חיפוש - בר , רנו |1| - דף 12

• 

  הבית בקריית שמואל

  12.05.13
  ...נוי בחייהם. הבית הפך מהבית הישן אותו ירשו מהוריהם ובו גידלו את ילדיהם לבית המגשים את הרצונות הפרטיים שלהם ולשם שינוי מפנק אותם . לזכותם יאמר שהם שמרו על ראש פתוח וזרמו עם התהליך בצורה מדהימה . במהלך התיכנון גיליתי שהבית עבר הרבה תוספות בנייה בעבר ולכן יש בו הרבה קירות חיצוניים שהפכו לקירות פנימיים . דבר שהקשה על התהליך . נקודת המוצא של כל התהליך היתה העברת מיקום חדר האמבטיה לאיזור מתחת למדרגות שהיווה מזווה/מחסן במשך הרבה שנים .לא הייתי ב...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רוצ...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  למה הצעירים נמשכים לתל אביב? בגלל התכנון האורבני של הרחובות... כן, בטח. בגלל הבימה והקאמרי ובית לסין? הם מלאים באנשים בגילו של מולי שפירא... בגלל בתי הקולנוע? אה, כבר אין. אז למה? מה יכולה להיות הסיבה לעזזאל?כבר שבוע שאני יושב וחושב איך להמשיך את סדרת המאמרים על אורבניות דינמית. נראה לי שלטובת שלושת הקוראים שלי כדאי שאני אסביר לאן אני חותר. כל הדברים אותם הצגתי כאן ומרבית הדברים שאציג בהמשך קשורים מאד לדרך בה העיר פועלת ומתפתחת אבל לכאורה לא קשור...
• 

  שחזור ושימור בית כנסת עתיק

  25.07.12
  ... בית כנסת עתיק בצ'רנובצי. במבנה גם ממוקמים משרדים, כיתות לימוד וקפטריה בקומת מרתף. עיצוב פנים של בית הכנסת בשם קורנשיל בעיר צ'רנובצי (אוקראינה) נעשה תוך כדי שימור ושחזור של המבנה בשיתוף פעולה עם המשרד אדריכלים המקומי. בראש הקונספט היתה מטרה מצד אחד ליצור אולם תפילה קרוב מאוד לעיצוב מסורתי של בתי הכנסת בבוקובינה בתקופת המאה ה-19 כשנבנה המבה במקורי ,ומצד שני לקבל חלל נקי, קליל ואלגנטי. על מנת לקבל את התוצאה הוחלט ליצור קשתות דקורטיביות בתקר...
• 

  צילום חיפויי אלומיניום

  17.07.12
  ...כמו מגדל פיזה. לבעיה זו יש 2 פתרונות: 1. לצלם במקביל לבניין (מבחינת הגובה)ולא להטות את המצלמה כלפי מעלה. לצורך כך יש להתרחק מהבניין כדי שהוא ייכנס בשלמותו לפריים. אפשר לראות דוגמא לכך בתמונה של המגדל בפארק בגבעתיים. 2. ברוב המקרים לא ניתן להתרחק מהבניין מכיוון שיש כל מיני אובייקטים שמפריעים לנו בדרך (כמו בניינים אחרים) ואין לנו קו ראייה נקי לבניין. במקרה כזה ניאלץ למצוא זוית מתאימה, ופשוט להטות את המצלמה כלפי מעלה עד שנכניס את כל הבניין לפר...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  "מה זה האופי הקיים של הרחוב? זה רחוב של שמאטעס, זה מה שזה. בעשר השנים האחרונות הרחוב הפך להיות מטונף ומסריח, ויש בו מסחר עם בתי קפה נחותים שמשתלטים על שטחים ובונים גגונים לא חוקיים." ציטוט זה של האדריכלית ניצה סמוק ודברים דומים שהשמיעה על מדרחוב נחלת בנימין הקפיצו את כתבת "הארץ" אסתר זנדברג... והאמת גם אותי.בסרט vanilla sky מגיע הגיבור אל העיר ניו יורק ומגלה לחרדתו שהיא ריקה. הבתים נמצאים, השלטים, החנויות, אבל אין איש ברחוב. הסצנה הזו מבהירה יותר...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...ני במים הוא "הגג החי" (Living Roof), שנקרא בספרות גם "גג חום" (Brown Roof). הגג החי מדמה את הטבע ומטרתו העיקרית היא משיכת בעלי חיים, בנוסף לתרומות אקולוגיות למבנה. בתור מצע גידול, נעשה שימוש בקרקע טבעית והצמחייה היא פרחי בר עונתיים וצמחיה טבעית אחרת. המהדרין באירופה גם מקפידים על גבהים שונים של מצע גידול ותוספת אלמנטיים "קישוטיים" כמו גזעי עץ חלולים. הגג החי נהנה רק מגשמי ברכה, כך שכמו בטבע בארץ, הצמחייה בו פורחת בעיקר באביב ויבשה בקיץ. גג...
• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  יו"ר עמותת האדריכלים, פרופסור אדריכל ברוך ברוך פרסם אתמול את תגובתו לטענות שנשמעו בנושא תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית. אנו מביאים כאן את תגובתו המלאה: על תנאי התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים ועל מעמד האדריכלים והאדריכליות בישראל. התחרות לתכנון הספריה הלאומית בירושלים, פרויקט בעל חשיבות לאומית, הינה יוזמה של יד הנדיב אשר תממן את התכנון ובצוע הפרויקט. העמותה החליטה לשתף פעולה עם 'יד הנדיב ' מתוך מטרה משותפת להגיע לרמה אדריכלית ג...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ההמלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אל...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ... האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הער...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...ל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגד...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ... כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. כתבה ב דה-מרקר, מציגה את התוכנית להתחדשות עירונית בירושלים. ...