חיפוש - חדשות , טיח , תא |1| - דף 5

• 

  בטון חשוף וביקורת אדריכלות

  2.04.13
  ...יטוט מתוך כתבתו של יעקובסון) "לבית הספר 'עמל' בתל אביב היתה השפעה גדולה על בתי ספר ומוסדות ציבור גדולים שנבנו אחריו. (...) הנוכחות המונומנטלית של מסות הבטון החשופות היתה הדבר היחיד שיכול היה להוות מרכז בנוף הפרברי של שיכוני הטיח המושפרץ בהדר-יוסף ובמעוז-אביב. קל להאשים את 'עמל', כמו את שאר הפרויקטים מאותה תקופה, בכוחנות, בחספוס, בצבאיות, בכל מה שאנחנו לא אוהבים בבטון החשוף, בכל מה שאנחנו לא אוהבים בעצמנו. אבל הוא היה אחד הטובים מסוגו וקוהרנטי עם...
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...כיטקטוניות.מוקי צור על הקולקטיב והארכיטקטהקיבוץ - יצירה קהילתית, חברתית, אדריכלית שייחודית לישראל היא נושא למגוון מחקרים של מוקי צור המגולל את ההיסטוריה של אב טיפוס התיישבותי, שנולד מחלום, התחבר לטבע והתגבש למודל התיישבותי.השטיח כשיכון - נחום זולוטוב בשיחה עם עמוס קינן על הפרויקט בבאר שבענחום זולוטוב מספר על פרויקט ניסיוני יוצא הדופן, שתכנן יחד עם האדריכל דניאל חבקין בבאר שבע בסוף שנות ה-50, ובמסגרתו הם הצליחו לבנות שכונת מגורים אינטימית ואוטונומ...
• 

  קיסלוב קיי זכו בתחרות לתכנון קריית החינוך רמת אפעל

  7.01.13
  ...תכנית יוצרת קמפוס – מכלול מבנים וחצרות, כמעין עיר קטנה – באופן הנותן מענה מלא לחזון החינוכי. פתרון זה מאפשר גם גמישות רבה לשינויים. קנה המידה צנוע ועם זאת יוצר מקום מורכב ומגוון. גובה 2 קומות יעיל ונוח לתפקוד. מדרג החצרות מבטיח יצירת מגוון רב של מקומות בקני מידה שונים, ויחסי בנוי-פנוי עשירים. תנועת הציבור בשביל הגובל נפרדת לגמרי.השפה האדריכלית משכנעת, העיצוב החיצוני שעיקרו מעין שבכות קלות המכסות את חזיתות הבניין ויוצרות הצללה - משובב עין, משדר ק...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ...זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ומפעיל לובי שדורש לשמר מבנים (טובת היזמים) ולא לשמר מ...
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...ה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת שמגרשי החנייה יהיו כאן כל עוד יהיו מכוניות ולכן כדאי שנתייחס אליהם בתכנון ולא נראה אותם כסרח עודף למבנה בו פשוט צריך למלא הנחיות בטיחות ולקיים רדיוס סיבוב.למרות הגישה שלו, גם בן יוסף חושב שבעיר צפופה כמו תל אביב מגרשי החנייה אינם הכרח. "לתושבים בעיר יש הרבה זכויות" הוא אומר בכתבה, "אבל אף אחד לא אמר שיש להם זכות לחניה. לא צריך להשתמש בשטח הציבורי דווקא...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העובדה שמקום מסוים זכה בפרס לא מבטיחה את איכותו לאורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות...
• 

  נמל תל אביב - יותר קניות פחות תרבות

  14.05.12
  ...ה המסחרית אינה מרוסנת ובסופו של דבר פוגעת באיכות לתושבים ולאחר זמן מה גם בעסקים. עירית תל אביב מתכננת ביולי לסגור לחלוטין את החניונים בנמל לצורך הפעלת "יריד המזרח". עסקים ישנים מפונים מהאזור והכל מתנקז לקראת הקיץ. באזור החדש מתוכננת הגבלה של מסחר ומסעדות כך שפעילות תרבות תוכל להתחרות על שטח ולהתקיים באזור. לפעמים הדבר היחיד שיכול להבטיח עירוב שימושים הוא רגולציה ברמה העירונית. ללא רגולציה כזו לאזורים יש נטייה להפוך להומוגניים ובסופו של דבר לגווע.
• 

  תחרות סטודנטים - סירה מבטון

  11.03.12
  ...י האורך, וע"מ להבטיח יציבות ובטיחות של הסירות. האורך שבחרנו הוא 5 מטר כדי שהסירות תהינה מהירות יותר מסירות קאנו פשוטות מפלסטיק, כדי שניתן יהיה להוביל את הסירות במשאית קטנה (עלות ההובלה לכינרת וחזרה היתה העלות הגדולה ביותר בתחרות האחרונה), וכדי שלא יהיה צורך ברישוי של הסירות. הגבלנו את החומרים שניתן לבנות מהם את הסירות כדי למנוע אפשרות של "התחכמויות", אבל אפשרנו מגוון רחב של חומרים ושיטות בניה, כדי למנוע חסם טכנולוגי שנובע מחוסר ניסיון בתחום.
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ית. בחינה הבוחנת ידע מקצועי, שדנה בתקנות וחוקי התכנון והבנייה. בחינה שקופה עם קריטריונים ברורים ומדידים. לא בחינה הבודקת בלחץ זמן את יכולות התכנון של האדריכל. האם זה בכלל דבר מדיד ושפיט? ומה תפקידם של חמש שנות לימוד אם לא להבטיח זאת?אנחנו פונים אליך. אנחנו קבוצה קטנה ולא תמיד יש לנו גב ממסדי שיילחם עבורנו. רשם המהנדסים והאדריכלים שומע את טענותינו, מבטלן, וממשיך הלאה. אבל הבחינה הזו מבזה גם אותך, היא בעצם אומרת שהמעסיקים, המרצים והמנחים שלנו, שחינ...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ... את הפרויקט הזה, ואיך אפשרה אותו, ובידי מי הפקידה אותו. צריך לחפש את האמת מתחת לפנס הנכון." כותב "אדריכל מקומי"."אני לא קולגה, אני סתם תל אביבית, ואני חייבת להגיד שכל פעם שאני עוברת ליד הבניין הזה יש איזה כיווץ של בושה בלב. הטיח המנצנץ, הבומבסטיות - קוביית הבטון הלבנה הזאת נראית כמו טנק ענק ומנצנץ באמצע העיר. הוא לא שייך לכלום, גוש בטון עיוור. (...) לאנשי כוח יש נטייה להקשיב לקומפלימנטים סביבתם ולחשוב שהם נהדרים. כנראה שזאת דוגמה נהדרת. מה יגידו ...
• 

  להפריט את מהנדס העיר

  11.09.11
  ... למכוני הבקרה המוצעים בחוק יש מספר בעיות מהותיות הראשונה - מכוני הרישוי פועלים ללא שיקול דעת - רק לבדיקת התאמה לדרישה. לי אישית קרה שבעקבות שיפוץ של בית רופאים נדרש רישוי מחדש. מאחר ומאז הקמתו של המבנה לראשונה שונו נהלי הבטיחות, כיבוי האש הוסיפו דרישה של מדרגות חירום. הבעיה הייתה שהמבנה תפס את כל מרחב קווי הבנין והמדרגות התאפשרו רק בחריגה מהקו. נוצר מצב שבו שתי רשויות דורשות דרישות מנוגדות ומונעות שיפוץ אפשרי. פקיד הרישוי פעל כמו המכון העתידי ...
• 

  אדריכלות, דיור ומהפיכה

  24.07.11
  ...במצרים וטוניס וסוריה, יש ריח של מהפיכה באוויר וכולו מגיע מאותו המקום - צעירים משכילים עניים. עד לשנים האחרונות הייתה השכלה אקדמאית כלי בעזרתו יכולת להבטיח לעצמך עתיד יציב אבל המצב השתנה. אחוז המובטלים בקהל הזה גבוה, ישנם רבים הנסמכים על ההורים וכמעט כולם עובדים בשכר נמוך. כשקהל משכיל כזה נתקל בחוסר מנהיגות ואופק כלכלי חסום, יש פיצוץ. מאחר והנושא לא באמת קשור לאדריכלות, אני מפנה אתכם למאמר בנושא בדה-מרקר. *התמונה אגב מטוניס ולא מרחוב רוטשילד.
• 

  אז מה? אין בזה כלום? הערות על תמ"א 38

  28.06.11
  ...קע אינה יקרה מאד. קושי נוסף - הישראלים חושבים תמיד שדופקים אותם ושכנים לבנין חשדניים אחד כלפי השני וכך כל אחד מנסה לטרפד או לקבוע רף גבוה יותר ובסופו של דבר הקבלן פשוט לא בונה כלום. על כל אלה נוספים החאפרים שמסתובבים בשטח, מבטיחים הרים וגבעות לפני החתימה על החוזה ולא מוכנים לספק חצי מזה לאחר מכן. כל זה מביא לתוצאה העגומה שנסקרה בגלובס ולכך שמנהלת התוכנית מאשימה את העיריות והן אותה וכולם מכסים את התחת לקראת ועדת החקירה שתקום אחרי האסון. .....
• 

  למה גבוה? תחרות סטודנטים

  6.06.11
  ...all Building and Urban Habitat, מתכבדת להזמין סטודנטים מכל רחבי העולם כדי לקחת חלק בתחרות 2011 CTBUH: למה גבוה? התחרות נועדה לשפוך אור חדש על המשמעות והערך של בניינים גבוהים בחברה המודרנית מנקודות המבט של הבניה הירוקה, הבטיחות וההומניות. הבניינים הגבוהים אינם מייצגים עוד ערים מודרניות בלבד; הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. הם הרחיבו את תפקודם מחלל המיועד למטרות מסחריות כדי לכלול מגורים מספקים. הם הופכים להישג חשוב של הנדסת אנוש, כשהם עונים...
• 

  קול קורא לבלימת אפליית נשים בארכיטקטורה

  10.04.11
  בקול קורא שפרסמו סטודנטיות לשנה חמישית מהטכניון הן קוראות להקמת גוף נשי משותף אשר יכלול סטודנטיות, אדריכליות מן הפרקטיקה ומן המחקר במטרה להגן על הזכויות המקצועיות ולהבטיח שוויון תעסוקתי. להלן ציטוט מהקריאה: בשנים האחרונות, רשם האדריכלים והמהנדסים בישראל החליט על הארכת משך תקופת ההתמחות לבוגרי תואר ראשון בארכיטקטורה משנה לשלוש שנים. כידוע לכולנו, תקופת הלימודים הארוכה ממילא של לימודי אדריכלות, מביאה את רובנו לשלב התחלת הקריירה כאשר אנחנו ל...