חיפוש - חדשות , כי , סל , פר |1| - דף 14

• 

  סוכות מדברות - תחרות

  3.07.12
  קרן דבורה למען ירושלים ובית אבי חי בשיתוף מוזיאון ישראל מזמינים אתכם להשתתף ב תחרות עיצוב סוכות אשר תתקיים בין התאריכים 2-4 לאוקטובר 2012. התחרות אמורה להוות בסיס לבחינה אישית, קבוצתית וקהילתית של מקומה של המסורת היהודית בתוך ההווי הישראלי ולהציג את הפרשנויות השונות האפשריות באופן רחב ככל האפשר. הדגמים לתחרות ניתן להגיש דגמים באחד משני המסלולים הבאים: מסלול קהילתי - במסגרתו יתחרו דגמים של קבוצות המייצגות ארגונים ומוסדות מסלול פתוח - במסג...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ... במיוחד, נווה אביבים."הרבה מעבר לתכנון המשובח של הדירה" כותב יעקובסון, "דורון אחראי לתכנון המפורט של נוה אביבים כולה, שהיא מפסגות התכנון העירוני בישראל. העיקרון המרכזי היה מגוון רחב של מרחבים ציבוריים ומשותפים, שיצרו מקום שהזכיר קיבוץ. את מקומם של בתי הקיבוץ הקטנים החליפו מבנים בני 8 או 14 קומות, ואת מקומו של חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו...
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  הם לא כאלה דומיננטיים, הם לא הכי מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נע...
• 

  עוד קצת על מיתוג עירוני

  10.06.12
  ...ך משרד פרסום. תדמית העיר חשובה רק כדרך שבה התושבים תופסים את עצמם ואת סביבתם. אם התושבים חושבים על העיר שלהם שהיא "משפחה אחת חמה וגדולה" הם יתנהגו בהתאם. אם הם מאמינים ש"לא מסתובבים פה בחוץ בלילה" הנבואה תגשים את עצמה. את הערכים האלה לא ניתן להשיג בעזרת מיתוג של משרד פרסום. הם דורשים עבודה בשטח, התעסקות בניקיון, ביוב, תשתיות, חינוך - הדברים הקטנים, המשעממים, האפורים, המייגעים וחסרי הייחוד שהם עיקר עבודתו של ראש עיר. זה מאבק קשה ומעייף במעלה ההר ב...
• 

  תערוכת 40 40 ואדריכלים צעירים

  21.05.12
  ...על 40 אדריכלים צעירים עד גיל 40, אפשר לצפות שכולם יהיו אדריכלים עד גיל 40? זהו, שהקריטריונים הוגמשו קצת." כך מספרת לנו נעמה ריבה בכתבה ב Xnet ומנצלת את הבמה כדי לדון במעמד האדריכל הצעיר בכללותו.לגבי התערוכה הטענה העיקרית היא כי "חלק מהמציגים עברו מזמן את גיל 40 ועדיין נכנסו לרשימה, בנימוק המשונה שהגיל הקובע היה כאשר הם הגישו מועמדות, ולא כשהתערוכה עומדת." בתגובה אומר יו"ר עמותת האדריכלים, ברוך ברוך: "יש לבצע בדיקה מעמיקה של התקנון, אם האדריכלים א...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ל ידי מחשב, בהנהגת אדריכל.בתרבות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, ה...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...ת העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד. לקו (למשל) שיגיע מתחנת הרכבת במרכז הירידים לאזור עתידים יהיה ביקוש בטוח.אבל גם כך הנקודה שמעלה לרמן נכונה ובדרך כלל נזנחת. כשמתכננים את הערים לתחבורה פרטית ולא יוצרים בהן רחובות להולכי רגל, יהיה קשה מאד גם להקים בהן מערך של תחבורה ציבורית יעילה.
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  ...מונה כאן מהבלוג של יעקובסון ובצילומו. "בית אגד הוא לא חלק מהשורה הראשונה וגם לא השניה של היצירות האדריכליות שנוצרו כאן בשנות הששים." אנו עונים בציטוט של מיכאל יעקובסון שסקר את המבנה ברשימה לפני שנתיים. "המבנה בחזותו הכללית מזכיר שיכון רכבת ולכן אין פלא שהנדלרים לא כל כך התפארו בפרויקט הזה. בחוברת שהוציא המשרד לפני מספר שנים, רגע לפני שקיעתו, הפרויקט לא מופיע בכלל. ככל הנראה הנדלרים לא היו מרוצים מהביצוע הסופי של הפרויקט ולכן העדיפו להצניע הן את ה...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  22 פברואר 2012, 09:00מדיטק חולוןחז"ל אמרו: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים".אחד הכישורים האופייניים לנשים, היא יכולתן ליצר סביבות ייחודיות באמצעים פשוטים. גישתן הישירה והעדינה יש לה היכולת להעשיר סביבת מגורים אנונימית, לעדכן בגד פשוט באמצעות קישוט קטן וכיוצא בזאת.למרות שנשים אינן עוסקות במובהק בטכנולוגיה ומקצועות טכנולוגיים נשלטים עדין הידי גברים הרי שמתקבל על הדעת שנשיות עשויה להוות יתרון משמעותי באדריכלות העכשווי...
• 

  מי מעצב בכוונה כדי לבלבל?

  29.01.12
  עידוד הדחף לרכישה באמצעות בלבול אינו המצאה של איקאה אבל אין ספק שהם מומחים בו. כתבה מרתקת של גל מור ב"חורים ברשת" מציגה הרצאת וידאו ובה מסביר אלכס פן, פרופ’ למיחשוב ארכיטקטורה באוניברסיטת קולג’ לונדון, את ההגיון מאחורי השיגעון.חנויות איקאה מתוכננות בקפידה באופן שגורם לכך ש-60% מהרכישות של קונים בחנות לא היו מתוכננות מראש. הבלבול המכוון הזה מתסכל, אך הוא גם נועד במכוון לפתוח את ארנקי הקונים, מסביר פרופ’ פן. אלה הן מלכודות קונים מתוכננות בקפידה ש...
• 

  השיכון למזרח והתכנון מלב מערב

  19.01.12
  ...גת הנושא מתייחס לתפיסה האדריכלית התרבותית. הדיירים יוצאי עדות המזרח באו עם תפיסה של בית עם חצר ושימוש בחללי החוץ. המתכננים הגיעו עם התפיסה האירופאית המתאימה למזג האוויר באירופה ובה באמת אין שימוש בחצרות. מבחינת המתכננים אז השימוש בחצר היה פרימיטיבי ומעניין לראות איך בסופו של דבר דירות הגן נתפסות כיום כפתרון יוקרתי ומודרני דווקא.ערן מזמין את כולנו לשמוע עוד על המתח בין תרבות המגורים המזרחית והמערבית ביום העיון שיתקיים ב 26.1.2012 בשעה 20:00 בערב.
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  המאבק בין העבר לעתיד

  15.12.11
  ...א מבוטל בידי קבלנים, אשר להם מטרה אחת בלבד, ניחשתם נכון, להרוויח כסף. (...) אם הבית קרוב לתחבורה ציבורית, אם יש שם במקום רחובות מסחריים, אם תיווצר שם צפיפות אמיתית - זה לא באמת מעניין אותם. הקבלנים יפנו למי שיקדם את הפרויקט הכי מהר והכי יעיל ואלה הם המשרדים הגדולים והותיקים. אין ליזמים שום אינטרס לעשות את זה אחרת.(...) כולם רוצים מקדשי גבס אצלם בסלון, ובמילים אחרות, אין גיוון ולא מבחר. הישראלים רוצים את אותו הדשא בדיוק כמו אצל השכן, ורוצים נוף לי...
• 

  הקרב על הבימה נמשך

  4.12.11
  ...יו גם בכתבה מעמיקה ב"גלריה" של עיתון הארץ. האדריכל רם כרמי עונה לנועם דביר וטוען שהבניין נפלא, הציבור לא מבין והקולגות פשוט מקנאים. האדריכל צבי אפרת לעומתו מכנה את הבניין "נפיחה ענקית וחרישית" והויכוח עם דני קראוון שתכנן את הכיכר הצמודה נשאר בעינו. רם כרמי ספג לא מעט ביקורות על עבודות שלו במהלך הקריירה הארוכה. ביקורות שמחלקן לא ניתן להתעלם. מהתחנה המרכזית החדשה ועד לתוכנית המתאר לפרוייקט הולילנד, כרמי תמיד מצליח לדלג הלאה לפרויקט הגדול הבא כש...