי המגורים נפרדים ממתחם מסחרי וממבני ציבור".הכתבה משווה את המבנה וסגנונו ל"בניין המגירות", שנבנה בשנות ה–60 בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן בבאר שבע וכצפ...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  כתבה מעניינת ב"כלכליסט" מתארת את הנוכחות המוגברת של סטארט-אפים באזור שדירות רוטשילד. לכאורה נראה שזו עוד כתבה המהללת את תל אביב ואת האורבניות החיונית שלה אבל אם קוראים בתשומת לב אפשר לגלות את התהליך שמחזק ומחליש את העיר."בשנים האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך ה...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...הולך ונשלם בכניסה הדרומית לחיפה.ביקורתה של קשת לתכנון האיצטדיון ניתנת בצורה מרומזת. "מבחינה מסוימת האצטדיון מרשים במצבו הנוכחי יותר מאשר בעתיד, אז יעטה כיסאות פלסטיק צבעוניים ושלטי פרסומת צעקניים. המראה הנפרש ממרכז המגרש אל עבר שלד הבטון וקורות הפלדה המאסיביות מסביר את מה שקהת (האדריכל חיים קהת) מכנה בחיבה 'בית ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגי...
• 

  רחוב שינקין הגוסס על שולחן הניתוחים

  23.09.12
  בחול המועד סוכות יושק באופן רשמי רחוב שינקין המשופץ. את ההשקה יזם ועד בעלי העסקים ברחוב על מנת לנסות להפיח בו רוח חיים. אבל האם יחסי ציבור יכולים להחזיר לחיים את הרחוב המיתולוגי? שני מבקרי אדריכלות מספידים אותו כבר עכשיו על שולחן הניתוחים.בכתבה ב Xnet מוצגים מאמצי ההחייאה של איש יחסי הציבור רון גרנות, הדובר של ועד סוחרי הרחוב. "הקהל של הרחוב השתנה", אומר גרנות. "אם שינקין של שנות ה-90 הורכב מצעירים שעברו לשינקין כי היה זול לגור בו ומהגרים מחוץ לת...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...ו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידעו שהם שוויצים. היוונים בנו כאן גגות רעפים כבר לפני אלפיים שנה. זה לגמרי לגיטימי במרחב שלנו. נכון, אז לא מסתכלים על הבנייה הערבית, שיש הרבה מה ללמוד ממנה, אבל גם זה חלק מהתרבות שלנו".בכתבה מוצגת גם התביעה במקומות רבים לגגות רעפים כחלק מהגדרות התב"ע וכן טענה שהירידה במכ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...טית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהיו מכוניות ...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...ודתית, הכלי ששימש מאז ומעולם כלי יזמי לדחיפת תכניות נתקל בהתנגדויות תושבים. אבל האם רק היזמים מפסידים או גם העיר? נעמה ריבה כותבת ב Xnet על שני מקרים כאלה בתל אביב.הפרויקט בסמוך לכיכר המדינה מציע שני מגדלים של 15 קומות. זהו כבר הסיבוב השני בוועדה המחוזית והתב"ע הנקודתית שונה כבר ממגדל אחד לשניים, מדיור לזכאים לסתם "דירות קטנות, וכל זה כשסבב ההתנגדויות טרם הסתיים. פרויקט אחר מציע מגדל במקום שבו שוכנת כיום תחנת המשטרה של דיזינגוף ובו עלו וירדו אחוז...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך לעומק נראה שלאייקון אדריכלי אמיתי צריכות להיות מספר תכונות. נכון, כדאי...