חיפוש - חדשות , גל , שמש |1| - דף 9

• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  ...ת, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את ההבדל בין אז (בתרשים הקטן) והיום. "בחפירות ברובע התגלה רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שרוחבו הכולל 22.5 מטר (רק חלק ממנו נחשף). במרכז הרחוב יש מעבר פתוח בחלקו לשמיים שרוחבו 12.5 מטרים, ומשני צידיו שורת חנויות שבחזיתן הוקם גג רעפים להגנה מפני גשם וקרינת השמש, שנתמך בשורת ע...
• 

  חיפה מציגה - דיבורים כתחליף לפתרונות

  2.04.13
  ... מתכנן ערים או אדריכל בעל שיעור קומה מחיפה: האדר' החיפאי והותיק מיכה רטנר למשל שעלול כנראה להפריע לשמחה אם ידבר על הנמל המפלצתי שעומד לגמור את חוף קרית חיים ומפרץ חיפה (...) אולי חבר מועצת העירייה שהתנגד למהלך: האדריכל שמואל גלבהרט שיכול לומר דבר אחד או שנים על נושא זה בכנס בו ירצו אדריכלים מחוץ לעיר, מחוץ לישראל - אך לא מחיפה, ואולי דר' אדר' עינת קליש-רותם, שהיא מומחית להתחדשות עירונית ועומדת בראש התנועה להחזרת העיר אל חיפה"?מדהים לראות שוב איך ...
• 

  סולידריות של אדריכלים

  19.03.13
  אחרי ההדחה של רפי סגל מזכייתו בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית ציפו כולם שהתכנון יועבר למועמדים למקום השני. אבל לא זה הדבר שקרה ויד הנדיב ממשיכה בהסתרת התהליך. "מדוע התחרות החדשה אינה בדיוק תחרות?" על כך מפרטת נעמה ריבה בכתבתה ב Xnet.בעקבות ביטול הזכייה פרסמה עמותת האדריכלים את מחאתה "כי התהליך המוצע על ידי יד הנדיב וחברת הספרייה הלאומית איננו תואם את עקרונותיה ואיננו תואם את עקרון שוויון ההזדמנויות המהווה נר לרגלי מוסד התחרויות של העמותה" ולכן "לא ...
• 

  אבן שפה - מיצב וידאו

  5.03.13
  ...החלפת תשתיות ושינוי פני הרחוב והצמחייה בו.כעת מעלה האדריכלית היוצרת ורד פלוק חלקים מהמיצב שעסק בסוגיות התכנון של מרחב זה ליוטיוב ואנו יכולים לצפות בו. קליק כאן לצפייה בסרטון. מיצב הוידיאו "אבן שפה" הוצג במקור בחלל מוחשך של גלריה, עם הקרנה דו צדדית על שלושה לוחות פוליקרבונט גדולים שהיו תלויים באוויר. על המסכים הוקרנו במקביל נקודות מבט שונות ולעיתים מוכפלות על המרחב הציבורי שמשנה את פניו בשעות שונות, בחלקים טרום שיפוץ, אחרי שיפוץ ובשעות שונות ש...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...
• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  "אני עושה 'בינוניות מצוינת'. אני אדריכל מסחרי." כך פותח האדריכל אורי הלוי את הראיון שלו עם מירב מורן בגלובס. ראיון בו הוא מציג את השקפת עולמו על האדריכלות העכשווית, על הסטארקיטקים ועל הקולגות. הטוקבקים כרגיל מתייחסים רק לכותרת הכתבה אבל מומלץ דווקא לקרוא את התוכן."אנחנו בעידן של אדריכלות קיצונית." אומר הלוי, "הטכנולוגיה הבשילה לדרגה שבה מורידים קובץ ממחשב שממנו מורידים תבנית ליציקת בטון. התוצר של זה הוא תעשיית ה'מה שאתם רוצים', ואדריכלים עשויים מ...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  נירית בן ארי סוקרת ב"הארץ" את ספרו החדש של אדוארד גלייזר - נצחון העיר. בספר מנסה גלייזר "לגלות את המנגנונים הנסתרים של הערים, ואיך הן מוציאות מהאנושות את המיטב שבה. הוא מראה את התפקיד החיוני שממלא החינוך בהצלחה האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...טים השונים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצ...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...ו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפני בחינת ההצעות שהוגשו הוועדה סיירה במגרש עליו יוקם הבניין וקיב...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...יתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יו...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...ית לעיר". כשהיא נשאלת אם לדעתה זאת אלטרנטיבה נשית לפאלוס המהדהד של גורדי שחקים היא מהרהרת לרגע ועונה בחיוך כי בסופו של יום "זהו עדיין מבנה גבוה". לדבריה, שאלת "המיניות" של המגדל עלתה פעמים רבות בחודשים האחרונים." (נועם דביר- גלריה הארץ22.2.2010)לעומתה, האדריכלית הבלגית הצעירה והמעניינת קרלה מנטן הוכיחה כי לשם יצירת סביבה ייחודית אינדיבידואלית אין צורך במגדלים, במבנים רחבי היקף וכו'- גישתה הייחודית וההוליסטית לתכנון מייצרת איקונים ליריים בזעיר אנ...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...מורת זכויות בניה.בכתבה מסביר אבנר אקרמן, אדריכל העיר ראשון לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות פיסת שמים. קומות בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך ה...
• 

  קוד אתי לענף הבניה

  27.09.11
  ...הם, בינם לבין עצמם, וכלפי הציבור הרחב. קבוצת האנשים בעלת העניין המשותף מאמינה שקוד אתי ישביח את עבודת הקבוצה ואת מעמדה. כללי ההתנהגות הנקבעים בקוד האתי הינם אותם כללים המצופים מחברי הקבוצה, מעבר לנדרש בחוק. בישראל, יתכן בגלל אי פעילות מספקת בעבר מטעם הגופים המייצגים את המהנדסים והאדריכלים, נקבעו תקנות האתיקה ע"י המחוקק. בנוסף, בתי המשפט מתייחסים בפסיקותיהם להתנהגויות "מידתיות" ו"סבירות", שההבדל בינן ובין כללי ההתנהגות האתית הינו קטן. התוצאה ה...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשחק עם ילדיו בסלון שגודלו 11 מטרים. שלא לדבר על זה שיש שם ילדה מתוקה שמציירת בצבעי מים לגמרי לבד, ואבא לא חושש שהמים העכורים יישפכו על השטיח (השטיח!) כי היא ילדה מחונכת ומלאת סבלנות..."לקרוא ולהתגלגל מצחוק. בתור תרגיל עברנו גם אנחנו על הקטלוג ומצאנו תמונה אחת שבה בכל זאת מופיע משהו ישראלי מובהק - המנכל של איקיאה ישראל בשחור לבן.
• 

  העצירה בשוק הנדל"ן - זה טוב לאדריכלים?

  11.08.11
  כתבה בגלובס מציגה נתונים המעידים על העצירה בשוק הנדל"ן ומראיינת מומחים שונים בתחום לגבי ההשפעה על השוק. יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך חושב שעשויה להיות פה הזדמנות. "אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר ברוך ברוך. "הראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים"... "הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים." אבל גם הוא מ...