חיפוש - חדשות , לד , נוי |1| - דף 14

• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ....כיכר עירונית, עם תנועת אדם מוגברת, כיכר קטנה, חדשה במתנה לעיר - מסוג הכיכרות שחסרות ביותר בתל אביב.4.בית מלון - ת"א זקוקה נואשות לעוד מלונאות.5.מגדל - כן כן, מגדל זה אמצעי אדיר ליצירת זהות עירונית חזקה עבור מקום עירוני.כרגיל, גם אנחנו מצטרפים לדעתו של דניאל. קולנוע מוגרבי היה סמל ואייקון. אפילו בול הוצא בזמנו בסדרת בתי הקולנוע של השירות הבולאי. לאסור על בניית מגדל במקום שאפילו תכנית השימור אישרה... זו אינה רק החמצת הזדמנות, זו פשוט איוולת.
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  "עשינו הכי טוב שיכולנו במסגרת התקציב הזעום" משיב רם כרמי במעריב לביקורת על הקופסה עם הנצנצים. כל זאת כשבמקביל אסנת סקובלינסקי תוקפת את הבנין וחובטת בו "אני יכולה רק לדמיין את הגורמים בעירייה מחפשים אדריכל להבימה ואומרים לעצמם - הי, מי עשה לנו את התחנה המרכזית? זה פרויקט מוצלח, בואו נעסיק אותו שוב." הקטע המשעשע ביותר בראיון מגיע באמצעו ובו שואל יונתן קנטי הכתב את רם כרמי לגבי ההחלטה לצפות את המבנה בטיח מנצנץ. "כשהתחילה הביקורת ששמתי בומבה באמצ...
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדרך בה היא פועלת. מאות מחקרים כבר בוצעו על ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אח...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...וסייתן הצעירה הנמשכת למקור ההזדמנויות האנושיות היחידי בארץ - תל אביב. מי נשאר מאחור? האוכלוסייה החלשה. כך, במשך שנים, למרות מדיניות שיכון חברתית יצרנו בעיה חברתית הולכת ומתעצמת שהגיעה לרתיחה עכשיו, במחאה הנוכחית. מי אשם? לדעתי, קודם כל אנחנו! המתכננים, אנשי המקצוע. אנחנו מכרנו לציבור תיאוריות מופרכות שיצרו את ברזיליה ואת ערד. אנחנו שמתכננים היום את ראשון מערב ונתניה דרום ומזרח. אנחנו שנטשנו את "שבועת הרופאים" של התכנון - החובה לשרת את האנושו...
• 

  מתחם עדן בירושלים לדוגמה

  13.11.11
  ...ג הציבור בועדות התכנון השונות (התנגדות פאבלובית אוטומטית כרגיל) אבל אז, במהלך שבין הדיון בוועדה המקומית לדיון במחוזית היזם פנה אליהם ובדיון במחוזית כבר הושג הסכם שענה למעשה על התיקונים שנדרשו. "שימו לב מה קרה כאן: כותב יאיר, "היזם הבין שגם אם הוא מציע פרויקט גדול ויפה, כל עוד הוא מתעלם מדרישות בעלות אופי חברתי, דרכו לאישור התכנית אינה סלולה! כיוון הרוח השתנה." ונאמר כולנו - אמן! * התמונות מהתוכנית באתר משרד הפנים, מנהל התכנון, תכנון זמין.
• 

  כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית

  9.11.11
  ...רוני ופיתוח כלכלי מקומי (LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו עיצוב עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. נושאים ושאלות לדיון בכנס ובסדנאות תולדות הפיתוח הכלכלי המקומי בעולם והלקחים שהופקו בינוי עירוני לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר תחבורה בת - קיימא לחיזוק היתרונות הכלכליים של העיר כלים לפיתוח כלכלי מקומי התואמים את הניסיון הנוכחי שהצט...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ...תה נקודת מוצא. מבין שניהם נראה שקולקר גם הולך את הצעד הנוסף ומגיע למסקנה אופרטיבית. סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה...
• 

  מסלולים עוקפים - ביקורת על ביקורת על...

  2.11.11
  ...לות מסחרית ברחובות הערים הישראליות או האדריכלות העממית של כפרים ערביים. נושאים כאלה ואחרים נדחקים שוב ושוב מהשיח העכשווי שמתקיים במוזיאונים המובילים בארץ, ונדמה כי חושבים בהם שקל יותר להביט על תמונות נוסטלגיות בשחור לבן מאשר לדון בתופעות קיימות במרחב - לטוב ולרע." הביקורת הזו של נועם אולי נכונה אבל מקפלת בתוכה גם את תפיסת העולם של "הארץ". התפיסה שאומרת שגם בדיונים על אדריכלות צריך "לדבר על הכיבוש". בין הגישה של התערוכה (תיעוד והסטוריה) והגישה...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  בתים מבפנים ירושלים 2011

  23.10.11
  ...ם פתוחים ואינם דורשים רישום. בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה עירוני המתקיים אחת לשנה. במשך סוף שבוע ארוך נפתחים עשרות מבנים לביקורים, סיורים ודיונים: בתים פרטיים, מבני ציבור וממשל, בתי תפילה וגינות, ומתקיימות פעילויות לילדים בנושאי בנייה – הכל חינם! אירועי בתים מבפנים בישראל הינם חלק מהרשת הבינלאומית של אירועי ה- Open House World Wide המתקיימים בערים רבות בעולם: לונדון, ניו יורק, ברצלונה, שיקגו, מלבורן, דבלין, רומא ועוד. כמו בעולם גם בארץ מ...
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  ... לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שיתנגד לפתרון שישפר את רמת חייו אבל מה לעשות והתושבים כבר למודי ניסיון ומבינים שלא תמיד מקבלים את מה שמובטח בתחילת הדרך. בניגוד לעבר, כיום מאפשרת רשת האינטרנט לתושבים להתאגד ולדרוש את שיתופם בהחלטות והתחשבות ברצונם. כתבה ב דה-מרקר, מציגה את התוכנית להתחדשות עירונית בירושלים. עיקר התוכנית מתמקד בשכונת גוננים (שכונות הקטמונים) ועמית פוני, מנהל תחום התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים, אומר בכתב...
• 

  המשולש הירושלמי וטליתא קומי

  4.10.11
  ...בכתבה ב"הארץ" לסיור בירושלים עם דוד קרויאנקר לרגל יציאת ספרו. דוד קרויאנקר מכנה את עצמו "ביוגרף עירוני". כשעבד בצוות לתכנון אורבני בעיריית ירושלים, התחיל לערוך סקרים היסטוריים וב-40 השנים האחרונות הספיק לפרסם כ-25 ספרים על תולדות האדריכלות והתכנון של ירושלים. בימים אלה יצא לאור ספרו החדש, "המשולש הירושלמי - ביוגרפיה אורבנית" (בהוצאת כתר ומכון ירושלים). לקרויאנקר יש מבט הפרוש לאורך זמן. הוא מציג תופעות שאנו לפעמים לא שמים אליהן לב, תופעות של ...
• 

  חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות

  4.10.11
  ...אולוגי בו פונו הקברים והשרידים המוסלמיים מהאתר. אז למה התפטרו גם גרי וגם חיוטין מפרוייקט כזה?הכתבה ב"הארץ" מצטטת גורם בעירייה שדיבר על "פערי מנטליות" בין מרכז ויזנטל בלוס אנג'לס, היוזם והמממן של המוזיאון, לבין האדריכלים. לדבריו, הנהלת המרכז "שיגעה" את האדריכלים, "ביקשה מהם עדכונים ברמה יומית ועשתה להם את המוות". אף אחד לא אומר יותר מכך וכולם מתנהלים בדממה של פוליטיקלי-קורקט. מאחר ומהפרויקט התפטר לפני כחודש וחצי גם מנהל הפרויקט, שמעון קור...
• 

  זו לא התוצאה, זו הדרך

  2.10.11
  ... יזמים גדולים ומשרדי הממשלה כולם מציעים לאזרחים רק שתי צורות מגורים : צמודי קרקע או מגדלים להם הם קוראים מגורים יוקרתיים – ובתוך כל הבניה הזו רק דירות גדולות – לאנשים טובים עם רכבים מארומה זוכר? – כאילו אין זוגות צעירים ללא ילדים כאילו אין משפחות חד הוריות כאילו אין אנשים מבוגרים שאינם משתמשים ברכב אז על איזו בחירה אתה בכלל מדבר?" טיעון נוסף שעולה בתגובות נסוב על התכנון הסטודנטיאלי שתמונה ממנו מופיעה כאן (מתוך תכניתו של איליה בראון) - אין תכנ...
• 

  הפלצנות של החוג המקצועי

  26.09.11
  "אני סולד מהפוזות ומהפלצנות המאפיינת חלק מהחוג המקצועי." אומר בכתבה בגלובס קרלוס דרימברג, אדריכל ראשי במשרד השיכון ב"אני לא במקצוע כדי לשחק את הנסיך או את בן הנסיך. בבואי לתכנן אני לא מעמיד את עצמי כנצר של בורא עולם אלא כמשרת ציבור." כרגיל בכתבות של מירב מורן בגלובס, הבמה נתונה לדובר והתוצאה הפעם מרתקת במיוחד. קרלוס מציג את נקודת המבט היחודית של אדם שנמצא בעמדה המכילה לעיתים את משווק הקרקע, היזם, המחוקק וקובע התב"ע והמתכנן, כולם יחד. מנקודה ז...