חיפוש - גל , גן |1| - דף 8

• 

  מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים

  31.01.12
  ..., ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - זה לא הוגן. המנגנון הזה, שנועד להגדיל את העוגה של המשרדים הגדולים ולמנוע מהקטנים להיכנס החזיק מעמד עד לתקופה האחרונה שבה נכנסו פתאום הכרישים הגדולים באמת - משרדים מחו"ל. עכשיו כולם מגלים כמה לא הוגן להיות בצד של הנטרפים. המנגנון שנועד להגן על הגדולים פועל אפילו טוב יותר עבור הענקים.קצת הווההגלובליזציה שאנו רואים עכשיו אינה ייחודית רק לשוק האדריכלים בארץ. השתלטות הפירמות הגלובליות בשוק רואי החשבון למשל הר...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ת מיוחדת חמש ערים נוספות: דימונה – תיאטרון דימונה- מתכננים: מרש אדריכלים נתיבות – פארק נחל בונו- מתכננים: צורנמל טורנר אדריכלות נוף- עכו – טיילת החוף הדרומי מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני עריםהערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארץ, בה התחרות על משאבי ה...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ת ישראל ושולחיה כולל המתכננים העובדים בשרותיה בחיים בתיאוריות שגיבשו לעצמם כנכונות ואוחזים בהם ללא רצון לעצור ולשאול האם איננו טועים? האם לא כדאי ללמוד באמת מה קורה בעולם? האם לא עשינו מספיק רע לסביבתנו??... הקהל לא מצביע ברגליים ובוחר, לקהל היום אין אפשרויות בחירה כי השוק ולצורך זה יזמים , מתכננים מינהל מקרקעי ישראל משרד השיכון ומתכננים העובדים בשרות אותם יזמים גדולים ומשרדי הממשלה כולם מציעים לאזרחים רק שתי צורות מגורים : צמודי קרקע או מגדלים ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא. תוכנית השדרה על ציר התנועה המרכזי והמדשאות משני צידיו זהה לחלוטין לחתך גובה דרך מגדל החושף את גרעין המעליות בליבו והדירות משני צידיו. המגדל הוא שדרה אנכית וההפך. הטיול לאורך השדרה מגלה כי האופן, או הצורה שבה רשמה עצמה המחאה אל תוך תשתית זו, הוא מעין מניפסט ספונטאני לארגון של קהילה. את המדשאות תפשו האוהלים ונתיב התנועה המרכזי התמלא במוקדי פעילות נלוות: דיונים, מופעים, בישולים, שיכשוך במים ואפילו מין (ככה...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ... RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו המחליטים מטעם בצלאל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כות...
• 

  שיטות הדפסה על חומרים

  10.07.11
  ...טגרלי בחומר ההדפס עמיד מאוד לשחיקה. אך, החיסרון הוא שהדפס סובלימציה ניתן ליישום רק בחומרים בעלי מרכיב פולימרי בלבד. הדפס UV מדפסות המשתמשות בטכנולוגית ה- UV נותנות מענה לכמה סוגיות: הדפסה על מגוון כמעט אין סופי של חומר גלם כולל חומרים קשיחים. דיו UV אינו נספג על גבי המדיה המודפסת אלא מתייבש מיידית בזמן ההדפסה באמצעות נורות UV מיוחדות. הטכנולוגיה מאפשרת להדפיס על פלסטיק, זכוכית, עץ או כל חומר אחר. כמו כן, מדפסות בטכנולוגית UV ידידותיות לסביב...
• 

  קורס Solar Decathlon

  3.07.11
  ... יעילה מאד מבחינה אנרגטית וחסכון במים. 2. הכרות עם כלי תכנון וסימולציה אנרגטית. 3. העמקת והרחבת ההבנה במושגים וידע כללי בתחום השתתפות בקורס מקנה: 1. סטודנטים שיבחרו לקורס יזכו להימנות בקבוצה איכותית של סטודנטים, אנשי סגל ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בבניה ירוקה שמתמודדת על העפלה לשלב הגמר בתחרות היוקרתית. 2. במידה והקבוצה תעלה לגמר, יוכלו הסטודנטים המשתתפים להמשיך את מסלול התחרות לאורך שנתיים עד להשתתפות. 3. ההשתתפות ב-Solar Decathlon מקנה...
• 

  תחרות - נמל הלסינקי דרום

  27.06.11
  ...תחרים להציג חללים עירוניים ציבוריים באזור, תרשים של הבנייה האפשרית הנוספת, ואפשרויות ההשמה, וכן לשפר את תנועת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. אזור התחרות חייב להיות מקושר טוב יותר למרכז העיר. המתחרים חייבים לבחון כיצד השטח המשמש לפעילות הנמל יכול להיות יעיל יותר. המשתתפים חייבים להכניס לשיקוליהם את הנוף העירוני והערכים התרבותיים היסטוריים של האזור, כמו גם המראה לים. יש להוציא מההגשה כל סימון לגבי זהותו של המתחרה. מידע מלא ניתן למצוא באתר התחרות.
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ...חד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והופקדה על התכנון הפיסי של מה שהוגדר כ"פרויקט דגל שיסמל את חזון וערכי העיר והמותג". זנדברג לא מסתירה את דעתה לגבי תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כששוורץ עצמה עושה את זה: "צריך בעצם לתכנן את העיר מחדש, הפעם כעיר", אומר...
• 

  על שימור ומגורים בקופסת שימורים

  5.06.11
  ...ציה מאותות הזמן ומשיניו, ומאבדים כל תחושה של זהות שבניינים צוברים במרוצת השנים. החזיתות מקורצפות בזהירות, הפנים מדורדר לשלמות חסרת הבעה. בניינים חדשים מעוצבים בסגנונות תקופתיים מדוללים, וכך נשחק עוד יותר ההבדל בין האמיתי למלאכותי, ונוצר מה שקולהאס מכנה "על-זמניות נחותה ובלתי מכוונת". האם זה באמת שימור כשאנחנו מוציאים מרובע תוסס את החנויות הקטנות והברים ומכניסים במקומם גלריות לאמנות וחנויות מעצבים לתיירים?* צילום עופר וקנין מתוך הכתבה בדה-מרקר
• 

  תולדות הדירה התל אביבית

  23.05.11
  ...ינת, עם הערות של אדריכלים והקשרים להתרחשויות בארץ ולמצב הכלכלי. מעניין לראות איך משתנה הסגנון מהאקלקטיות של שנות השלושים, אל סגנון הבאוהאוס שהגיע עם גלי העליה מאירופה ואל השיכונים, ובהמשך המגדלים. נזכרות תופעות כמו הופעתה של המרפסת, סגירתה עם המצאת המזגן וחזרתה עם הפתרון של "מרפסות קופצות", תופעות כמו שינוי החלל בחדר המדרגות והעלמותו המוחלטת עם הופעת המעלית ועוד. כתבה בהחלט מעניינת, מומלץ. * הצילום כאן מתוך הכתבה, מארכיון האדריכלות הישראלית.
• 

  מחלקים כסף, לא תיקח? לא תלך מכות?

  3.05.11
  תמ"א 38 ממשיכה להכות גלים ולהפיל חללים. התוכנית שמקורה בצורך לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מציעה פיתרון של מתן זכויות בניה כדי לממן את השיפוץ הנדרש. זכויות בניה שוות כסף וכשיש מי שמחלק אותן, יהיו רבים שינסו לקחת. עכשיו מנסים להחזיר את התוכנית לפסים בשני מהלכים. כבר זמן מה מסתבר שהתוכנית לא עובדת כמתוכנן, בלשון המעטה. הבעיות שהתגלו עד עכשיו הן: לא משתלם לשפץ בתים במקומות זולים. כלומר בתל אביב ישפצו בתים ובבית שאן לא. אף קבלן לא מעוניין בזכ...