חיפוש - חדשות , יפו , לד |1| - דף 15

• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצע העיר, חשבתי להוסיף נצנצים כדי שהחזית תהיה קלילה יותר. אני לא מצטער על זה. זה אמנם לא היה במקור, אבל אני חושב שזה בסדר. לא היה הרבה כסף לשיפוץ, לא יכולנו להשתמש באבן או באלומיניום לחזיתות. היה לנו תקציב רק לטיח. אין לי שום דבר נגד טיח, אבל עשינו את הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום. גם כשגברת מתלבשת לתיאטרון היא לובשת שמלה שיש בה קצת נצנצים". *תמונה - איתי ס...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתי...
• 

  האשה שגרה במוזיאון

  31.10.11
  כתבה מקסימה של מיכאל יעקובסון ב Xnet מציגה את הסיפור על האספנית שרלוט ברגמן ועל ביתה, וילה נסתרת הנמצאת למעשה בתוך מתחם מוזיאון ישראל. בוילה יהיה אפשר לבקר במסגרת "בתים מבפנים" שיתרחש בסוף השבוע הקרוב בירושלים. "בית ברגמן" תוכנן כמקום מגוריה של שרלוט ברגמן, שתרמה את אוסף האמנות החשוב שלה למוזיאון ישראל, אך בתנאי שהיא והוא (האוסף) יוכלו להמשיך לגור ביחד. בהחלטת ראש העירייה, טדי קולק, נקבע כי ביתה של ברגמן אמנם יקום בשטח הענקי של המוזיאון המתו...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ... תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...במהלך הקריירה שלו הוא היה שותף לשורה ארוכה של מאבקים ציבוריים על השימור של בניינים ושל מרקמים עירוניים בירושלים. לפעמים הוא ניצח אך לעתים קרובות הוא נחל כישלון, כמו למשל במאבק על שימורו של בניין "טליתא קומי" שנהרס ב-1980. הסיפור של בנין טליתא קומי טליתא קומי הוא סיפור מהברית החדשה, המספר על בתו של ראש הכנסת, שחלתה במחלה קשה ומתה. לפי המסופר הקים אותה ישו לתחיה במעשה ניסים, לאחר שאמר לה "טליתא, קומי!" בניין "טליתא קומי" עמד בין הרחובות מסילת...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ...וד, ושנמצא בצוות הליווי והעדכון של תמ"א 35 מציב בפני אנשי העמותה שאלות שמצליחות למקד את הדיון בנקודות התורפה של ההשקפה המכונה "עירוניות חדשה". אנשי עמותת מרחב ותפיסת העולם המדוברת מציגים תמיד פתרון אחד לכל תחלואי העיר - ציפוף ועירוב שימושים. למרות שכולם מסכימים ששני אלה הם קווים מנחים לעיר טובה יותר הרי שיש בעמותת מרחב קיבעון שלילי לגבי אפשרויות אחרות או מקרים שסותרים את ההנחה הזו והם תוקפים כל עמדה אחרת ב"להט משיחי" כדברי טוראל. טוראל מצ...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...ו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא על הרווח ממכירת הקרקע כמטרה. לדוגמא: כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לייעד חלק מהמשאבים לשדרוג, שיקום ושיפוץ השכונה-השכנה, הישנה, כדי לא לייצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ואת היזם הפרטי זה בטח לא מעניין." ועל האדריכלים המניפים את דגל עירוב השימושים והעירוניות הוא מלגלג "כל כך קל לטייל בתל אביב, לבוש...
• 

  המהפכה של סלמה 60

  12.09.11
  ...למרחב הישראלי כמרחב מטרופוליני אחד ובו מרכז כובד אחד ברור ומובחן – זה הקיים בפועל: גוש דן, בו קיים ההון האנושי, מערכת השירותים התומכים וכל שאר התנאים להמשך התפתחותה של כלכלה מתקדמת." והמסקנה היא לכן: יש לשנות את סדרי העדיפויות. עלינו לחזק את מרכז הארץ ולבדל את הפריפריה כחלופה אמיתית לחיים העירוניים האינטנסיביים. תפיסת העולם של כותבי המסמך המוצגת כך, ישר בפרצוף, הפוכה לכל התפיסה התכנונית בארץ. הפוכה גם כמובן לתפיסה התכנונית שהציגו עד עכשי...
• 

  שלום לך האדריכלות הישראלית

  7.09.11
  ...יושבים הסטודנטים לאדריכלות שלה ובחרה במשרד התכנון היפני SANNA לתכנון הקמפוס החדש במגרש הרוסים בירושלים. המשרד הזוכה נבחר על פי המוניטין שלו ושכר הטרחה שביקש. לא הוגשה כל תוכנית או הצעה, תוצאות התחרות שכן התקיימה בוטלו. הסיפור כולו של ביטול התחרות והעברת ההחלטה בחירה בין שלושה משרדים מחו"ל נסקר כבר בהרחבה כאן ובמקומות אחרים. יתכן שבעקבות המחאה נבחר הצוות היפני, שהרי הם זכו בפרס פריצקר לאדריכלות. נראה שהבחירה עונה על מטרה אחת - יחסי ציבור. "אנח...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...סות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא....
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי א...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ... בתהליך של התחדשות". התוצאה של התכנון אינה שגרתית. הגלריה פתוחה לחלוטין ורצפתה כוסתה ביציקה מיוחדת של חול מיוצב, המספקת קרקע יציבה אך לא מקובעת. כך נשמרת המשכיות של החלל מהחוף ועד לקירות ולמוצגים. נועם מעיר בכתבה: "השיפוץ של גלריית החוף רחוק מאוד מאדריכלות גרילה אמיתית שפועלת על סמך מצע רדיקלי ואינה נתמכת על ידי הממסד" ... "מצד שני, במדינה ענייה בניסויים אדריכליים כמו ישראל, זה משב רוח מרענן שמוכיח שלאדריכלים אכן יש יכולת לגרום שינוי בסבי...
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...משולבות בפרק כשתי דקות של תוכן שיווקי של החברה. כולם יודעים שתוכן שיווקי של שתי דקות בתוכנית עם פחות מ 2% רייטינג לא שווה את הסכום הזה. הסיבה היחידה שהחברות המסחריות מסכימות לתת חסות היא שהן לא רוצות להרגיז את האדריכל באמצע ניפוח האגו שלו. בראיון ב"הארץ" עם שרון למברגר, מנהל הערוץ המפיק את הסדרה ודומותיה נכתב "תכנים רבים, יש שיאמרו רבים מדי, נעשים בשיתוף פעולה עם גופים מסחריים." ... "לעתים מדובר בשיתוף פעולה שנראה בקלות גם לעין בלתי מיומנת, כ...