חיפוש - חדשות , לד , רכב |1| - דף 8

• 

  לנסוע ולחנות בעיר הגדולה

  3.09.12
  ...ירייה רוצה דבר אחד מאוד פשוט – חניונים."ועכשיו עוד יותרלאחרונה הכריז חולדאי על האפשרות של תושבי העיר לחנות ללא מגבלה במשך היום בכל האזורים. אביב לביא מציג בגלובס את הטיפשות מאחורי ההצעה הזו. "בגוש דן רק 30% מהתושבים משתמשים על בסיס קבוע בשירותי התחבורה הציבורית, עמוק בתחתית מדינות ה-OECD (ורשה 70%, ברצלונה 65%)." החנייה החינמית לדעתו היא מתנה לתושבים לקראת הבחירות הקרובות. את המחיר העקיף משלמים כולם כשבשעות העומס יהיו יותר מכוניות נודדות במעגלים.
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ... ערים לקוי. למשל הצעירים עוזבים אותה, והעשירים (מעטים במספרם) מחליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי א...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  תחת הכותרת "מחזירים את שדרות רוטשילד לתושבים", מקדמת עיריית תל אביב את פרויקט בו בכל סוף שבוע בקיץ הקרוב תיסגר השדרה לתנועת כלי רכב. סגירת רחובות מרכזיים נהוגה גם בערים אחרות בעולם אבל התושבים חושבים שבעירייה לא חשבו על המהלך עד הסוף.בכתבה ב Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...' בביה“ס לאדריכלות- אוניברסיטת ת”א, ומטרתו העיקרית הייתה הכרות עם כלי התכנון והייצור הדיגיטליים.עמודים אורגניים - מתוך הכתבה ב Xnetפיתוח של אדריכל שווייצרי, שבאמצעותו הוא מדפיס 2,700 פרוסות בעובי מילימטר ומשחיל אותן על עמוד פלדה. תמונות של תכנון עירוני - מתוך סרטוני הוידאו ביוטיוב המציגים מחקרים המשתמשים בכלים מתקדמים ליצירת המורכבות העירונית.סרט 1 - Parametric Urbanismסרט 2 - Associative Designאם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחו...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...בין עבודותיו הנמצאות בשלבי תכנון ובניה: מוזיאון לשלום וארכיון מלחמה באוגנדה, תכנית אב לאזור הנמל בעיר בוסטון, פרויקט מגורים באי אנדרוס ביוון ותכנית אב לקיבוץ במרכז הארץ. עבודותיו וכתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים לדוגמא, השתתפות –בתערוכה ‘Foreclosed: Rehousing the American Dream’ , המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרויקט ‘Making Room’ , שהציע תכניות לדיור עירוני חלופי. ציון לשבחבנוסף, מצאה הוועדה לנכון להעניק "ציון לשבח שלב א...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...בי, קו 6 (כאן בתמונה הלקוחה מהבלוג) מתנהל במעגלים ומקושש נוסעים בשכונות הבנויות בצפיפות נמוכה. לרמן מדגיש את העובדה שאין למעשה דרך לייעל את קו 6. גם אם הקו יהיה חינם ויגיע כל דקה, המסלול שלו אינו מאפשר הגעה מהירה ממקום למקום.לדעתי לרמן מעט מפשט את העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד....
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...ניין הזה מתנהל, נבדק, ויש הסגות וועדות שמתנהלות סביב הנושא הזה".גם בלי להיות תומך של בנימין נתניהו או של הרפורמה קל להבין שההתנגדויות הן פוליטיות. אם אנו כאן, בלי שום ארגון או השקעה, עוקבים כבר למעלה משנה אחרי הנושאים העולים לדיון בוועדה המכינה את החוק, הארגונים האלה יכלו גם הם לעשות זאת. לכולם, אבל לכולם ברור שבהרכב הנוכחי של הכנסת הצעת החוק תעבור.אז למה כולם נזכרו דווקא עכשיו להתחיל ולעשות קולות של התנגדות? פשוט, לרגע היה כאן ריח של בחירות מתקר...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...טים:על פי חוק יש לערוך בחינה אחת לשנה. משרד התמ"ת אינו עומד בכך - בחינת הרישוי הקודמת נערכה בדצמבר 2010, מה שהשאיר אותנו תקועים בתהליך שאי אפשר לסיימו בפרק הזמן שנקבע בחוק.רשם המהנדסים והאדריכלים לא פרסם נושאים לבחינה. לא כך לדוגמא נהגו ביחס למבחן לרישוי מהנדסי מבנים אליו פורסמו נושאים הכוללים את רשימת המפרטים, תקנים ותקנות הרלוונטיים לבחינה.החלק העיונימבנה הבחינה שונה באופן מהותי מהבחינות לדוגמא שפרסם משרד התמ"ת – לא הייתה בחירה ומבנה השאלות היה...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  ...ן להחריב כמעט כל דבר, מכוער או יפה, זניח או חשוב היסטורית. לטעמי יש רק מעט מאד מבנים שראויים לשימור. אדריכלים ומבקרי אדריכלות רוצים לשמר כל קיר וחורבה ופוגעים בדרך שבה רקמת העיר מחדשת את עצמה. מתחמים מצועצעים כמו "מתחם הרכבת" אינם שימור אמיתי בעיני אלא אדריכלות מצועצעת מפלסטיק, מבנים כמו בית ההסתדרות צריך לדעתי להעיף.הייתי שמח אם כל אנשי השימור היו גרים במבנים אותם הם מבקשים לשמר עד שיצליחו לשפץ אותם. זה קל לצעוק שחשוב לשמר על גבם של אנשים אחרים.
• 

  טלי דינור וקרן סוהמי זוכות תחרות "נוף המחר"

  8.01.12
  ...כלות נוף ותכנון סביבתי.מתוך הכתבה:ההצעה הזוכה כוללת פארק נייד - כלומר, מעין קרון עליו תישתל צמחייה ויוצבו בו מתקני פנאי שונים. הפארק הנייד ישמש מעין תחליף ירוק לרכבת המוכרת לנו. בנוסף, גם התחנות עצמן ייהפכו לפארקים."הרעיון נולד מתוך סקירה של המגמות העכשוויות - גידול האוכלוסייה, מחסור בשטחים פתוחים והאינטנסיביות של החיים בעולם המודרני", מסבירה דינור, "אלה תהליכים שיתעצמו ככל שהשנים יעברו. ואולם למרות המחסור בשטחים פתוחים, יש פוטנציאל שניתן לשימוש ...
• 

  להורדת הכיכר שילחו את הספרה 1!

  21.12.11
  מאמר מעניין של האדריכל צבי לישר, מי שתכנן את כיכר דיזינגוף בשנת 78 התפרסם בארכיג'וב. במאמר מגיב צבי להחלטת העירייה להנמכת הכיכר ולדרך בה התקבלה ההחלטה. ההרגשה שתוצאות הסקר היו מוזמנות מראש ותומרנו בעזרת השאלות שהוצגו אינה שלו בלבד.להשארת הכיכר הקיימת ושיקומה ,שילחו את הספרה 2צבי מזכיר לנו במאמר דברים שנשכחו ובמיוחד את העובדה שלמעשה... לא הייתה שם כיכר כלל: "בפועל, לא היתה זו כיכר, אלא אי תנועה בקוטר 66 מ', מנותק מהרחוב על-ידי כביש טבעת היקפי. ה...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  האם האדריכל נועד לשרת את הציבור, את המקום והעיר בה הוא בונה? או שהוא אמור להיות בולדוזר שמאדיר את שם עצמו? שתי כתבות מדגימות השבוע יותר מכל את הדילמה המובנית באדריכלית.... וגם את התפיסה הגברית יותר והנשית יותר של עבודת העיצוב. שתי כתבות פורסמו השבוע ודרכן אפשר לראות תפיסות שונות של אדריכלות. אדריכליות הנוף ברוידא ומעוז מתראיינות ב Xnet על פארק רידינג, עבודתן שזכתה בפרס קרוון, וכתבה בכלכליסט מציגה את הפרוייקט החדש אותו דוחף עכשיו האדריכל נורמן...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ... במאמר ישנה התעלמות מוחלטת מהעובדה שיכול להיות, רק יכול להיות, שאנשים יודעים מה טוב בשבילם יותר ממה שמתכננים עבורם אדריכלים. יש לא מעט קיבעון מחשבתי בצד הבועה התל אביבית שבטוחה שכולם היו רוצים לגור שם אילו רק יכלו. יש לא מעט אנשים שבחרו מרצונם הטוב לגור ברעננה, או אפילו בזכרון יעקוב (אלוהים ישמור). אנשים שחושבים שחיי הקהילה בתל מונד טובים יותר מאשר חיי הקהילה במגדלי YO או מתחם רוטשילד. חלק מהם אפילו מצאו עבודה מחוץ לתל אביב, ברצלונה וניו-יורק.