חיפוש - חדשות , יין , כד |1| - דף 13

• 

  בחינת הרישוי הקרובה

  28.11.12
  ...נות לעזור למצב החוסר אונים אשר בו נמצאים הנבחנים ולכן הסכמנו להצטרף לוועדה ע"מ להשפיע על אחד החלקים הבעייתיים ביותר בבחינה.אנו גם שמחים שהרשם החדש וצוותיו מגלים פתיחות ונכונים לשמוע דעות שונות ולכן מקבלים זאת בברכה. לצורך העניין פנינו למספר אדריכלים ואדריכליות צעירים,שני אדר' צעירים צורפו לצוות, שמטרתו להטמיע שינויים במתכונת המבחן ,לאור ניסיון השנים האחרונות.הסניף הגדיר מס' מטרות לנציגיו בצוות, כחלק ממעורבותם בתהליך שהינו משמעותי לעתיד המקצועי של...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...לה על מרפסות קופצות.בכתבה ב Xnet כותבת נעמה ריבה "על אף שהמיגון משתלט על הדיור והמרחב הציבורי בישראל, האדריכלים כמעט ולא נתנו את דעתם בנושא, ואף אחד לא שאל לדעתם. מהנדסי פיקוד העורף השפיעו הרבה יותר, ללא ספק." בכתבה בוואלה מציין יונתן קנטי את הצד הציבורי של חדר המדרגות וכותב "הבניינים הזקנים התייחסו בכבוד לחדר המדרגות. הוא לא סתם מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל ש...
• 

  העיר והפסנתר

  19.11.12
  ...מו נגישות תחבורתית, ערכי טבע, ועוד. בשאיפתה להיות 'עיר עולם' תל אביב מרבה להדגיש אספקט זה של תדמיתה. אך רק חלק מהעיר שותף לכך – וחבל". ובהקשר לפרויקט המדובר: "שימו לב למיקום הפסנתרים. מזרח ודרום העיר – כלום. לשם ההגינות יש לציין שגם צפונית לירקון כלום. יפו – באתרים תיירותיים ספציפיים (הנמל, מתחם התחנה). בשילוט חוצות גם מתהדרים ש'20 פסנתרים מחכים לכם ברחבי העיר' (...) למה לא ידייקו ויכתבו 'ברחבי מרכז העיר"?הפרויקט הזה הוא רק אחד מרבים, ואיתי לא הצ...
• 

  ספר חדש - שכונה מדינה

  29.10.12
  מיכאל יעקובסון מציג בבלוג שלו את הספר החדש שיצא בהוצאת רסלינג ובו היה אחד השותפים לכתיבה. על פי אחד הפרקים שהתפרסמו ברשת, הספר מעניין ומחכים והפרזנטציה הגרפית של המידע בו עשויה בצורה מרשימה בניקיונה ובהירותה. הספר "שכונה מדינה" מסכם מחקר בו השתתפו חברי המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב: טלי חתוקה, רוני בר, הילה לוטן, מירב בטט וכאמור מיכאל יעקובסון. "לא מדובר כאן בספר אדריכלות מלא בתמונות ודיאגרמות לא ברורות" מציג מיכאל את הספר, " גם לא בס...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ...שיסמלו את הכניסה הדרומית לעיר: מלון חוף הכרמל בתכנונו המקורי עם שתי הפירמידות - לא תפס. הארמדיל הירוק, מרכז הקונגרסים - לא תפס, קניון חיפה עם גלי האלומיניום בחזית - נאדה, הבניין המפוצל של חברת החשמל - גם לא.מה לעשות ועל כולם חולש הכרמל. האייקון האמיתי של חיפה שאפילו האצבע המשולשת שתקע נימאייר בראשו לא מצליחה לגמד אותו. היחיד שהתקרב היה באמת ראש העיר המיתולוגי שתלה את הביצים שלו בכניסה לעיר עצמה.*בתמונה - הביצים של גוראל, צילום - דוד ישי, ויקיפדיה
• 

  הדבר הגדול הבא - התערבות אורבנית

  9.10.12
  ...ברתית מסייעת לתושבים להתארגן ולהשפיע. פרויקטים מחתרתיים בתקציב אפסי פועלים כמו מחט דיקור סיני - מתייחסים לבעיה אחת, במיקום מוגדר ומציעים לה פתרון זול ומיידי. לפעמים זה נכשל, לפעמים זה הופך להצלחה ומאומץ על ידי מועצת העיר. העניין הוא שהתהליך עוקף את צינורות התכנון המקובלים ולכן מגיע עם פתרונות מרעננים ביותר.מספר דוגמאותמחסור בשטחים פתוחיםהבעיה - מחסור חמור של שטחי ציבור פתוחים.הפתרון - הפיכת קטע רחוב לפארק.צוות שכונתי בשכונת ג'קסון הייטס פעל להפיכ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...בה את שאלת המקומיות ואומרת שהגיע הזמן לקבל את גג הרעפים כמות שהוא. “אני גדלתי בילדותי בבית עם גג אדום ולא הרגשתי זרות או שעוד רגע יגיע השלג. גם אם הגג הזה הוא לא מפה ולא היה פה לפני הציונות – אותי לא מעניין לנזוף בה. ברור שהציונות הביאה דברים מחוץ לארץ, הרי היא בעצמה כזאת. זה כמו עם הצמחייה. 90 אחוז ממה שגדל פה מיובא, אז מה? זה אוקלם ומתאזרח. וגם לעברית שלנו ברקע יש ניגון של שפות זרות. מבחינתי, מרגע שהם כבר פה, גגות הרעפים הם אזרחים שווי זכויות”.
• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...וע באחת הצרות הגדולות שמציבה לנו המכונית הפרטית - איפה לעזאזל שמים אותה? המכונית היא הרכוש הפרטי היחיד שמותר לנו לשים בשטח ציבורי ואנחנו מצפים מהעיר לספק לנו את השטח הזה על חשבונה כמובן.לחשוב מחדש על מגרשי החנייהנועם דביר מראיין ב"הארץ" את פרופ' ערן בן-יוסף, חוקר מאוניברסיטת MIT בקיימבריג' שכתב ספר בשם "ReThinking a Lot", על חייהם ודעיכתם של מגרשי החניה ועל דרכים אפשריות להמציא אותם מחדש כמוקד של פעילות חברתית ותרבותית. בן יוסף מציג עמדה שאומרת...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...דש את זכויות הבנייה ובכך מאפשרות להקים מגדלים בתוך מרקם עירוני נמוך יחסית, גם ברחובות צרים. מדובר במרחבים שמתכננם המקורי לא ייעד למגדלים. (...זו) שיטת תכנון התופסת תאוצה בשנים האחרונות ומאפשרת ליזמים לרכוש חלקה ולהקים עליה בניין גבוה. במונח הזה יש סתירה פנימית, משום שתוכניות בניין עיר נועדו להגדיר מרחב עירוני שלם, לטפל ברחובות ובשכונות, בעוד שהתב"ע הנקודתית מטפלת בחלקות בודדות ללא התייחסות לסביבתן."תב"ע נקודתית הינה הכלי שנועד לפתור בעיות בתכנון ...
• 

  ביקורת תערוכת בוגרי תל אביב

  6.08.12
  ...ם."הכתבה של יעקובסון רווייה בתמונות כיאה ל Xnet אבל מעטה בביקורת. את זו האחרונה ניתן למצוא בשפע (כרגיל) אצל אסתר זנדברג ב'הארץ': "אם המחאה הוכיחה שאפשר להתחיל שינוי "מלמטה", הרי התכנון כפי שהוא נתפש במרבית עבודות הגמר נוחת עדיין "מלמעלה" - סגור, מוגמר וקשיח. הידע התכנוני עדיין נתפש כנחלתם הבלעדית של "מומחים" וגם מפגשים עם תושבים שהתקיימו לצורך המחקר לא התגבשו לכדי ידע מקומי. וזוהי הכללה. עבודות רבות הן טכניות ועיצוביות גם כשהן מצהירות שהן חברתיות...
• 

  תכנית מתאר 3700 - עוד עיר או פרבר?

  6.08.12
  ...בכפכפים וילך לשתות כוס קפה בפינת הרחוב הקרובה".לרמן מוסיף עוד טענה שאינה קשורה למתכננים ואופיים אלא לאופי השטח "ישנו עוד חסם מהותי לעירוניות מוצלחת בתוכנית זו. הבינוי של תוכנית 3700 צפוי להישאר מנותק לאורך שנים מכל מרקם אורבני סביר מסביבו, בניגוד לשכונות מרכז העיר שגם הפחות עירוניות שבהן (כדוגמת אזור כיכר המדינה) לפחות מחוברות קצת לאזורים עירוניים ממש וביחד האזורים הללו מחזקים זה את זה".* התמונה כאן מהמצגת של קולקר קולקר אפשטיין המציגה את התכנית.
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...בר, שיחד עם שותפו האדריכל עמית מנדלקרן מנהל את סטודיו o2a מסביר.הרעיון של הגרפיטי הדיגיטלי נולד מצד אחד מתוך הרצון להשתמש בעיר כפלטפורמה להבעה של רעיונות, תכנים שונים ואמירות על-גבי הבניינים הקיימים והחזיתות ומצד שני מתוך העניין הספציפי שלנו בצורות הבעה שונות של מדיה דיגיטלית, ורצון לבחון אפשרויות שונות לקשרים בין אותן מדיות לבין המרחב הבנוי. נקודת המוצא שלנו לכל אחד מהפרויקטים השונים הללו היא שהתוכן המוקרן על-גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיז...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ן הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...היחיד במדינת ישראל שזיכה אדריכלי נוף בפרס ישראל. אם אתה מחליט לתקוף אתר ההנצחה, שהוא בעיני אחד העוצמתיים בעולם, הייתי מצפה שתגבה את דבריך באיזה שהן אמירות מקצועיות ודוגמאות מהשטח ולא תספק באמירות שטחיות והשוואות לא קשורות לעניין."מיכאל לא צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא...
• 

  העתיד מאחורינו

  24.06.12
  ...ובבי קולנוע. יונתן מתייחס בכתבה לבניינים "עתידניים" אמיתיים שנבנו - טרמינל TWA בנמל התעופה קנדי בניו יורק, מרכז פומפידו בפריז ועוד. הוא משתמש באדריכלות והעיצוב של הסרט כדי לאפיין את האדריכלות הדיגיטלית החדשה במבנים בתכנונם של פרנק גרי או זהה חדיד. את ביקורתו על העיצוב בסרט הוא מתמצת: "את הסרט הזה כבר ראינו" (...) אכזבה מהעולם האדריכלי העתידני שבחרו להציג בסרט שאינו שונה במאומה ממה שכבר נעשה בקולנוע בעשורים האחרונים. כתבה מומלצת לאדריכלים ומעצבים.