חיפוש - חדשות , יפו , פרט |1| - דף 13

• 

  ביקורת על תפאורה ותיאטרון

  5.01.12
  "לפתע אני מרגיש שאני מתהלך בתוך שרטוט אדריכלי דו-ממדי. אפשר להרגיש את הקווים הנוקשים, את ה"קופי פייסט", את ההוראות הבסיסיות באוטוקד, את הסכמטיות המרחבית שהיא תסמין - לא של המודרניזם הגבוה, אלא של עייפות הדימיון. אני מרגיש כלוא בתוך קופסה, בתוך מודל מקרטון ביצוע בקנה מידה של אחד לאחד".כך כותב אוריאל קון, אדריכל ועורך ראשי של הוצאת "סמטאות" בכתבה מרתקת ב Xnet.לדברי קון רם כרמי "סובל מתסמונת נפוצה באדריכלות הישראלית, לפי סימפטומים מובהקים. הדיאגנוז...
• 

  אות העיצוב לתכנון עירוני 2012 - הזוכים

  4.01.12
  ...אלה. השנה קיימה העמותה לראשונה גם את תחרות אות העיצוב העירוני - תחרות בין ראשי ערים, עיריות ורשויות. התחרות מהווה ביטוי להערכה והוקרה על הישגי הרשויות המקומיות, המתכננים, האדריכלים, אדריכלי הנוף וכל העוסקים במלאכה, לתרומתם לשיפור איכות החיים של התושבים ולפיתוח התרבות העירונית בעיר.תחרות "אות העיצוב העירוני" מתקיימת ביוזמת עמותת אות העיצוב ובשותפות עם משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, איגוד מהנדסי ערים, איגוד המתכננים, עמותת האדריכלים המאוח...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  במסגרת תהליך ההתחדשות העירונית בנתניה מתוכנן גם שדרוג של מתחם "כיכר העצמאות", כולל שיפוץ ושדרוג מדרחוב הרצל ברחובה הראשי של העיר. מהלך זה ינסה להחיות מחדש את אחת הכיכרות הטובות ביותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמש...
• 

  תחרות תכנון הספרייה הלאומית

  12.12.11
  ...ל רישיון בישראל. בסוף שלב זה ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני. בשלב השני ישתתפו ארבעת הנבחרים וכן עד שמונה אדריכלים מוזמנים – עד ארבעה ישראלים ועד ארבעה מחוץ לארץ. שני השלבים יהיו אנונימיים ואת ההצעות תבחן ועדת שיפוט בינלאומית. אחרי סיום התחרות יש כוונה לקיים תערוכה פתוחה לציבור שתכלול מודלים והצעות שהוגשו. הספרייה הלאומית עתידה להיבנות במקום מרכזי בקריית הלאום בירושלים בקרבת משכן הכנסת, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, בשטח כו...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...סכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), ה...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... את שתי הגישות שיוצאות מאותה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתי...
• 

  מקום תחת השמש הוירטואלית

  25.10.11
  ... תל אביב 100 תל אביב 100, או בשמו השני עירוניקו הוא אתר המופעל עי ידי דני רכט והוא כותב כך:תל אביב חגגה בשנת 2009 מאה שנים להיווסדה ומסתבר שלחלקים גדולים של ההסטוריה העירונית אין כלל נוכחות ברשת. אז במקום לספר פעם נוספת את סיפור הולדתן של נווה צדק או אחוזת בית, אני מנסה באמצעות אתר זה להאיר פינות אחרות בעיר. לספר את סיפור השכונות, המתחמים ונקודות הישוב הקטנות שנעלמו או נשכחו, במיוחד אלה שאינן חלק מנרטיב העיר הלבנה. מקום שמור מקום שמור הוא אתר ...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  ...ו האדריכלים ובמיוחד אדריכלי המהפיכה. על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר הוא אומר "אנחנו מסתכלים על הדיור כמושג, ולא על הרווח ממכירת הקרקע כמטרה. לדוגמא: כשמתכננים שכונה חדשה, צריך לייעד חלק מהמשאבים לשדרוג, שיקום ושיפוץ השכונה-השכנה, הישנה, כדי לא לייצר פערים בין השתיים. כשהמינהל יוצא למכרז, זה לא באג'נדה ואת היזם הפרטי זה בטח לא מעניין." ועל האדריכלים המניפים את דגל עירוב השימושים והעירוניות הוא מלגלג "כל כך קל לטייל בתל אביב, לבוש...
• 

  עיצוב בצבע רווי

  14.09.11
  ...מליסטי מציג בצבעים חזקים, מרובי פרטים והנאה, המעצב האמריקאי John Willey. במשך מספר כתבות אנו מנהלים כאן את הדיון ביתרונותיו ובעיקר בחסרונותיו של העיצוב המינימליסטי. "יוקרתי ומתנשא" קורא גיורא אוריין לסגנון ומשווה אותו לאייפון - סמל סטטוס חסר אישיות. "פילים לבנים, שבסלונים שלהם לא מתרווחים, ובפינות האוכל לא מסובים" אומר המעצב אריק בן שמחון. ההערצה לסגנון הזה בעיתונות מסתירה את העובדה שיש הבדל עצום בין מה שמצטלם יפה לבין בית שנעים לחיות בו. מרב...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  ...טוי האסתטי עצמו. בד בבד עם המחשבה ברת הקיימא, התחרות דיור מחר D3 מניחה שאדריכלות אינה משהו שפשוט נוצר, אלא מבצעת פעולות שונות מעבר לאלה הקשורות כמקובל עם בנייני מגורים. לפיכך, הגשות העיצוב חייבות להיות רגישות לסביבה תוך טיפוח פתרונות רעיוניים יצירתיים עבור המגורים של המחר. למרות שההצעות צריכות להיות אפשריות מבחינה טכנולוגית, הן יכולות להציע חזונות מגורים אדריכליים פנטסטיים לעתיד בר קיימא. התחרות דיור מחר D3 מאפשרת למעצבים חופש לגשת לתהליך היצ...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...סות ולתפוש את המחאה כצורה חדשה. אנסה להסביר: הקונטראסט החד בין המחאה בשדרות רוטשילד ובין מגורי היוקרה הפרוסים לאורכן הוא ברור. על פניו נדמה כי ההבדלים לא יכולים להיות קוטביים יותר. סביב השדרה מתגוררים המנצחים של השיטה בטיפוס הבנין שהוא הסמל והתרגום הישיר ביותר לקפיטאליזם, המגדל. מנגד, או יותר נכון, למטה בחלל הציבורי הדקיק של השדרה, מאכלסים את האוהלים אלו שמגדירים את עצמם כמפסידיה המובהקים. יחד עם זה התשתית האירגונית של שניהם דומה להפליא....
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ... את ההחלטה? "ברגע שנוגע לנו על ההחלטה פעלנו מיידית ופנינו לפרופסור צוקרמן בבקשה להיפגש" אומר קרלוס פרוס יו"ר ועד ירושלים של העמותה. "מבחינה ציבורית נראה לנו שהמעשה מנוגד לכל מעשה תקין של מוסד ציבורי. לפי דעתנו היה חוסר שקיפות מוחלטת מאחר ולא ידוע לנו על כל הודעה לציבור או למשתתפים האחרים בתחרות. הידיעה על כך שבצלאל החליטה לבטל את הזכייה ולארגן הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חצים הפוליטיים של העיריה ואת אוזלת היד של האדריכלים ומוסיפה גם ביקורות. העובדה שהתחרות נערכה באופן פרטי על ידי בצלאל, ולא באמצעות עמותת האדריכלים, איפשרה למוסד לשנות את החוקים לפי ראות עיניו בדיעבד.מיכאל יעקובסון כותב :"זהו סיפור מעורר מחלוקת ותמיהות, שבו הנהלת המוסד האקדמי החשוב אינה פועלת בשקיפות. התנהלותו של בצלאל בפרשת הקמפוס נראית כמזגזגת ולא מקצועית, ומתפרשת בעיני גורמים לא מעטים כחסרת כבוד כלפי האדריכלות הישראלית."ישראל גודוביץ' -""פניתי א...
• 

  האם אתה יען?

  3.08.11
  ... או יותר מהסימפטומים הבאים, זה הזמן לעשות חשבון נפש: א. כל דבר שראש העיר שלך עושה מרגיז אותך. ב. מגמתיות בשיפוט. ג. ביקורות זהות או כמעט זהות על כל מיזם חדש. ד. שמת לב ששום שיקול אצלך לא עלה בערכו על השיקול הסביבתי מעולם. ה. שנוא עליך כל מבנה גדול בת"א, או כל מבנה מודרניסטי. ו. אתה מאמין שלא צריך לשנות כלום בת"א, פרט להחזרת מקומות למצבם הקודם. ז. אתה משתמש הרבה בתיאור "מפלצת" כשאתה מדבר על בניינים.
• 

  המציאות מאחורי אדריכלי החלומות

  25.07.11
  ...משולבות בפרק כשתי דקות של תוכן שיווקי של החברה. כולם יודעים שתוכן שיווקי של שתי דקות בתוכנית עם פחות מ 2% רייטינג לא שווה את הסכום הזה. הסיבה היחידה שהחברות המסחריות מסכימות לתת חסות היא שהן לא רוצות להרגיז את האדריכל באמצע ניפוח האגו שלו. בראיון ב"הארץ" עם שרון למברגר, מנהל הערוץ המפיק את הסדרה ודומותיה נכתב "תכנים רבים, יש שיאמרו רבים מדי, נעשים בשיתוף פעולה עם גופים מסחריים." ... "לעתים מדובר בשיתוף פעולה שנראה בקלות גם לעין בלתי מיומנת, כ...