חיפוש - חדשות , ככ , קש |1| - דף 7

• 

  שמלת בטון ומלט | על הקשר בין אדריכלות ומגדר

  8.03.13
  האם יש משמעות למגדר במקצוע האדריכלות? האם נשים מתכננות אחרת מגברים? ולמה זה בעצם ככה? לקראת יום האישה הבינלאומי מעלה האדריכלית ורד פלוק ליוטיוב את סרטה "שמלת בטון ומלט", סרט הבודק את המשמעות הדקה והחמקמקה של הקשר בין אדריכלות ומגדר באמצעות ראיונות אישיים עם מיטב האדריכליות הפעילות בישראל.הראיונות נערכו לא במתכונת של שאלות ותשובות, כדי להימנע מהכוונה, אלא ע"י הנחיה כללית בלבד של האדריכליות המרואיינות לספר למצלמה סיטואציה אישית שנוגעת לעניין הג'נדר...
• 

  שכונה ריקה

  19.02.13
  ...העכשווית של "המערבית" מציבה סימן שאלה מול ההיגיון הזה, ומטילה בספק את דבר הכדאיות של פרויקט "בנה ביתך" לטווח הרחוק - לא רק בכרמיאל, אלא בכל הארץ".הפסקה הזו מדגימה את הטיעון כולו, את הרציונל וגם את הפספוס הענק בניתוח העובדות. ככלל נראה שעילם כתב את הכתבה במקור ל"הארץ", המקום בו היה נהוג עד לא מזמן להכניס את הציונות הכיבוש והערבים לכל ביקורת, מאדריכלות ועד לציור וכתיבה. בכך מסית עילם את תשומת הלב למקום הלא נכון. התהליך, אותו הוא מתאר בצורה יפה כל כ...
• 

  בדרך אל הים: אדריכלות בין הכרמל לחוף

  11.02.13
  ...ס). 'אנחנו רצינו לבחון למה דווקא מבנה אחד נחשב איקון והשני ככשל תכנוני. אחת המסקנות היתה שהביקורת על מבנים חדשים גדולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר מודעות לבעייתיות שלהם".ניתן למצוא משהו מאד מרענן בגישה הביקורתית הזו. ההצבעה האוטומטית של אדריכלים על מבנים מסוימים כפאר היצירה ועל אחרים כאסון מוטה מאד על ידי הדעה השלטת. הצלפות הלשון שהיו מקבלות ממגורות דגון אילו היו פרויקט חדש מעמידה את הביקורת האדריכלית באור מגוחך.*בתמונה, קזינו בת גלים, CC ויקיפדיה
• 

  הזכות לפרסום תמונות והדמיות

  27.01.13
  ...שההדמיות לא קשרו בין הבית המוצג בהן לבין ורדי. למרות שנאסר פרסום הדמיות הבית, גוטסמן רשאי להציג אותן לעיני גורמים מקצועיים או לקוחות.השופט פוגלמן קבע כי "פנים ביתו של אדם הוא מבצרו, ובגדריו הוא זכאי לכך שיניחו אותו לעצמו. בתוככי ביתו של אדם מממש הוא את זכותו לפרטיות בצורה המובהקת ביותר. לפיכך יש לאדם ציפייה סבירה שתמונות פנים ביתו של אדם לא יפורסמו לציבור הרחב ללא הסכמתו". לעומת זאת תמונות חזית הבית "מצויות בעין הציבור, והצגתן איננה גוררת כל פגיע...
• 

  העיר והאופוס ה31 של תום בייקין-אוחיון

  23.01.13
  ... להבין עיר כמקום שהתחיל ככפר או ריכוז אוכלוסייה קטן ואט אט גדל לממדים של עיר. היום, אם אני לא טועה, החישוב עומד על למעלה מ70,000 תושבים. אבל, התפיסה הזו מתעלמת מהיבט חשוב שהארכיאולוגיה המודרנית שלנו מלמדת אותנו: כל הערים שנדון בהם בספר זה לא צמחו לאט כלל וכלל. ההפך הוא הנכון, אנו רואים שריכוז אוכלוסייה, יהיה אשר יהיה גודלו המקורי, הופך לפתע, בתוך מספר מועט של שנים, לעיר חיה ושוקקת. הסיבה היא אופייה של העיר עצמו".לכו תתאמצו - הנה הקישור שוב לסדרה.
• 

  חלליות נוחתות בנמל תל אביב

  14.10.12
  ...בתל-אביב מסתבר שחייבים כל פעם לאמץ טכנולוגיות לא מוכחות שנוטות להישאר בתחומי הפנטזיה וההדמיות", כותב לרמן. "הברווז הנוכחי הוא טכנולוגיית PRT Personal Rapid Transit, אמצעי תחבורה אשר מבוסס על פודים קטנים וחרישיים שמככב מאז שנות ה-60 בדמיונות אורבניים כאלה ואחרים, ואף פעם לא הצליח לפרוץ בגדול בשום מקום. (...) קשקוש מיותר שכזה לא נראה מאז הביצים של גוראל בחיפה. מילא ההקמה של השטות הזו, עלויות התחזוקה שיבואו אחר-כך והפירוק של המערכת יעלו לנו לא מעט".
• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  ...וכשרים, כל כך ממותגים וכל כך חזקים, שהם יכולים לעשות פחות או יותר ככל העולה על רוחם. אני כמובן מאוד מקנא בהם על כך, בתור אדריכל מסחרי בפרובינציה ים תיכונית, ועם זאת, חייבים להודות - שלפעמים זה יוצא להם, ולפעמים - לא."הראיון מצוין. הלוי כנה בהצגת ההתלבטות הקבועה שיש בין השאיפה לתת ללקוח את המיטב עבורו ללא אגו אדריכלי לבין השאיפה הטבעית להאדרה עצמית שיש בכל אחד מאיתנו ... בין אדריכל (שמשמעותו בארמית "עבד ההיכל") לבין אריכטקט (בלטינית "ראש הבנאים").
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...רטיות, ללא שליטה מלמעלה.5. השילטון על הקרקע היה ונשאר ממשלתי דרך "מינהל מקרקעי ישראל" ומשרד השכון. השילטון לא ממהר לתת רסן חופשית לניהול של הנכסים, הוא מחלק, מיטיב או מצר בעזרת המקרקעין שבשליטתו.הקשר בין שילטון ותכנון מתבהר: ככל שהתכנון מפוזר, לשכונות וקהילות מקומיות, כך הביקורת על השילטון (האופוזיציה) תהיה רק בקנה מידה מקומי, מפוזרת וחסרת גיבוש ארצי. ככל שהשליטה על הקרקע היא בידי השלטון המרכזי, כך השילטון חזק יותר.הקהילות הקטנות המאכלסות את השכו...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ... החוף, עזה.אם הרצון הוא למטרופולין אחד, למה לא להגיד את זה בצורה מלאה - תל אביב חייבת לצמוח לגובה. כל כוח הצמיחה של המדינה צריך להיות מרוכז בגוש דן או לכל היותר בשטח שבין נתניה לאשדוד. זו המשמעות האמתית של עיור אינטנסיבי, רק ככה באמת נקבל אזור עירוני בו צורכים פחות תחבורה, פוגשים יותר הולכי רגל ומקבלים אינטנסיביות גבוהה ושמירה על איכות הסביבה.בהמשך המאמר מציע ד"ר יודן רופא, גם הוא ממחברי המסמך, מספר הצעות קונקרטיות יותר: "יש צורך בחיזוק הגיוון הע...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ...רסיטת דלפט למדעי הטכנולוגיה שבהולנד. ב-1984, הקימה את משרדה, "מקאנו ארכיטקטים", שם היא משמשת כמנהלת וכארכיטקטית הראשית.עבודתה של הובּן כוללת מגוון רחב של פרויקטים בהולנד ומחוצה לה: בתים, בתי ספר, אזורי מגורים שלמים, פארקים, ככרות וכבישים מהירים, ערים, מלונות, מוזיאונים וכנסייה. עבודתה מבוססת על ניתוח ואינטואיציה ושוזרת היבטים חברתיים, טכניים, משחקיים ואנושיים יחד לכדי פתרון ארכיטקטוני.היא מלמדת ארכיטקטורה באוניברסיטת דלפט מאז 1999. כמו כן, היא ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ... הפרגון של הקהל שבחר בי באותו ערב זו אופוריה בשבילי. ידעתי שהפרויקט מאד שונה מהסטנדרט, ואולי גם בקוביה אחרת וזה הפחיד אותי. בסופו של דבר אף למרות שלא הצלחתי לסיים את ההצגה שתכננתי. בחירת הקהל חיזקה אותי. לא תיארתי לעצמי שככה ארגיש בתהליך התכנון, עד עכשיו אני עדיין חייה את המקום. הייתי נכנסת לסטודיו בבוקר ועד הלילה כל הזמן מרגישה את המוח עובד - איך לעשות את הפרוייקט ואיך לשמור על הדברים שרציתי. אני לא מרגישה שהפרויקט הסתיים. מבחינתי נתנו לי דד...
• 

  שטחים פתוחים אחידים ומשעממים

  30.10.11
  ...ח אותם באיכות גבוהה יותר. ככלל, יש לפתח את השטחים הציבוריים כמכלול של רחובות, כיכרות וגנים ולקשר את השטח המגונן לרחבות עירוניות. זה משתלב בתפישה של רחובות כמרחבים חברתיים של שהייה ומפגש - ולא רק כמעבירי תנועה. לכן, יש להפנות חלק ניכר מההשקעות בגינון וייעור ציבורי אל הרחובות ולהכפיל ואף לשלש את כמות העצים בהם." כאמור הגישה הזו אינה מקובלת על האירגונים הירוקים שמצידם עסוקים בהגנה על אחוזי שצ"פ בתוכנית. אחוזים הם דבר שקל למדוד, "איכות" קשה יותר.
• 

  ביקורת חריפה על התנהלות בצלאל

  15.09.11
  ... מוניטין, מי יכול להתחרות עם זוכי פרס פריצקר לאדריכלות? ככה בדיוק נראה מכרז תפור. הנהלת בצלאל החליטה ללכת על מותג מחו"ל ולא לשקול אפילו הצעות של אדריכלים ישראלים. כל מה שקרה בהמשך, הזמנת משרדים ישראלים להשתתף למשל, היה כיסוי להחלטה המקורית והכנת הקרקע בפני עירעורים צפויים. כל הכבוד למיכאל יעקובסון על התחקיר, הנה שוב הקישור. עמותת האדריכלים חייבת לקחת את המקל מכאן ולהלחם בלי לוותר, כולל בפניות למשרד החינוך, למועצה להשכלה גבוה ואפילו לבג"צ.
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ... באופן די ברור ככל שהתחבורה למרכז טובה יותר, כך עולה כח המשיכה שלו והפרבר הולך ומתרוקן מתוכן. למה לעשות קניות בירוחם כשחנות הנעליים במרכז עזריאלי נגישה כל כך? למה להעביר את המשפחה לירוחם, למצוא עבודה חדשה לבת הזוג, בית ספר חדש לילדים, כשהאלטרנטיבה זולה וקלה? לצערי נראה שמה שיקרה הוא שהקצינים והאוכלוסיה החזקה ובעלת רכבי הליסינג הצבאיים לא תגור בירוחם. הבתים שנבנים כיום ישמשו בעיקר לאלו שמשפחתם כבר בדרום, לנגדים ולכאלה שהכנסתם אינה גבוהה מספיק.
• 

  האם יכולה להיות אדריכלות חברתית?

  22.08.11
  ...ו ויהיו תמיד הקודקוד החלש במשולש התכנון יזם - רשות - מתכנן. בעוד שלפני שלושים וארבעים שנה היזם היה המדינה, הרי שמשנות השמונים היזם הוא השוק המסחרי והוא לעולם לא יעסוק בדיור כמטרה. "מטרת הבנייה המסחרית היא בעיקר רווחים גדולים ככל האפשר... ומכאן הנטייה לחסוך במחירי התכנון" (אבא אלחנני, 1955). ניצן-שיפטן עצמה מודה גם היא בכך בהמשך הכתבה ואומרת "ההפרטה גרמה לאובדן של ההשקעה הממסדית בתכנון של שכונות וערים. ברגע שהתכנון עובר לקבלנים, כל אחד רוצה למקסם ...