חיפוש - חדשות , יין , עץ |1| - דף 3

• 

  נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות

  7.03.16
  ... המקומית, היום ובעתיד.משתתפיםמעיינות ההר. תרבות נוף משותפת ורציפה בגבולות משתנים // גילת ברתנא, רכזת אגן שורק, EcoPeace Middle Eastמעיינות הרי יהודה – למי שייכים המעיינות? // אדריכלית נוף צופיה רוזנר, אדריכלית נוף איריס ברנשטיין, RSBNOFמהנדס מוחמד עובידאללה, רכז 'מים ושכנות טובה', אקופיס הרשות הפלסטינית, תושב בתירגיא קב ונקי, מ"מ יו"ר הוועדה הישראלית למורשת עולמית של אונסקועל הדובריםמעיינות ההר. תרבות נוף משותפת ורציפה בגבולות משתנים // גילת ברתנ...
• 

  מקונספט למימוש- מלונאות בעידן משתנה

  13.05.15
  ...& ונוי, מכנסת ב- 20.5.15 את כנס העיצוב הבינלאומי ה- 4 במרכז הקונגרסים 'אבניו'הפרסומאי אנג'ין סליקבס, מבעלי סוכנות הפרסום KesselsKramer, ומי שחתום על כמה סיפורי הצלחה יוצאי דופן בתחומי המיתוג בעולם התיירות והמלונאות, בהם: הקמפיין המפורסם של העיר אמסטרדם: 'I Amsterdam' ושל רשת המלונות: citizenM , ומי שהצליח להפוך את המלון הגרוע בעולם: Hans Brinker Budget Hotel – לסיפור הצלחה עסקית, מגיע לארץ כדי להשתתף בכנס העיצוב ה-4, שמקיימת התאחדות המלונות בישרא...
• 

  האריה שאהב תות

  16.02.14
  ...ת כתבתה של ק. רוזנבלום. "עניין החציצה בין החיות לבני האדם הוא תורה בפני עצמה, ולעתים קשה להבחין על אילו מבעלי חיים צריך להגן ואילו לרסן - הדיירים בגן או המבקרים בו. ההפרדות הראשונות בשלב שבו יצאו החיות מן הכלובים אל התצוגות נעשו באמצעות חפירים, שלהם יתרון של ביטול הגדרות וכתוצאה מכך הפחתה של המתח והלחץ על החיות. אך חיסרון שנלווה לכך הוא המרחק הגדול שנוצר בין הצופים לנצפים, לפעמים של עשרה מטרים ויותר."זאת ועוד בכתבה המעולה והמקיפה הזו. להמשך קריאה
• 

  בניין עם סוף

  20.12.13
  ...אלי "אלכסון", כותב אור אלכסנדרוביץ', על הקשר שבין הון ליזמות, לתהליכי בניה, לאורך ואורח חייו של בניין, של מגדל."המירוץ לגובה" בעולם.. החל בעיר ניו יורק. מי יבנה גבוה יותר, חזק יותר, ולמי יהיה גדול יותר? מרדף האנושות אחר כוח ושליטה, הבאים לידי ביטוי בבניינים, הוא הימנון חוזר, כל פעם במדינה אחרת- לרוב מדובר במדינות מתפתחות, שרוצות להוכיח ולדרוש את מעמדן החדש או המתהווה.אבל מה יקרה להרי החומר הבנויים הללו האלו ביום שיהפכו בלתי רלוונטיים?להמשך קריאה.
• 

  טעויות ,תיקונים ועדכונים בחוק התכנון והבניה

  14.10.13
  מאמר מעניין מתוך בלוג "המרפסת" מדגים איך המחוקקים מסבכים את חוק התכנון והבנייה ואז מנסים לחלץ אותו חזרה. עו"ד רון צין, מסביר על תיקון מס' 102 לחוק התכנון והבניה, אשר יפתור לדבריו מספר עיכובים וסיבוכים בתהליכי התכנון בישראל. צין מספר על סעיף 83 ג' לחוק התכנון והבנייה (משנת 2008) - שמירה על עצים : "האוסר על מוסד תכנון לאשר תוכנית, אשר בתחומה מצויים עצים בוגרים (שגובהם לפחות 2 מטר וקוטר הגזע שלהם 10 ס"מ), מבלי שהתייעץ קודם לכן עם פקיד היערות, ומבלי ...
• 

  אולי זו סתם בהמיות

  12.03.13
  ...עט על האדריכלות הברוטליסטית וגם על האדריכלות בת ימנו. "בשורה התחתונה היכל יהדות ווהלין הוא אחד מהרגעים האחרונים שלאדריכלים היה עוד מה להגיד. אולי בשלב הזה כבר היה עדיף שישתקו אבל היתה להם דעה"."האם היום יעז מישהו לתכנן כזה בניין?" שואל יעקובסון ועונה, "א. היזמים לא יעזו, אלא יעדיפו משהו עם ציפוי שיש בשילוב של עץ דובדבן ובחוץ קצת חצץ דקורטיבי ובמרכזו עץ זית (כמו וילה ממוצעת של אדריכלית), או מקסימום בטון חלק אבל גם עם חצץ ועץ זית (כמו יד ושם בירושל...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ... והעיר נותרת רק עם הרובעים העניים ממש במרכזה ומגדלי העשירים לידם (מוכר למישהו?). כדי לטפל נכון ולאזן את כל השפעות הלוואי של כל התהליכים מתכנני ערים צריכים כישורים של להטוטן ולא של אדריכל, מנסים בו זמנית לתאם בין פעולות וגופים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר."מעל הכל היתה זאת האמונה בכוחו הכל יכול של התכנון" כותבת אסתר זנדברג, והתכנון והמתכננים, והאדריכלים והחכמים, וכל סוסי המלך וכל פרשיו, לא יכולים לשנות תהליכים חזקים כל כך... אבל עדיין חייבים לנסות.
• 

  פארק המסילה בירושלים לדוגמה

  9.04.12
  פארק המסילה בירושלים יכול לשמש מקרה דוגמה לתהליכים ההולכים ומתגברים בזמן האחרון - מעורבות גבוהה של התושבים המקומיים בעיצוב סביבתם העירונית. בכתבה ב"הארץ" מציג נועם דביר את הפרויקט ומראיין את האדריכלים המתכננים, יאיר אביגדור ושלומי זאבי, אבל הצגה כזו מתחילה להיות ארכאית והיא אינה מספקת יותר את התמונה המלאה.שיתוף הציבור - מה קורה בשטח?פארק המסילה אמנם תוכנן על ידי האדריכלים והעירייה אבל הכוחות שפעלו ברקע הם כוחות חדשים - התושבים. מדברים לא מעט על ש...
• 

  עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?

  7.03.12
  ... שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במושגים מופשטים כמו "דרך" או "שורשיות" הם ביטויים של עדה כרמי עצמה, חלק מהשיח הפנימי שאדריכל מנהל בינו לבין עצמו בזמן התכנון ולמעשה כמעט ולא נוגע כלל למשתמש בבניין. אבל גם אם נעבור לדיון ברמה המוחשית אין ספק שלכרמי שפה מובחנת. חצר פנימית, חלונות צרים וגבוהים, שימוש בחומר כבד (אבן / בטון) בשילוב עם קירות מסך, ניקיון מצבע כמעט לחלוטין ועוד.שפה אישית או חיקוי עצמיהטוקבקים לכתבה מציגים ...
• 

  תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'

  13.02.12
  בהודעה לעיתונות של החברה לבניין הספרייה הלאומית בע"מ, פורסם צוות השופטים שמונו לתחרות וכן נמסרה הודעה על הארכת שלב א', שלב התחרות הפתוחה, עד ל 16 באפריל 2012. להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארב...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ... זה בכך שהלוגו שלהם יככב על המגדל ושיראו אותו למרחק של כמה קילומטרים", אומר בכתבה האדריכל אמנון שוורץ, ממשרד אמאב אדריכלים, שתכנן את המגדל המדובר. "ניסינו להילחם בהחלטה הזאת עד שהמערכת נכנעה. אמרנו שזה מכוער, שזה זילות של הבניין. אבל כשמדובר בעסקאות של מיליונים היזם מוכן לאכול את זה. תאר לך מה יקרה אם כל הבניינים בארץ יהיו מכוסים בשלטים."... "אם בסופו של דבר הבניין נראה כמו ברודוויי, זה בעיניי כבר זילות של הבניין ושל התאורה. השאלה היא כמה היזם נא...
• 

  יומולדת שנתיים ל Xnet אדריכלות

  29.03.13
  במלאת שנתיים למערכת Xnet הגיע הזמן לציין אותה שוב לטובה. כש Xnet עלה לאוויר עם מדור אדריכלות בירכנו אותו וייחלנו שלא ייפול למלכודת של כתבות יח"ץ סתמיות בנוסח עדות בניין ודיור מצד אחד, ושיפזר חלק מתשומת הלב הציבורית למקומות רחוקים מהמערכת, כאלה שגם נסיעה באופניים לא מספיקה וצריך ממש לחצות עבורם את הירקון.אחת הבעיות הגדולות ביותר של ביקורת האדריכלות בארץ היא ריכוז הדיון בתל אביב. כל עץ ברחוב צדדי וכל קוביית בטון מתפוררת מקבלים חשיפה ודיון מעמיקים ב...
• 

  אדריכלות גוהרת

  18.11.12
  ... בשימור מחמיר, אך המגדלים בשדרה רק מתרבים ומתגבהים. זהו אזור לשימור או מרחב פרוץ, שבו כל יזם עושה ככל העולה על רוחו?"ובכן... כן, בהחלט. כיום מובילים את השימור בשמחה רבה שני גורמים שהבינו כמה כסף זה שווה. היזמים מצידם גילו שבניין לשימור זו מתנה מהעירייה המאפשרת להם בתמורה לקצת טיח ונגרות לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולבנות במרכז העיר מגדלים שלא תורמים דבר להתרחשות העירונית. אדריכלי השימור גילו גם הם איזו בוננזה כלכלית יכול להיות כשאתה משמש כעלה תאנה ו...
• 

  המחנה הקדמי בערד

  30.05.12
  ...ננה כמבצר קטן לאנשים שהקימו את העיר והקומה השניה היא צריף שוודי מעץ שפורק ממעברה ישנה והוצב מעליו. "חשיבותו של בנין העירייה" כותב יעקובסון, "היא בניסיון המוצלח ליצור שפה פיסית מקומית וייחודית לבנייה בעיר החדשה ובהתאמתו של הבניין וסביבתו לאקלים המדברי."יעקובסון מראיין בכתבה את האדריכלית אילנה אלרוד שתכננה את המבנה והיא מספרת "בזמנו המחנה היה הדבר היחיד באזור וברגע שעשית צעד אחד מחוץ למתחם, עמדת במדבר אמיתי בלי שיח ובלי עץ. כשתכננתי את הבניין אמרתי...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ... ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבוד...