חיפוש - חבר , רנו |1| - דף 6

• 

  לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה

  12.01.14
  "תעשיית הבנייה הגלובלית ושפחותיה החרופות, ארכיטקטורה והנדסה אזרחית, מנותקות לחלוטין מצורכי המגורים של שליש מאוכלוסיית העולם, ואינן בנויות לספקם", כותב פריי, וקורא לקדם אדריכלות אתית השמה בראש מעייניה את האדם, כיחיד וכחברה, ואת הסביבה.""ללמוד מוורנקולר: לקראת ארכיטקטורה ורנקולרית חדשה" // Pierre Frey - הספר"פריי קורא לצאת למאבק אדריכלי, חברתי וכלכלי ב"תעשיית האדריכלות והבנייה הגלובלית" המשחיתה כל חלקה טובה, בחסותם ההרסנית של הבנק העולמי ומוסדות דו...
• 

  הצד האפל של תמ"א 38

  29.11.13
  ... וגלגולה המתקדם יותר, תמ"א 38/2 הן תוכניות שניזמו ע"י המדינה ומטרתן לעודד חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה כאשר התמריץ לביצוע החיזוק הנו פטור משמעותי ממס על תוספות הבניה. ביצוע תמ"א הנו הליך יזמי המבוצע ע"י דיירי הבניין בשיתוף חברה קבלנית ומבוסס על כדאיות כלכלית הן עבור החברה הקבלנית והן עבור דיירי הבניין. במסגרת תמ"א 38 מקבלים הדיירים הקיימים שידרוג לבניין הבא לידי בטוי בד"כ בשיפוץ חיצוני, הוספת פיר מעלית, הוספת מקומות חניה לדיירים, שיפוץ לו...
• 

  קול קורא לתערוכת מחברות

  14.11.13
  אנו מציגים כאן את קריאתה של זהזהזה, הגלריה לאדריכלות, להשתתפות בהוצאתו לאור של ספר בו יוצג מגוון רחב של ספרי שרטוט אדריכליים, ה sketchbooks הידוע.תערוכת מחברות.הוצאתו לאור של ספר התערוכהעד 10 דצמבר 2013בתערוכת מחברות אשר תוצג בזהזהזה גלריה לאדריכלות בחודשים ינואר פברואר 2014 , יוצגו מגוון ספרי שרטוט – sketchbooks מאת אדריכלים רבים ומגוונים הפועלים כיום בישראל. במסגרת התערוכה תינתן למבקרים בחלל אפשרות למגע ישיר ובלתי אמצעי עם הספרים השונים, לדפדף,...
• 

  תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון

  9.10.13
  ...ישראל בהסכם עם ועדת ההתחרויות של עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל, מכריזים על תחרות פומבית לתכנון שערי הכניסה לטכניון מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, ומזמינים אדריכלים להגיש הצעותיהם. במקביל, ינוהל גם מסלול נפרד לסטודנטים לאדריכלות.חבר השופטים:פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון – יו”ר חבר השופטיםאדר’ ברכה חיוטין - שופטתאדר’ תאה קיסלוב - שופטתאדר’ יניב פרדו - שופט פרופ’ ארנון בנטור, משנה לנשיא ומנכ”ל – שופטגב’ זהבה לניאדו, סמנכ”ל תפעול – שופטתפרופ’ יהודה קלעי,...
• 

  היצרנות בעיר צומחת עם האוכלוסיה?

  15.07.13
  מחקר חדש טוען: ככל שצומחת האוכלוסייה בעיר, צומחים במקביל מספר הפטנטים הנרשמים בה וגם התמ"ג (תוצר מקומי גולמי). בנוסף טוענים מחברי המחקר, כי גם מחלות המין ושיעורי הפשיעה גדלים עם עליית האוכלוסיה בעיר. צוות המחקר טוען כי בנה מודל וניתח פקטורים שונים המתחשב במספר האנשים הממוצע שכל תושב מקיים עימם אינטראקציה אישית, רמות ההידבקות במחלות המופצות אך ורק במגע ישיר ועוד, וכך נמצא שככל שהקשר בין חברה וצפיפות בעיר גבוה יותר, רמת היצרנות עולה וכך גם מספר הפט...
• 

  פנטהאוז פרטי

  9.06.13
  ...זוג הוא שהוביל את התכנון והעיצוב למקום מינימליסטי אך עם זאת חם עוטף ומזמין. חלל ציבורי : חלל המגורים – מכיוון שחלל המגורים לא כולל טלויזיה ,בחרנו לכוון את נקודת המיקוד בחלל אל עבר הקמין שייוצר במיוחד עבור דירה זו (ע"י חברת אורטל שעשתה עבודה ברמה גבוהה מאוד ). בנוסף מכיוון שישנו קיר מאוד ארוך שמלווה את חלל המגורים וממשיך עד למרפסת, תכננו ספסל בנוי ארוך והמשכי בשילוב עם עץ אשר יוצר קשר חזק בין הפנים לחוץ. בתמונה הראשונה ניתן לראות מבט אל ...
• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...מים בסדרה אני אחזור לרגע על שתי הנחות יסוד פשוטות. הראשונה – ספקי המוצרים והשירותים נוטים להצטופף ולהתמקם אחד ליד השני. חנות נעליים לדוגמה תעדיף להתמקם בקרבת חנויות נעליים אחרות, מערכות עיתונים יעדיפו להיות קרובות זו לזו, חברות הי-טק יעדיפו להתמקם באזור מוגבל. הסיבות לכך רבות ולא אפרט אותם כאן. ועכשיו החלק החשוב, אם אתם עדיין עוקבים... כספקי מוצרים מצטופפים, נוצר מסביבם "אזור דיכוי". אזור שבו לא יכולה להתקיים פעילות מתחרה. רו...
• 

  אחי, יש ימבה כוסיות!

  29.07.12
  ...הבית מחכים בתחתית המאמר למי שרוצה לקפוץ קדימה. כרגע אנחנו חוזרים לנושא לשמו התכנסנו הפעםמה מושך צעירים לתל אביב?כשהייתי צעיר ורווק גרתי בתל אביב, הייתה לי משכורת סבירה ו"קרעתי את העיר". הלכתי למסעדות, מועדונים, פגשתי בחורות וחברים, יצאנו, בילינו... כל החבילה. עם הזמן התחתנתי וכשנולדו הבנות כבר גרנו מחוץ למרכז. עצרו רגע, הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? ברור שכן. הסיפור הזה חוזר על עצמו בכל עיר גדולה, תל אביב או דלאס, פריז או שיקגו. זה קורה ללא תלות באדר...
• 

  איכס! יש פה אנשים!

  19.03.12
  ...ר או שניים ב'אופי הקיים' של מקומות בעיר. כי מהו שימור אם לא של האופי הקיים. יהיה מה שיהיה הפשר - דבר אחר בטוח, ההשתלחות הפומבית במדרחוב מתירה את דמו, גם אם בתום לב ובבלי דעת ובלי כוונת זדון. היא מכשירה את הקרקע לג'נטריפיקציה חברתית ודיסינפיקציה אדריכלית של המדרחוב ומשחקת לידיהם של יזמי הנדל"ן הלוטשים אליו עין, כאמור בשיתוף פעולה עם סמוק עצמה, וכל זה במסווה של שימור ו'החזרת עטרה ליושנה'."אם נפרק ונפרוט את הטיעון של זנדברג נגיע לנקודה העיקרית עליה ...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...ך עושים שימוש בצמחיה חסכנית במים, כגון צוריות. אלא שבאירופה רוב חודשי השנה גשומים, ובישראל שמונה עד עשרה חודשים בשנה הם ללא גשמים.. לכן, בישראל, ניתן לבצע גגות ירוקים עם גינון סמי-אקסטנסיבי, של צמחיה חסכנית במים, כפי שהזכרנו, והשקיה מלאכותית מועטה. תחום הגינון הסמי-אקסטנסיבי על גגות והשימוש בצמחיה חסכנית ("יובשנית"), עדיין נתון במחקר. פתרון נוסף לגג חסכוני במים הוא "הגג החי" (Living Roof), שנקרא בספרות גם "גג חום" (Brown Roof). ה...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...מלצות לפתור את משבר הדיור משקפות את הקלות הרבה בה ניתן לבקר את "המערכת" - דינים, חוקים, רפורמה, מקבלי החלטות ומדיניות, במקום לבקר את המבקרים עצמם - להסתכל לעצמנו בעיניים ולהגיד באומץ איפה טעינו? מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ...
• 

  גם אני שונא את תל אביב

  16.11.11
  ...ת האחרות שונאות את תל אביב ורוצות להיות כמוה. בכתבה אומר פרופ' ארנון סופר על העיר :"הזרימה של תושבי ישראל החזקים אל תל אביב מאיימת על המשך קיומה של המדינה, ובד בבד מדרדרת את תנאי החיים בעיר. חלק גדול ממה שהתלוננו עליו במחאה החברתית נובע מהדברים שכתבתי עליהם. כל הצעירים בני 20-45 רוצים להיות בתל אביב, אז אין פלא שיש משבר דיור והצפיפות נוראה. תל אביב היא עיר מדהימה, אבל זה גולם שקם על יוצרו, וגם התל-אביבים משלמים על זה מחיר". *תמונה - ראשי הע...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב כמלכוד מעגלי בו האדריכלים מספקים את מה שרוצים הלקוחות והיזמים ומי שנפגעות הן העיר והעירוניות. "הדרך היחידה לצאת ממעגל הקסמים היא לנסות ולהעריך באופן מקצועי את ערכם התרבותי של כל אחד מן המרכיב...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  כתבה במעריב מספרת על זירת ההתגוששות החדשה בין היזמים והאדריכלים - לאחר שהאדריכלים מסיימים לתכנן, היזמים מדביקים לוגו ענק או עורכים על החזיתות מופע אורקולי. עד כמה חשוב המותג של הבנין או החברה ששוכנת בו והאם אין מקום לשתף את המתכננים בדרך בה נראית החזית עליה עבדו כל כך קשה? "כשבנק המזרחי לקחו 14 קומות במגדל משה אביב הם התנו את זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...(בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו המחליטים מטעם בצלאל - פרופסור ארנון צוקרמן נשיא האקדמיה ואיש העסקים הרצל חבס, יו"ר חבר הנאמנים של בצלאל - עם נציגי שלושת הצוותים. כתבה נרחבת יותר ב Xnet מגלה את הלחצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדרי...