חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , גל , נוי |1| - דף 13

• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...ת מיוחדת חמש ערים נוספות: דימונה – תיאטרון דימונה- מתכננים: מרש אדריכלים נתיבות – פארק נחל בונו- מתכננים: צורנמל טורנר אדריכלות נוף- עכו – טיילת החוף הדרומי מתכננים: מייזליץ כסיף אדריכלים- בת ים – ביאנלה אוצרות: סיגל ברניר, יעל מוריה-קלייןבני ברק – מרכז עסקים ראשי - מתכננים: בר לוי אדריכלים ומתכנני עריםהערים מהוות כיום את מרכז החיים והפעילות הכלכלית, החברתית והתרבותית של יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם ובמיוחד בארץ, בה התחרות על משאבי ה...
• 

  עשרת הכללים לעירוניות מוצלחת

  26.12.11
  ... אחרי שילטון המכונית והשדירות הרחבות והריקות כדאי למתכנני ערים לקרוא ולהתייחס למסמך הזה. עמותת מרחב לא עוסקת רק בתיאוריה, להפך. עם כל חילוקי הדעות שלי איתם אני לא יכול שלא להתפעל מהדרך בה הם פועלים עם ראשי ערים, ובעבודת רגליים בשטח מנסים לשפר את הערים בארץ. הכללים שהם ניסחו נראים מצד אחד ברורים וטריוואלים אבל מדהים לגלות כמה פעמים נכשלנו אנו המתכננים לפעול על פיהם. אחד הכללים אותו קשה להפנים הוא "העיר מיועדת לאנשים" ולכן אני מניח הוא נקבע...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...ת "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושות על פי צרכיה ולא על פי צרכי האגו הפרטי שלנו כמבטאים את ייחודנו הפרטי כ"יוצרים" חדשניים. צר לי, אך איני מאמין יותר בנו, אנשי המקצוע. ואני חושש שגם איני מאמין יותר בציבור ולא בגלל שהוא מטומטם אלא בגלל שבמשך שנים הרעלנו אותו, טמטמנו וחינכנו אותו ועכשיו הוא רוצה צמודי קרקע ומכונית בחנייה פרטית. הוא כבר אינו יודע "איכות חיים" מה היא באמת. הוא חושב שמדשאות רחבות ידיים וריקות מאדם "ירוקות". הוא חושב שככ...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  שני אדריכלים מכובדים מציגים השבוע את דעתם על תרבות הדיור בארץ ובתל אביב במיוחד. האדריכל סעדיה מנדל בכתבה ב Xnet והאדריכל עופר קולקר בגלובס. מעניין לעמת את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהיש...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...דמים. האדריכלות כבר לא עמדה בפני עצמה (...) תיאורטיקנים והיסטוריונים של האדריכלות צימצמו אותה לכדי תובנות בסיסיות, והפכו אותה לכלי ריק בשירות השיח הפוליטי. כך, הדיון האסתטי והצורני נשארו מיותמים והפוליטיקה השתלטה על השיח האדריכלי." למען ההגינות צריך לציין שגם נועם דביר מציג עוד אפשרויות לביקורת אדריכלית. פה ושם, בעיקר בגלריות קטנות, אנו גם רואים צורה אחרת של שיח אדריכלי, למשל תערוכתה של תגית כלימור Fcity או התערוכה "תגובה הדדית" הנערכת עכשיו.
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...ת ישראל ושולחיה כולל המתכננים העובדים בשרותיה בחיים בתיאוריות שגיבשו לעצמם כנכונות ואוחזים בהם ללא רצון לעצור ולשאול האם איננו טועים? האם לא כדאי ללמוד באמת מה קורה בעולם? האם לא עשינו מספיק רע לסביבתנו??... הקהל לא מצביע ברגליים ובוחר, לקהל היום אין אפשרויות בחירה כי השוק ולצורך זה יזמים , מתכננים מינהל מקרקעי ישראל משרד השיכון ומתכננים העובדים בשרות אותם יזמים גדולים ומשרדי הממשלה כולם מציעים לאזרחים רק שתי צורות מגורים : צמודי קרקע או מגדלים ...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  "מדיניות התכנון בישראל פשטה את הרגל. זה הזמן להגדיר חזון ותפיסה תכנונית חדשה." במילים אלה נפתח המסמך שכותרתו "לקראת סדר יום מרחבי חדש במדינת ישראל". המסמך הוכן במאהל ברוטשילד ותוכנו מעורר סערה ותגובות בעד ונגד. נקודה אחת במיוחד מציגה מחשבה מהפכנית. המסמך המדובר הוכן על ידי "פורום סלמה 60" – שיתוף פעולה בין מורים וסטודנטים מהמחלקה לארכיטקטורה של בצלאל, עם אנשי מקצוע בתחומי האדריכלות והתכנון, ואנשי מחאת הדיור ממאהל רוטשילד. המסמך מנוסח כקול קור...
• 

  עם הגב לכאן, עם הראש לשם

  9.09.11
  ...ר על חשבון הפריפריה. למזלנו את המהלך יסכלו החלמאות, קוצר הראייה והאינטריגות של מנהלת הפרויקט. המושג "עיר עולם" והבעיה בהגדרת עיר כזו המונח "עיר עולם" (Global City) מגיע במקורו מספרה של הסוציולוגית פרופ' סאסקיה סאסן, "העיר הגלובלית". הספר בחן היבטים שונים של חיים אורבניים בקונטקסט גלובלי, וזיהה את צמיחתן של ערי העולם - קבוצה מצומצמת של ערים שהפכו למרכזים גלובליים. ערים אלה הופכות לקטרים כלכליים, תרבותיים וחברתיים המניעים תהליכים במדינת-האם ובעול...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...ינטראקציה חברתית דרך מחקר מהות הגיאומטריות הסביבתיות, התנהגויות חברתיות, השלכות עירוניות ותהליכי פרוגרמה. ניתן לשים דגש מיוחד על תפיסת הדיור החוקרת דיאלוגים הכוללים מעורבות של גיוון סוציו אקונומי פנימי או חיצוני, שינוי או הסתגלות לאורך זמן, קישוריות מרחבית ציבורית או פרטית, וקביעות מול ארעיות של חומרים. D3 מאתגרת את המשתתפים לחשוב מחדש על אסטרטגיות לחקר תכנון מגורים מן המאקרו אל המיקרו, החל מהסביבה האורבנית – קידום קישוריות פיזית רחבה יותר; ק...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...בו שם להוסיף הערה או לפרסם תיקון המבהיר שהיא זו שתכננה את הבית. בסופו של דבר נאלצה צברית לתבוע את המגזין ואת הבעלים על השמטת הקרדיט ואי תשלום שכר טרחה. הוילה המדוברת נבנתה על בסיס בית קיים, למעשה האנגר עשוי בטון עם גג פח גלי שיועד להיות בית ספר לפיסול. במהלך התכנון המקורי צברית התבקשה לבצע את השינויים "במינימום כסף". תחום התמחותה של צברית הוא בתים ים תיכוניים יוונים ספרדים וערבים וכדי להפוך את הבית לים תיכוני/מרוקאי היא בחרה להקים בו חצר פנימ...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המצוינות התכנונית. ציינו בפני פרופסור צוקרמן שאם נעשתה טעות בארגון התחרות הראשונה, ובגלל זה היא נכשלה, זו אינה סיבה לארגן תחרות פרטית, אלא סיבה לתקן הטעויות ולארגן תחרות כמו מארגנים תחרויות מוצלחות אחרות בארץ. בהחלט הצענו את עזרת העמותה עם ניסיונה הרב בארגון אירועים מסוג זה." מכתבו של נשיא בצלאל לאחר הפגישה...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...ן את האדריכל שמנסה להתפרנס, אבל כדי לתכנן מועדון כזה צריך להשקיע הרבה יותר משני ביקורים." ... "אני חולם לפגוש אדריכל שיעוף יחד איתי, אבל אילו הייתי נותן לאדריכלים את המושכות, היה לי הרבה פחות סיכוי להגיע לרמה הזו."למרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכלי...