חיפוש - תגובות , סימבולים / בלוקים , חדשות , כד , קל |1| - דף 13

• 

  איך יודעים אם הבניין יפה?

  6.01.13
  ...שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד לאינטרס שלהם להשקיע גם בארכיטקטורה.(...) אני חושב שזו תפישה לא נכונה של המקצוע. אדריכל צריך להיות מספיק יצירתי ומוכשר ופורה וחרוץ ומוכן להשקיע ים זמן כדי למצוא את הפתרון שיהיה טוב בצד היזמי אבל גם בצד האורבני ומבחינת המציאות שהבניין יוצר".
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...סנטר החייה את הרחוב, ולא רק את דיזנגוף, גם את שינקין. יש לקניון תפקיד חברתי. הוא כמו הקארדו (רחוב חנויות בסגנון הבנייה הרומי) והאגורה (מרכז העיר ההלניסטי שבו התנהל המסחר), זה היה המקום שבו נעשו חילופי סחורה אבל באו לשם לא רק כדי לקנות, אלא גם כדי להתעדכן, לטייל, לראות ולהתראות, זוגות נאהבים - כדי להיפגש. ככה זה הקניון: אנשים לא חייבים לקנות, באים כדי להתעדכן במה שקורה בעולם, לפגוש שכנים. באים כדי להתלבש, מתלבשים בשביל לבוא לקניון".* בתמונה - פסלו...
• 

  על ממ"דים וחדרי מדרגות

  22.11.12
  ...מעבר אנכי עבורם. הוא מקום מפגש. יש בו חלונות, מדרגות רחבות ומעקות ברזל מעשה ידי אמן. זהו החלל הציבורי של הבניין, חלל שלא משתמשים רק בעתות מצוקה; זאת בניגוד גמור לחדרי המדרגות הצעירים, שהם בסך הכל מגדלי בטון אטומים שעושים הכל כדי שלא יעברו דרכם. חדרי המדרגות הללו הם תוצאה של אדריכלים שלא ידעו לבצע את עבודתם נאמנה. הם נתנו לתקנות בטיחות לשעת שריפה להכתיב מציאות אדריכלית עצובה ולא הצליחו להציע אלטרנטיבה שתדע לתת מענה בטיחותי ובו בזמן בעל ערך אדריכלי...
• 

  ספר חדש - שכונה מדינה

  29.10.12
  ...פשוטות וברורות וגם כמה תמונות כדי להשלים את התמונה. לסיום ולסיכום אחרי שראינו ולמדנו כל כך הרבה (ואת זה ניתן לעשות רק אחרי שרואים ומנתחים את הכל במכה אחת), מופיעה הצעה למודל סביבת המגורים האידאלית "המארג". לא מדובר רק בשכונה עתידית, אלא גם בשכונות הקיימות בהן ניתן לערוך שינויים ולהתאימן למודל."חלק מהפרקים מוצגים ברשת ולכן הדבר הקל ביותר הוא להיכנס לאחד מהם ולהתרשם. זהו למשל הפרק העוסק במשכנות ויצמן ברמלה.את הספר ניתן לרכוש בהוצאת רסלינג (94 ש"ח).
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ממקדש הבהאיים המחופה בזהב, ועד למקדש הכדורגל החדש המחופה באלומיניום מוזהב, הזדמנות מעניינת לדון באייקונים אדריכליים בחיפה נמצאת לנו בשתי כתבות שהתפרסמו השבוע. מאז גוראל נראה שכל ראש עיר חיפאי מנסה להקים אייקונים לעיר... ונכשל.נעמה ריבה מ Xnet מציגה לנו את בחירת הגולשים ל"מבנה הכי יפה בארץ". זו כמובן תחרות מטופשת וכל מטרתה להביא "לייקים" אבל אם בכל זאת יש משהו ללמוד ממנה הוא שתושבי חיפה תופשים את הגן הבהאי והמקדש שבו כסמל של חיפה. מול הבחירה הזו נ...
• 

  האם אנו נפרדים מגגות הרעפים?

  21.09.12
  ...ת הגגות השטוחים. כך כותב אורן אלדר ב'הארץ' ושואל האם סוף־סוף התקבלו טענות האדריכלים על שגג הרעפים "אינו מקומי" ושיש לזנוח אותו לטובת בנייה שמותאמת לסביבה הים תיכונית, או שמא זוהי מגמה חולפת בלבד?האמת היא שטענה שגג רעפים נולד כדי להתמודד עם שלג היא שטות שהפכה למיתוס כמו שיודע כל מי שראה גג כזה עמוס בשלג בחורף אירופאי. "אני לא מבין למה אומרים שזה כמו בשווייץ, שזה לא מקומי", אומר ערן טמיר־טאוויל בכתבה. "גג הרעפים תמיד היה כאן, עוד לפני שהשוויצים ידע...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...ורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ובהרבה יותר פומפוזיות, כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'וב שיאפשר להם, כמו לגלייזר, לקנות בית יפה בפרברים."אדוארד גלייזר הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הארוורד, חוקר כלכלת ערים על היבטיה השונים (דיור, פשע, חדשנות ועוד), כלומר הצורה בה הוא מסתכל על העיר הי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...כננים בהתאם לתב"ע. טוב ויפה אלא שכולם יודעים שזה לא עובד. המציאות מהירה מדי והתוכניות מגבילות מדי. "הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעלם משיקולים עליהם הגנה התב"ע. בתכנון עירוני ובכסף גדול, פירצה קוראת ליזם.את תאוותם המובנת של היזמים לרווח מקסימלי אמורות לרסן הוועדה המקומית והמחוזית, הן אלה שאמונות על זכו...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים אלה מבוססים על סימולציות של כוחות פיזיקליים כגון עוצמת וכיוון רוח, כוח משיכה, חיכוך, עירבול וכד'. שינוי של פרמטרים אלה יצר מבנים שונים ומגוונים. למה לאדריכלים כמוכם להתעסק בזה?למה? כי אנחנו רואים בהקרנות האלה המשך טבעי לחלוטין להתעסקות שלנו כאדריכלים בעיר ובמרחב הציבורי. מבחינתנו זאת הזדמנות אדירה להתערב בסביבה הבנו...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ת האלה הן עדות לשבר של הקהילה הגדולה יותר, זו האזרחית, שיכולה לכלול בתוכה גם את הרב גוניות הנידרשת לחיים מלאים יותר. השכונות מעידות על הפרדה בין אנשים (הרבה מעבר וגם בנוסף לריבוי הקהילות השונות בארץ, בגלל ארץ מוצא, צבע, דת וכד'), בעזרת ההפרטה של הקרקעות על ידי התכנון השכונתי. כל זה בניגוד לתכנון העירוני, אשר במהותו זקוק לערוב קהילות ובעלויות, ולחיבורים רבים ככל האפשר. מכאן ברור שהאינסטינקט השילטוני אינו אוהב עירוניות, ומעדיף את הפריפריה, הפרובינ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. העוב...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...רחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מא...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...רך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור העיר. אבל לא רק הציירים בוחרים במגדלים כאייקון לעיר, הם הופיעו כבר במפות מזג אוויר ובכתבות רבות המספרות על תל אביב ונדרשות לתמונת אילוסטרציה. כשרוצים לסמן "תל אביב", מציגים את מגדלי עזריאלי.אז מה יש בהם?אם חושבים על כך ל...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  אדריכלות פרמטרית, או אדריכלות אסוציאטיבית, הוא השם שבו מכונה סוג חדש של תכנון ועיצוב. החל ממוצרים, כלים ומשטחי קירות ועד לתכנון בניינים, שכונות וערים. לא מדובר כאן בתכנון בעזרת מחשב כדוגמת פרנק גרי, מדובר בתכנון על ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוה...