חיפוש - סימבולים / בלוקים , חדשות , ים , קיר |1| - דף 8
לא מצאת? פשוט חפש.
-
ביומימיקרי - תכנון בהשראת הטבע
13.05.14תערוכה של מבנים ופרויקטים שתוכננו על ידי בודק אדריכלים במהלך השנים האחרונות תחת הכותרת ביומימיקרי - תכנון בהשראת מערכות מן הטבע, נפתחה השבוע באוניברסיטה למדעים בפוטסדאם, גרמניה (University of Applied Sciences, Potsdam, Germany). תחום הביומימקרי אותו חוקר ומקדם האדריכל מוטי בודק מזה זמן רב מעורר התלהבות גדולה ואנו מנצלים את ההזדמנות לספר עליו קצת יותר.ביומימיקרי (חיקוי החיים) היא דיסציפלינה עכשווית ומתפתחת בעולם כולו המבקשת למצוא פתרונות אפקטיב... -
החיים יפים כשאתה שטיח אמבטיה
8.04.14מעצבת הפנים רונית כפיר, כן הכתבת השנונה מהרדיו, מפרסמת פוסט משעשע ב-XNET אודות 10 מכות העיצוב של ימינו, טרנדים שאף שיפוץ לא יהיה שלם בלעדיהם.כמו למשל, קירות הלבנים "או בשם העדכני "בריקים", היו טרנד כבר לפני הרבה שנים. אז קראנו לזה "מראה של לופט ניו יורקי". היום פשוט קוראים לזה, בעילגית, "קיר בריקים". זה יכול לנוע מקיר אחד בסלון של דירה בכל פרוור ועיר לבחירתכם, ועד לחיפוי של בית שלם בלבנים אדומות שפורקו מבית בדרום צרפת. הלבנים נותנות לנו תחושה איר... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14מריאן מאירוביץ', סטודנטית שנה ה' במחלקה לארכיטקטורה במרכז האקדמי ויצו חיפה, יחד עם האדריכל יניב מאירוביץ', זכו במקום הראשון בתחרות פומבית לתכנון שער הכניסה המערבי לטכניון - מסלול סטודנטים ואדריכלים רשומים. תיאור ההצעה הזוכה:העדר התכנון של שערו המערבי של הטכניון מאופיין בעיקר על בטלאים רבים ובשל כך תפקודו כמערכת כניסה מתערער. ייחודיותו של השער הקיים מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה וה... -
אברהם יסקי 1927-2014
30.03.14אברהם יסקי הלך לעולמו.מקצוע האדריכלות על יתרונותיו וחסרונותיו, מתהדר בין השאר בעובדה שאורך החיים של המקצוע עצום. הקריירה של אדריכל, נבנית ומתהווה לבנה אחר לבנה. מקצב נגינת חייו של אדריכל כמו אברהם יסקי, צריך להיות תוסס, תזזיתי, רב נתיבים, מחשבות, מעשים, דרכים. לעתים פזמון או בית חזרתי עקבי ואף סיזיפי, לעיתים מנגינה חדשה ורעננה. מקצב ההתפתחות המקצועית של אדריכל נתלה בעיקר על ידע שנולד מניסיון- סקיצה ועוד סקיצה, ניסוי וטעייה. הקסם במקצוע, הוא התכנו... -
אבאל'ה בוא ללונה פארק
9.03.14לפעמים צריך פשוט לעשות כיף... למי שעוד לא ביקר, התערוכה של אלכס שוודר: "קיר לקיר, רצפה לתקרה" (אוצרת: מאירה יגיד-יחימוביץ') מוצגת עד 26.7 באגף אניאס ובני שטינמיץ לאדריכלות ועיצוב, מוזיאון תל-אביב לאמנות.performance architecture על פי אלכס שוודר מבוססת על הרעיון שיחסים בין חללים "כבושים" וסובייקטים כובשים, הם חדירים. כלומר, סובייקט קודם כל תופס/ת את הסביבה, ואז משתנה לפי התפיסה הזו. בתורו, הוא משנה את הסביבה כך שתתאים לפנטזיה שלו. התהליך הזה, ממשי... -
"הנאה בזיקה" במגדלי אקירוב
9.02.14בפרויקטים רבים בתל אביב מוגדר שטח המכונה "זיקת הנאה", המיועד לשימוש חופשי של הציבור, "פיצוי" על השטח הנוסף שקיבלו היזמים. ביוזמה מעניינת של נעמה ריבה וקומץ אדריכלים ופעילים אורבניים מתקיים מדי שבוע פיקניק באחד ממגדלי היוקרה האלה (על אפם וחמתם של הדיירים סביר להניח).יום שישי, 14 פברואר 2014, 13:00מגדלי אקירוב , פנקס 66 תל-אביבהארוחה הרביעית של מיזם "הנאה בזיקה" תתקיים למרגלות מגדלי אקירוב מתוך הפוסט "אוכלים אותה בזיקות ההונאה" שפרסם יואב לרמן:"זי... -
האם ניתן לשמר את מתחם כורזין?
22.01.14את המתחם המסחרי כורזין בדרום גבעתיים אני מוקיר ומכיר היטב, בו שוכן משרד האדריכלים הראשון בו הועסקתי. למרבה האירוניה, זהו המשרד שתכנן את קניון גבעתיים, אותו קניון, שעם חנוכתו ב-2005, חששו כי "יחסל" את כורזין.אולם כפי שכותבת א.זנדברג בהארץ: "למציאות חוקים משלה. המרכז, שהוא כמעט מתנ"ס שכונתי, שרד את הקרב וניצח במלחמה והוא עולה כפורח עם כל יום שעובר (בינתיים, הקניון הוא שאיבד מעט מזוהרו). בתי העסק שבו היו ועודם תמהיל קיצוני של שימושים לכל דורש ולכל כ... -
איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה?
20.01.14"איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת?"מתוך הבלוג המצולם של ציפה קמפינסקי.קדח... -
פורסם התכנון של SANAA לבצלאל בירושלים
11.06.13האדריכלים קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה, בעלי של משרד SANAA, הציגו אתמול את תכנון קמפוס בצלאל החדש. התכנון פורסם במקביל באתרים שונים, בדרך כלל עם מעט מאד ביקורת. טוב, בשביל זה אנחנו כאן."לאקדמיה קשר עמוק עם המרכז האורבני של ירושלים", אמרה פרופ’ אילוז, נשיאת בצלאל בראיון ב'הארץ', "לכן אני לא רואה בזה מעבר, אלא חזרה למיקום המקורי, למהות של בצלאל. זה בניין שייתן מינימליזם וטוהר יפני שיעזרו להעביר את המטען הכבד של ירושלים. בעיר של אבן, בניין שרובו זכוכ... -
שקרים ירוקים על העיר והפריפריה
12.11.12"העיר ירוקה יותר מהפרוור" - את השטות הזו מפיצים ודוחפים ארגונים ירוקים כי זה יושב להם טוב על האג'נדה. שוב ושוב כיף לראות איך ארגונים מציבים טענה ואז מוצאים סטטיסטיקה עקומה כדי לגבות אותה. סטטיסטיקה היא דרך מצוינת לשקר. היא נשמעת תמיד כל כך חכמה ומושכלת. במקרה הזה ארגוני הירוקים חברו לארגונים שתומכים בעירוניות כשהאינטרס של שניהם הוא להראות ש"זה בסדר, אפשר להיות עירוני וירוק". יותר מזה, כדי להוכיח כביכול את הטענה הם אפילו אומרים "עירוני זה יותר ירו... -
עדה כרמי מלמד, סגנון אישי או שכפול?
7.03.12כתבה ב Xnet מציגה את המבנה הראשון במכון שכטר למדעי היהדות שתוכנן על ידי האדריכלית עדה כרמי מלמד ומציתה שובל של טוקבקים סביב השאלה: האם לאדריכל טוב יש סגנון אישי או שהוא רק משכפל את הצלחתו הראשונה?אין ספק שניתן לזהות את "כתב היד" של עדה כרמי. גם מיכאל יעקובסון מתייחס לכך בכתבה: "אין מקום להתבלבל, טביעת ידה של כרמי-מלמד ניכרת כאן היטב, כדוגמה נוספת לשפה הצורנית המאופקת של אדריכלית שחוזרת ומתעמקת בעבודותיה במושגים כמו אור, דרך ושורשיות". העיסוק במוש... -
תחרות הספרייה הלאומית - הוארך שלב א'
13.02.12בהודעה לעיתונות של החברה לבניין הספרייה הלאומית בע"מ, פורסם צוות השופטים שמונו לתחרות וכן נמסרה הודעה על הארכת שלב א', שלב התחרות הפתוחה, עד ל 16 באפריל 2012. להלן ההודעה במלואה ובה גם סקירת צוות השופטים: הודעה לעיתונות שלב א' של התחרות הוארך לבקשת האדריכלים בשלושה שבועות. תאריך ההגשה החדש: 16.4.2012 על פי תקנון התחרות, בסיום השלב הראשון תבחר ועדת השיפוט עד ארבעה אדריכלים ישראלים שיעלו לשלב השני. בשלב השני, גם הוא אנונימי, יצטרפו אליהם ארב... -
מה צריכה לעשות עכשיו עמותת האדריכלים
31.01.12בכל הביקורת שנשמעת על תחרות הספרייה הלאומית ועל תחרויות בכלל נעלם קולה של עמותת האדריכלים. איש לא עונה, איש לא מתייחס, בקשות לתגובות נתקלות בקיר אטום. במקום לרטון, להפגין או להתחיל עוד עצומה, החלטתי לכתוב מה אני מצפה מעמותת האדריכלים לעשות.קצת היסטוריהעמותת האדריכלים הסכימה בעשרים השנה האחרונות לנוהג פסול של תחרויות. במקום תחרויות פתוחות, תחרויות בין מוזמנים. זה היה נוח למשרדים הגדולים, לאדריכלים המוכרים, ולא היה אף בעל שם שהתייצב ואמר את האמת - ... -
פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב
30.10.11לקראת הפתיחה הצפויה ביום רביעי הקרוב ושלל האירועים, מוצפת הרשת בכתבות וסקירות על האגף החדש של מוזיאון תל אביב שתוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. בכל הכתבות מעלה הבניין את השאלות המתבקשות:האם מבנה שהוא גלריה לאומנות צריך להיות פסל בעצמו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית?... -
המשולש הירושלמי וטליתא קומי
4.10.11נועם דביר לוקח אותנו בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים...
לא מצאת? פשוט חפש.
סנן תוצאות לדפים מסוג זה
מקד לפי מונחים אלה
