חיפוש - כנס , נח , פרט |1| - דף 7

• 

  איך להרוג את באר שבע ב 55 דקות

  17.08.12
  ...ירוני : עיר גדולה מדכאת פעילות כלכלית בכל הערים שנמצאות במרחק טרחה סביר. ועכשיו לבאר שבע העיר הזו הייתה במרחק של 75 דקות מתל אביב. עכשיו עם כביש 6 והרכבת המהירה היא במרחק של 55 דקות בלבד. מה זה אומר? שלמעשה באר שבע נכנסה לשטח הדיכוי של תל אביב לכל המוצרים שמרחק הטרחה שלהם גדול מ 55 דקות! אם עבור קניית חולצה לילד מרחק הטרחה הוא 30 דקות, ברור שאף באר שבעי לא יסע לתל אביב בשביל זה. שרותי פרסום ארציים הן כבר מזמן מוצר תל אביבי בלב...
• 

  מצד שני, יכול להיות שאני צודק

  11.07.12
  ...טה רכב פרטי. זוהי תפיסה דומה לזו של אקולוגיה עירונית. יסודות התנועה נמצאים עוד בשנות ה-60 וה-70, בשינויים שעברה קוריטיבה אך היא קמה כתנועה בארצות הברית בתחילת שנות ה-80. בסוף שנות ה-90 החלה התנועה לצבור תאוצה ושינויים דומים נכנסו גם לערים כמו פורטלנד, בוגוטה. ובשנות ה-2000 למלבורן, שיקגו. צעדים בכיוון זה נלקחו גם בערים רבות אחרות כמו פאריס, ניו יורק, ועוד מאות ערים באירופה ובארצות הברית."אדריכלים אוהבים את התפיסה של ג'יקובס. היא קלה להבנה, היא או...
• 

  קוריטיבה - עיר של הצלחה וכישלון

  17.06.12
  ...ם; עלייה בשיעורי הפשיעה באופן יחסי לעיר שציפו ממנה לגדולות."השאלה האמיתית העולה מהכתבה היא האם לרנר טעה בהנחותיו לגבי העיר. אם העיר נכשלת, האם זה בגלל תכנון כושל וחוסר הבנה של העירוניות? לרנר היה כריזמטי וככזה הפיק ציטוטים שנכנסים ישירות לפנתיאון: "העיר היא המפלט האחרון של סולידריות" ו"המענה למרבית הבעיות האנושיות טמון בערים שלנו". כולם מאסכולת "העיר אינה הבעיה, היא הפתרון". דור שלם של חוקרי עירוניות ננעל בעקבות משפטים אלה וכיום זו הגישה השלטת לנ...
• 

  אדריכלצ'יק, תפסיק לבהות במסך ותתחיל לפעול

  22.01.12
  ...חר בחינה מדוקדקת של חוק המהנדסים והאדריכלים התברר שהרשם לא יכול להחליט בעצמו על סדרי התמחות חדשים או על הגבלות תכנון. הרשם, ומועצת החכמים שלו, צריכים לאשר כל החלטה שלהם בנושאים של סדרי התמחות בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הועדה הזאת, במושב הכנסת הקודמת, היא זאת שאישרה לרשם ב2007 במהירות הבזק (כפי שעולה מהפרוטוקולים) את סדרי ההתמחות החדשים. הועדה היא גם זאת שלא דאגה לברר האם קיימות הוראות מעבר להתמחות החדשה (עבור מי שכבר התחיל את לימודיו)...
• 

  עיצוב הדירה של ליאור סושרד.

  1.01.12
  ...נה שלה, ז"א שיהיה חלל פתוח עם חלונות גדולים והרבה אור אך עם זאת לדאוג לכך שיהיו שני חדרים נוספים ושני חדרי רחצה מפנקים: אחד עם ג'קוזי ואחד עם מקלחון גדול שישמש גם כסאונה . בתכנון שלי יצרתי חלל פתוח, גדול ומואר שמתגלה מיד כשנכנסים לדירה: מטבח פתוח הכולל אי ובצמוד אליו דלפק ישיבה וסלון שנמצא באותו חלל וממוקם ליד ויטרינה גדולה שעוצבה בסגנון בלגי וממנה נכנס הרבה אור והרבה מראה ירוק של צמחיה אל הבית. במרכז הבית ישנו עמוד קונסטרוקטיבי שלא ניתן היה ...
• 

  בחינה לרישוי אדריכלים - 23 פברואר

  19.12.11
  ...07, רשם המהנדסים והאדריכלים מודיע בזאת על קיומה של בחינה לרישוי אדריכלים ביום ה', 23.2.2012, ל' בשבט תשע"ב, בשעה 10:00. הבחינה תתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל, רחוב קאופמן 12, תל-אביב, קומה ראשונה, אולמות D: E: G (אולמות הכנסים). לצורך מימוש הזכאות לגשת לבחינה יש להגיש בקשה לרישוי באדריכלות באמצעות אתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בכתובת בקשה לרישוי (להלן - האתר) לא יאוחר מיום 23.1.2012.יודגש כי לא תינתן אפשרות להירשם לבחינה זו לא...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...יוק קובע? כך או כך על דבר אחד יש הסכמה. פרוייקט שהופך לפיל לבן וננטש על ידי המשתמשים שלו הוא כישלון. כזו היא התחנה המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מ...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...עשיות עתירות ידע" או כ"שכונה ירוקה" או "יישוב קהילתי" ועוד מונחים רבים כאלו, עד שנחדל לחשוב ש״מיתוג״ יפתור את בעיית העירוניות, אין לנו בסיס מוסרי להשיא עצות למוחים. -------------------------- מאמר זה נכתב לקראת דיון שיערך בכנס אשקלון- מרחב לפיתוח כלכלי עירוני. מושב 30 נובמבר 2011 , 10:30-12:00. משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש הנחיה - אריק מירובסקי עורך הנדל"ן של דהמארקר דיון בפאנל עם שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ונציגים של משרדי ממשלה רא...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  לקראת הכנס בנושא עירוניות שמארגנת עמותת מרחב בסוף החודש מפורסם בכלכליסט מאמר של נתי יפת העוסק בתכנון הערים בישראל. המאמר מנסה להציג את הטעויות שעשו מתכנני הערים ורשויות התכנון ומציע כלים לבניה של ערים יעילות יותר. עובדה גלויה וידועה היא שערים גדולות אחראיות למרבית התוצר העולמי. בישראל למשל גוש דן אחראי ל 59% מהתוצר הלאומי הגולמי למרות ששטחו כ 7% בלבד משטח המדינה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדינ...
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  כנס אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני 29 נובמבר - 30 נובמבר, 2011 דמיינו ישראל מוצלחת – עם איכות חיים גבוהה לכל. מרכיב מרכזי בהשגת איכות חיים כזאת הוא היכולת לייצר שגשוג כלכלי מהיר ובר־קיימא. נדרשים לשם כך "מנועי צמיחה" בעלי עוצמה. במשך העשור האחרון הדיון המקצועי בפיתוח הכלכלי המקומי (Local Economic Development - LED) עבר להתמקד בערים עצמן. מומחי העולם כבר מכירים בכך שערים הן המנועים האמתיים לצמיחה כלכלית, ששגשוג כלכלי ברמה הלאומית תלוי בשגשוג הע...
• 

  זהר בשדרה, מחשבות על מחאה וארכיטקטורה

  31.08.11
  ...מינה אותנו ללמוד אותה כתשתית אירגונית חדשה. דמיינו לכם שבמקום פרמטר היעילות היינו בוחרים בתוכן - במקום למדוד כמה מהר ניתן להגיע מהלובי לדירה היינו מודדים כמה חוויות וכמה פוטנציאלים למפגש יש לנו בדרך. למה לא? דמיינו שבמקום להיכנס הביתה ולפתוח טלויזיה/מחשב שדרכם אנחנו צורכים את העולם, היינו חווים אותו באמת, בחוץ, במסגרת הקהילה שבה אנחנו חלק. האם זה פחות יעיל? אני לא בטוח. היה לי פעם חבר, אדריכל אזוטרי להדהים, שחי באיזשהוא חור בברלין וניסה ללא ה...
• 

  תחרות אדריכלות מתקדמת: City Sense

  28.06.11
  ...לות, מחפש הצעות מעולות עבור כל כל קנה מידה, כל עיר בעולם, על ערים חכמות, שכונות אקולוגיות, מבנים אקולוגים עצמאיים (Self-sufficient buildings), בתים חכמים, או כל הצעה אחרת המתנחת את התופעות של ערים מונחות חישה ומערכות התנהגות חכמות (intelligent behavioural systems). תנאים התחרות פתוחה לכולם, אין דמי רישום. תאריך אחרון לרישום ולהגשה: 26 ספטמבר 2011. פרסים: 3000 יורו למקום ראשון, 2000 לשני, 1000 לשלישי. הכנסו לאתר התחרות לפרטים נוספים.
• 

  הכח העיצובי של הפקיד והבירוקרטיה

  13.06.11
  כתבה בדה-מרקר מזכירה לנו כמה כח עיצובי יש לתקנות וחוקים לעומת זה של האדריכלים. תופעת "המרפסות הקופצות" נבעה מתיקון 33 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-1992, וקבע כי מרפסת מקורה היא חלק מאחוזי הבנייה. הסיבה לכך היתה הרצון של אנשים פרטיים רבים להרוויח עוד כמה מטרים על ידי סגירת המרפסת המקורה. במשך זמן מה נבנו בתים ללא מרפסות כלל עד שנמצא פתרון גיאומטרי ומכוער בדמותן של המרפסות הקופצות. "מבחינת האדריכלות הישראלית מדובר היה בהפסד משולש" נכתב בכת...
• 

  מרפאת מומחים לרפואת שיניים

  12.06.11
  ...צוות המרפאה תאורות אלו מעל משטחי העבודה תרמו רבות לאווירה ולתאורה הכללית בחלל. "אנו בטוחים כי מטופל הנכנס למרפאת מומחים שהעיצוב בה יצר אצלו תחושה מפיגת חששות, יזכור את החוויה כנעימה יותר." סטודיו ° 360 מתמחה בעיצוב חללים פרטיים (דירות/בתים) ועיצוב של חללים מסחריים (חנויות/אולמות תצוגה/גני ילדים/מרפאות). הייחודיות של הסטודיו היא באופן השילוב שבין עיצוב חלל לעיצוב תעשייתי, דרך החשיבה על קונספט ייחודי ומקורי וירידה לפרטים בכל פרויקט ופרויקט.
• 

  מיגון אש פאסיבי – קו ההגנה האחרון נגד אש

  28.04.11
  ... חשמלי, לחץ מים, טעויות אנוש ועוד... הבסיס החוקי לדרישות מיגון אש פאסיבי בבניינים: דרישות החוק למיגון אש פאסיבי מוגדרות בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3) התשס"ח – 2008 ) שפורסמו ב 22.9.2008 ונכנסו לתוקפן בחודש מרץ 2009. מערכות מיגון האש הפאסיבי נבדקות לפי תקנים ישראליים ותקנים זרים ובניהם: ת"י 755 , ת"י 921 על חלקיו השונים, ת"י 931 , ת"י 1212, ת"י 1733 ועוד... מיגון אש פאסיבי מטפל בשלוש בעיות משמעותיות במבני...