חיפוש - חדשות , בר , כד , מע |1| - דף 14

• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  יו"ר עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית ג...
• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ...יות בצד של הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הרבה יותר חזקה. כאן כבר כולם יודעים שיש את ארבעת / חמשת הגדולים. כל חברה, שזקוקה לרואה חשבון לפעילות בינונית ומעלה, פונה רק אליהם.זה הכיוון אליו הולך שוק האדריכלים בארץ. שימו לב לתחרויות האחרונות, לתחרות על בצלאל למשל. תוכלו לגלות בקלות פירמות גד...
• 

  הודעה חשובה לכל האדריכלים הרשומים

  13.01.12
  הודעה זו נמסרה על ידי סניף האדריכלים הצעירים והיא מזהירה מפני מהפך שישפיע על כל האדריכלים הרשומים וכל הבוגרים הצעירים:--------כפי שפרסמנו בעבר, המועצה להנדסה ואדריכלות (שהיא גוף ממונה ע"י שר התמ"ת) מקדמת שינויים בתקנות ייחוד הפעולות למקצועות ההנדסה ואדריכלות, ובין היתר העלתה הצעה לבטל את הגדרת המבנה הפשוט למהנדסים ולאדריכלים.בחודשים האחרונים פעלנו למנוע שינויים קיצוניים שלדעתנו יפגעו בציבור, במקצוע האדריכלות בכלל ובאדריכלים צעירים בפרט ואכן עמותת...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ...שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע כראשון. כמה פעמים רציתם לחצות את הכביש וגיליתם שלמרות שאתם באמצע העיר, אתם חוצים כביש מהיר של 4 מסלולים? כמה פעמים נאלצתם ללכת דרך ארוכה כדי לעקוף גדר הפרדה? כמה פעמים הסתכנתם בגלל מכוניות שחסמו את המדרכה? כמה פעמים ספרתם עד עשר... (מצטער, לא יכולתי להתאפק)
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  .... במגזין "הקיבוץ" הוא מפרסם רשימה מעניינת מאד שעוקבת אחר המבנה ויכולה לשמש אותנו לחקור קצת על מקורותיו של כישלון אדריכלי. באדריכלות צריך להגדיר מהו כישלון, האם "לא יפה" או "לא נוח" זה כישלון? ומי בדיוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור,...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...כוון לענות בכנס של עמותת מרחב בנושא "העיר כמנוע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אב...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגד...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ..., אין יצוג לשיח העכשיו בתחום, אין ביקורת ועיסוק בתופעות במרחב. אבל מהן באמת הדרכים האחרות לבקר אדריכלות? "את ההתעסקות הרבה בהיסטוריה" כותב דביר, "אפשר לראות כסימן טוב להיווצרות של נרטיב משמעותי לאדריכלות ישראלית. עם זאת, ברצף הארוך הזה של תערוכות היסטוריות חסר מבט מפוכח על המרחב הישראלי העכשווי ועיסוק בנושאים בוערים כמו הקשר בין אדריכלות לבין טרור, הדומיננטיות של אדריכלות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפרים ערביים. נוש...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ... על עיר, שכונה, בניין. מדי פעם מתגלים לנו אתרים חדשים והפעם נשמח לשתף אתכם בשניים כאלה. תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ן טוראל שהיה אחד המתכננים של תכנית המתאר של לוד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמד...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  "יש בניינים נפלאים שיש בהם חוויה יוצאת דופן, ואת מתחילה לדבר אל הבניין והבניין משיב, ואתם משוחחים ומבינים אחד את השני, ורק אז את נחשפת לכך שהגילוי הזה העשיר אותך." ציטוט זה של האדריכלית עדה כרמי מלמד הינו חלק מדבריה בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לקראת הוצאת ספר חדש - אדריכלות בפלשתינה-א"י בימי המנדט הבריטי, 1917-1948. הספר החדש , "חיבור העוסק באדריכלות כשפה הניתנת לקריאה אנליטית ולניתוח צורני" כדברי המחברת, יראה אור השבוע ובחזיתו מופיעה תמונת מוזיאון...
• 

  פרובינציאלי, קרתני וצר אופקים

  21.09.11
  ...sanna וכל המהומה מסביב, העניק כבוד הנשיא פרופסור צוקרמן ירום הודו ראיון לנועם דביר מ"הארץ". אין לי כח לשחזר כאן שוב ושוב את כל הטענות, וההסטוריה של הויכוח מי שרוצה יכול לקרוא את זה בכתבה המצויינת של דביר. אני אתייחס רק לדבריו של צוקרמן בראיון. מתוך הכתבה: לדבריו של פרופ' צוקרמן, הניסיון של סטודיו סאנה בבנייה של פרויקטים אקדמיים בולטים - כמו מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בלוזאן שבשווייץ, או בית הספר צולווריין לעיצוב וניהול ב...