חיפוש - חדשות , דק , כד |1| - דף 4

• 

  העיר והקניון

  4.06.13
  ...ם את התפוררות המרחב העירוני כזירה אזרחית חופשית ונגישה לכולם".אנחנו האדריכלים מרגישים פעמים רבות שאנחנו חכמים יותר מהציבור ומראשי הערים. הרי הציבור מצביע ברגליים לטובת הקניונים, והיזמים מקבלים את אישור ראש העיר, אז אולי הם צודקים ואנחנו טועים?למרבה הצער הגישה האדריכלית היא הצודקת. למרבה הצער היא הוכחה כבר במקרים רבים. ניתן אפילו לנסח אותה בצורה כלכלית - גברת ריקי כהן תרכוש השנה שני זוגות נעליים. אם זה יקרה בקניון, זה לא יקרה במרכז העיר. נעליים, ק...
• 

  זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום

  16.01.13
  בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל בהחלטה תקדימית תוכניות לבניית מגדל בנווה צדק. "זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום ואינן נכס העובר לסוחר", קבעה השופטת והציבה פסיקה תקדימית שעשויה לחולל מהפיכה בדרך בה וועדות הבניה מוכרות רכוש ציבורי ליזמים.מהפיכה!מהפיכה! לא פחות. העיריות משתמשות בזכויות הבנייה כבר שנים כתחליף כסף. במקום לשקול שיקולי תכנון הן שוקלות שיקולי תקציב. השימור חשוב - פיצוי בזכויות בנייה (ואפילו ניוד זכויות), צריך לפתח כביש או בניין ציבורי - זכוי...
• 

  תצטרף לעמותה. תפסיק לקטר ותצטרף!

  7.11.12
  ... חשוב זה יוקם ע"פ לוחות זמנים מתוכננים כנדבך חשוב באדריכלות הישראלית".טוב, אתם אומרים לעצמכם, חכמים על שטויות... ובכן לא רק.הגשות פרס עזריאליבשבוע האחרון פעלו הסטודנטים המועמדים לפרס מול העמותה ומול קרן עזריאלי. טענותיהם המוצדקות היו לגבי איחוד הגשות של השנה הקודמת והנוכחית וכן לגבי הדרך בה הם התבקשו להתארגן להגשה כשחלק מהם (ולא ידוע מי) בכלל לא יזכו להציג בפועל. את טענותיהם שלחו הסטודנטים לעמותה אשר מצידה תיאמה עם קרן עזריאלי פתרון שאמנם אינו מו...
• 

  האדריכל רפי סגל נבחר לתכנון הספרייה הלאומית

  12.09.12
  ...עה מחו"ל. שנים עשר המשתתפים בשלב השני הגישו את עבודותיהם, שכללו שרטוטים ומודלים, לאחר עבודה מאומצת של כארבעה חודשים. ועדת שיפוט בינלאומית התכנסה בירושלים לבחון, באופן אנונימי, את ההצעות. לאחר לימוד מעמיק של התכניות ועיון מדוקדק בהן, ועדת השיפוט בחרה שלוש הצעות, ללא דירוג ביניהן, והזמינה את האדריכלים שהגישו אותן להציג בפניה ולהשיב לשאלות.לאחר הראיונות ודיון נוסף, הוועדה בחרה באדריכל הישראלי רפי סגל כאדריכל המועדף. רפי סגל השתתף בשלב הראשון של התחר...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ... שטח דיכוי על כל אזור השרון (במוצרי ריהוט זול). אבל מה קובע את מרחק הדיכוי? הנחת היסוד השנייה מתחילה מנקודה ברורה – לכל מוצר או שירות יש מרחק מסוים שאנחנו מוכנים לנסוע כדי לקבל אותו. אנחנו למשל מוכנים לנסוע בערך 30 דקות כדי להגיע לקולנוע, מכסימום 5 דקות ברגל בשביל לחם שחור, וכדי לראות את גמר ליגת האלופות נהיה מוכנים לנסוע אפילו עד ספרד (אוקי, חלק מאיתנו). העניין הוא שה"מרחק" הזה אינו משהו שנמדד בקילומטרים. זה אינו מרחק אמיתי א...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...לכים להיפגש עם מישהו ואחד השיקולים אם תמשיכו לראות אותו הוא הטרחה הנדרשת. קל הרבה הרבה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת זוג מאותה העיר מאשר במרחק של שעה או שעתיים נסיעה. לכל "מוצר" יש "מרחק טרחה" סביר. גן הילדים יהיה במרחק של 5 דקות, העבודה במרחק של שעה. עבור לחם וחלב לא נסכים לנסוע רחוק, עבור נעלי מעצבים נהיה מוכנים (מוכנות) להגיע גם ללונדון... אם יש גברים שצוחקים מהסטריאוטיפ של הפיסקה האחרונה, שיגידו עד לאן הם מוכנים לנסוע בשביל גמר ליגת האלופות. ...
• 

  נגד דיור בר השגה

  15.07.12
  ...דיור הוא אחת מזכויות היסוד של כל אזרח. זו לא הנחה פשוטה, לא כולם סוציאליסטים, יש כאלה שיטענו שזו אינה בעיה של המדינה אלא של האזרח. אם הוא רוצה דיור שיואיל בטובו לעבוד ולא יתבטל, לא ילמד תורה, לא ישב בכיסא גלגלים להנאתו, לא יזדקן וכן הלאה. בלי ההסכמה על אחריותה של המדינה אין טעם להמשיך בדיון (לאן אתם חושבים נעלם הדיור הציבורי שהיה נהוג בארץ?). אז הסכמנו. יש אחריות ולכן יש צורך.ועכשיו אנו מגיעים להצעות אדריכליות מעשיות - יש צורך ולכן יש פתרון: נבנה...
• 

  פריז, טוקיו, תל אביב

  20.05.12
  ...ים לתקנות המחמירות לגבי בניה - הגבלות גובה, שימור ומגבלות בירוקרטיות אחרות שמונעות למעשה פיתוח במרכז העיר. התוצאה של כל אלה היא שפריז הופכת בהדרגה לעיר בוטיק, עיר יקרה לעשירים בלבד כשאזורי המגדלים שלה נדחקים החוצה לאזור ה 20 דקות נסיעה.טוקיו היא מקרה אחר (וסינגפור אפילו יותר), בטוקיו ניתן לבנות לגובה והעיר מאפשרת מגורים בכמויות גדולות במרכזה, מעל לעסקים ולמסעדות ולרחובות ההומים.תבחר! או מגדלים או סביבתיות.אחת הטענות המרגיזות ביותר נגד מגדלים באות...
• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  ...ים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בעיר שיש בה ממילא יותר סופות חול מימי גשם, והרבה יותר שמש מעצים שיודעים לתת צל."*בניין "רבע הקילומטר" בבאר שבע (יסקי-אלכסדרוני), צילום - מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה. הכתבה היא ביקורת אדריכלית אמיתית, בעין מפוקחת ואוהבת. אם רק למתכננים המקוריים הייתה גישה דומה התוצאה הסופית הייתה אחרת. הכנסו לקרוא ולראות את הוידאו. שווה כל דקה.
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...הפעילות ברחוב היא מטרד, ובדרכה לשימור מקום נוסף היא מוכנה למחוק גם פינות קסם ציבוריות כמו מדרחוב נחלת בנימין."קשה להבין את פשר עקימת האף הזאת דווקא במקום שרחוק מלהסתופף בתחתית סולם המסכנות העירונית" כותבת זנדברג בביקורתה המוצדקת. "אין לקבל בשום תנאי את ההתנשאות והיהירות, דווקא מצדה של מי שאמורה להיות הראשונה להבין דבר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדר...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  ...יות פרועות , תנאי מכרזים דרקוניים, אבדן המעמד המקצועי אל מול בעלי מקצוע רבים שמתרחבים ונוגסים בזכויותינו וחובותינו" -כיצד ייתכן שאתה נותן את ידך להתנהלות שבה "בעל המאה" שהוא לחלוטין בעל הדעה, קובע תנאים כה לא שוויוניים ולא צודקים. והתנהלותו רק מחזקת את הדברים שלכאורה אתה יוצא נגדם. אנחנו קוראים לך להסיר את חסות העמותה בכל הרמות – רק כך- ניתן יהיה להפסיק את הבושה ולפעול כדעת הרוב. הרי זהו בדיוק תפקידך. כמו כן, פנה לכל חברי העמותה ולציבור האדריכלים...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ... 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר מקסים שעוסק באדריכלות...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...נים, כותבים ומלמדים מתוך ידיעה נטולת פשרה שכל האמת בידיהם, ורק שם. אלא שהעם בוחר, שוב ושוב, בכל הזדמנות, במודרניסטים. יש לכם הסבר? מדוע יזם קפיטליסט חזירי נמנע מלהציע את מה שהסטודנטים הציעו כאן, כי הוא יודע (והאמינו לי, הוא בדק) שזה לא יימכר, ומיד הוא שב למגדל בגן? הייתכן שיש גם קב אחד של בינה אצל הציבור? אותם אלה שאנו חייבים בכבודם ובשיתופם?" דרור גרשון עונה לו בשם "הטורקים הצעירים" של עמותת מרחב: "...בקשר למי שמחזיק באמת או באמת אחת – אנחנ...
• 

  המוזיקה של החדרים

  25.09.11
  ...ך." והיא ממשיכה בביקורת יותר ממרומזת על האדריכלות בארץ כיום -"אנחנו כאן שכחנו בכלל מהמושג שכנות. הבתים האלה בספר היו שכנים טובים אחד לשני, אף בניין לא עשה מרפקים לרחוב ואף בניין לא הצהיר שהוא חשוב יותר. בקרב האנשים היה קודקס התנהגות שהשפיע על הצורה שבה הם גרו. חבל לי שזה הלך לעזאזל. אנחנו, האדריכלים שעובדים כאן - זה הרי מקום מורכב מבחינה חברתית-כלכלית ואידיאולוגית, לא חשוב איך נקרא לזה, וזה מקום שיש לו איכויות בולטות שקשורות באור שבוהק, בטופו...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  ...30 אלף שקל בגין עוגמת הנפש. בנוגע למגזין בנין ודיור פסקה השופטת שגם אם היו זכויות יוצרים לוילה, הרי ומאחר והכתבת הוטעתה על ידי בעל הבית, לא ניתן לצפות מהם לשמש "שופט חוקר" ולברר מעבר לכך. נראה לי שבנושא הזה השופטת צודקת אבל אני חושב שהמגזין צריך היום לנהוג בצורה הוגנת וכעת, כשידוע כבר ונפסק שצברית היא המתכננת, על מגזין בנין ודיור לתקן את המעוות. הכתבה המדוברת עדיין נמצא באתר המגזין ויש טעם לפגם בכך שגם עכשיו לא מוזכרת צברית כמתכננת המבנה.