חיפוש - חדשות , לד , מע , פתח |1| - דף 10
לא מצאת? פשוט חפש.
-
תחרויות ואדריכלות הראווה הדועכת
25.01.12...נפתח הוחלט כעת לסגרו. לכשעצמו זה נראה מקרה מבודד אבל גל ה"צדק חברתי" שעבר גם בארץ והקריסה הכלכלית של חלקים באירופה (שעוד לא הגיע הנה) מציעים אפשרות שאולי הגיע הזמן לצניעות אדריכלית.בנוגע לתערוכות מציין דקל את הבעייתיות שבהן. לדעתו, למרות שהשכל הישר וההגינות אומרים שהתחרות צריכה להיות פתוחה לכולם, הניסיון של התחרות בבצלאל מלמד אחרת. משרד צעיר וחסר ניסיון שזוכה בתחרות עלול להתקשות עם מימוש הפרויקט. דקל מצביע על עובדה מעניינת - התחרויות בארץ מתרבות ... -
על שימור ועל בית צים בחיפה
25.12.11" להיות יפה נפש זה מצוין, לדגול בערכים גדולים זה מצוין, אבל בהרבה מקרים אתה מגיע למסקנה שחידוש עדיף על הרס, גם אם הוא לא בדיוק ברוח המקור". את המשפט הזה משמיע האדריכל מיקי מנספלד בכתבה בהארץ, כתבה בה מוצג השיפוץ המיועד לבניין צים שבעיר התחתית בחיפה.נועם דביר מציג בכתבה את בנין צים וסוקר את דרכו ואת הנעשה בעיר התחתית של חיפה. הבנין תוכנן על ידי האדריכלים שמואל וארי רוזוב והוקם בשנת 1970. כמו בנינים רבים מאותה תקופה הוא בנוי בטון וזכוכית ונראה כגו... -
שינקין כמשל
20.11.11... תאורה דקורטיביים עלולים להעניק לשינקין מראה מצועצע שרק יפגום בו". אדריכל העיר יואב דוד עונה לטענות כשהנחת היסוד שלו היא שמה שהיה בשנקין הוא הסטוריה שלא תחזור וכעת עדיף להתמקד בעתיד האפשרי - תיירות. רחוב שנקין הוא דוגמה לדרך בה מתפתחת עיר ומתחמים משנים את זהותם. אזורים מנומנמים הופכים לסוהו של אמנים, סטודנטים וצעירים. רשתות האופנה הגדולות קולטות את המתרחש ונכנסות לאזור והוא הולך ומתמסד, נכבש בידי יזמים שדוחקים החוצה את אותם הצעירים בגללם הגי... -
מרהיב, מפואר, אבל איך מוצאים את הדרך כאן?
14.11.11...המה מול "מפל האור", הגבות מורמות עד תום נוכח יציקת בטון חדה כתער. זה אינו אגף חדש וגם לא בניין חדש אלא "זן חדש של בניין", כפי שציין מישהו באחד מאירועי הפתיחה, ובמלים אחרות - זהו אובייקט פיסולי גדול ממדים, פטיש אדריכלי שכמו בדיעבד וכאילו בעל כורחו נאלץ להיכנע לדרישות ולהתאים את עצמו לתפקידו". אגב, נקודה מעניינת... את המשפט "ומה בצע בכל זה אם אי אפשר להבין לאן צריך ללכת, אם לעלות או לרדת" כותבים שניהם בדיוק באותן המילים... זנדברג פירסמה ראשונה. -
שטחים פתוחים אחידים ומשעממים
30.10.11...דריכל יודן רופא על מחקר שקיים בנוגע לשטחים הפתוחים בשכונות המגורים בישראל. המחקר מראה כי אין מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בשכונות מגורים בישראל ומסקנה זו אינה מתיישבת כמובן עם המלצות הארגונים הירוקים והמשרד להגנת הסביבה. לדבריו של יודן, "אין מחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בשכונות מגורים בישראל – אלא שהשטחים הפתוחים אחידים ומשעממים, אינם מושכים פעילות כשלעצמם, ונמצאים בשימוש מועט מצד אחד, ומצד שני עיקר המרחב הציבורי (רחובות ורחבות ציבוריות) שבו ... -
מוזיאון אדריכלות יפתח בחיפה
30.10.11...יבה החזותית שהדור של אבי ייצר ורואה בה רקע לסרטי." העיסוק של הבן באדריכלות ובאביו הוא שמביא אותו לבניית המוזיאון החדש. אנו מצטרפים בחום לסיכום הנושא של נועם:"הקמת המוזיאון היא בשורה טובה לקהילה האדריכלית בארץ הסובלת מחוסר ייצוג מתמשך מבחינה מוזיאלית, מלבד תערוכות מתחלפות בגלריית בית האדריכל ביפו או בגלריות קטנות, ותערוכות נדירות במוזיאונים הגדולים. החלל אמנם צנוע בממדיו, כ-180 מ"ר בלבד, אולם לדבריו של גיתאי הוא ייתמך בתשתית וירטואלית מכובדת." -
אדריכל לקישוט פנימי
4.09.11...רופה מעולם לא עזבה אותו. כפי שהוא בחר לא לדבר עברית עד יומו האחרון, גם העיצוב שלו מעולם לא הצליח להתחבר ללבנט. בזמן שמעצבים בני תקופתו כמו דורה גד הצליחו לגבש שפה מקורית של עיצוב תוך התחשבות באקלים, בתאורה ובצבעוניות הייחודית לישראל, הוא נותר כאביר שמרן שמסרב להתנתק מהמסורות האירופיות." כתבה מאד מומלצת, אין לנו כמעט מידע על מעצבי הפנים הראשונים שפעלו כאן ומה שנותר מעבודותיו של אלפרד אברהם מהווה הצצה נדירה אל העבר. הנה שוב הקישור אל הכתבה. -
על הפוליטיקה של התכנון
31.07.11...השוק "מחלקת אסים תמיד לאותם שחקנים ומציגה אגרוף קמוץ לפני השאר."..."היד הנעלמה של השוק היא הזרוע הביצועית הלא-רשמית של הכוח ובעיקר של בעלי הכוח, שלפעמים הם בעלי הבית של בעל הבית." ובעברית - היכולת של היזמים לשלוט במוסדות התכנון. כל אלה מביאים לדעתו של שרון למצב בו מוזמנת שחיתות בועדות התכנון ועבודה של "מאכרים". אלה הם הגורמים שקובעים בפועל את הנוף העירוני ויוצרים מגדלים במקומות מפתיעים ופרויקטים כמו הולילנד. כתבה מומלצת. ארוכה אבל מומלצת. -
ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה
7.07.11...בולה המערבי של ישראל, אלא כעל מרחב", הוא מסביר. "איגוד ערי הים התיכון יכלול ערי נמל כאשדוד וחיפה, וכן ערים אחרות לצד הים התיכון במדינות אחרות. אותו הדבר ביחס לנגב." לדעתי הצעה אחרונה זו מפגינה חשיבה מקורית והבנה שבעולם של ימנו לגבולות הלאומיים משמעות פחותה בהרבה מזו שמיחסים להם. ערי נמל מקושרות ביניהן לפעמים בצורה חזקה יותר, כלכלית ותרבותית, מאשר לערים אחרות בגבולות הלאום. * התמונה המוצגת כאן מתוך הכתבה על ההצעה "ערי ים ערי חול". -
אדריכלי פנים? אין כזה מקצוע.
3.07.11...ים לשנות שום פריט במבנה, לא בצורה ולא בצבע, כמובן שאין מה לדבר על תוספות"... "המהלך שעשו בת"א סביב 'העיר הלבנה', גורף ונסחף. יש כאן כל כך הרבה דוגמאות יותר חשובות של בניינים, שהם לא 'באוהאוס'... שצריך לשמר אותם, ולא, הם לא מהבאוהאוס הקדוש, הם חלק ממרקם עירוני של עיר מתפתחת בהווה." יפעת מדברת בראיון גם על היזמים וכוחות השוק בארץ הפועלים לטובת מספר חדרים גבוה על חשבון איכותם ועוד נושאים. הכנסו לקרוא. * התמונה כאן של צלמת גלובס – עינת לברון. -
למה גבוה? תחרות סטודנטים
6.06.11...ודרנית שלנו, על ידי הבלטת היבטים של בטיחות, בניה ירוקה והומניות. לאור שינוי האקלים הגלובלי, המודעות הציבורית לקיימות עירונית כופהעל מעצבים לחשוב מחדש ולהמציא מחדש את הבנינים הגבוהים. עליהם לתרום להגנה על הסביבה ולהציע חלופות לדרך בה ערים פועלות. הנחיות למשתתפים בתחרות אין הגבלה על תוכנית האתר או גודלו, אף שעל הפרויקט להיות מבוסס על אתר "אמיתי" במיקום האמיתי. המטרה היא לספק מקסימום חופש למשתתפים להציע רעיונות עיצובים לקונסטרוקציות חדשות. ... -
ביאנלה בת-ים לאדריכלות הנוף העירוני 2012
6.05.11...תוך הדבר עצמו, בתהליך שהוא טבעי לו. כך נעשה הזחל לגולם והגולם לפרפר, וכך הופכים המים לאדים או לקרח. 3. מטמורפוזה כשינוי המתחולל בעקבות פעולה מצומצמת ומדויקת - כמו הנשיקה שהופכת את הצפרדע לנסיך, או צלצול השעון שהופך את הכרכרה לדלעת. לעתים השינוי מתחולל במגע שרביט, מילה או מבט, ולפעמים אפילו מעצם הכוונה, הרצון והאפשרות.אנו קוראים הפעם לפעולות כאלה: פעולות היכולות לייצר שינוי מהותי מתוך המרחב עצמו באמצעות פעולה מוגדרת ומדויקת, פעולות הנובעות מקריאה ... -
דני קרוון מדבר על כיכר התרבות שתכנן
3.04.11בכתבה בהארץ מראיין נועם דביר את דני קראוון ומסייר איתו בכיכר התרבות, הכיכר המחברת את שדירות ח"ן לשדירות רוטשילד בתל אביב ומצדדיה נמצאים תיאטרון הבימה, היכל התרבות וגן יעקוב. בכתבה קרוון לא חוסך ביקורת מרמת הביצוע של הכיכר ומשמיע גם את דעתו על בניין הבימה של רם כרמי. כיכר התרבות היא אחד ממיזמי הדגל שיזמה עיריית תל אביב לרגל חגיגות ה-100 לעיר. הכיכר ממוקמת מעל לחניון תת קרקעי ונקודת המוצא של התכנון הייתה צריכה להתחשב גם בפתחי המעליות והדרגנועים...







