חיפוש - חדשות , מע , שער |1| - דף 3
לא מצאת? פשוט חפש.
-
כיצד להגדיר "עיר" ? בעיה?
26.08.12המאמר הזה מתייחס למאמרים שלך יובל ולקו המחשבה שאתה מציג. אתה בן אדם אפוקליפטי, ולפי דבריך המשיחיים כמעט מוטב כי נשב ונסתכל על איך חולף העולם...לטענתך אורבניזם אינו "ערך", זה מובן מאליו. גם אוכל הוא לא ערך, ותרבות כמובן שלא. אבל מנסים, לומדים, חיים, מתים, שטויות... מטרת האורבניזם היא רק יצירת תרבות, אבל אם זה מפריע לך, כבר הפסיקו עם זאת מזמן.שאלת למה תל אביב היא העיר היחידה בארץ כשכל השאר הן אוסף של שכונות מבודדות. אז הנה התשובה. עכשיו בלי אורבניז... -
האם תל אביב היא מדינת אוייב?
28.11.11...ע לצמיחה כלכלית". בהרצאה שלי אציג טענה שהעיר אינה מנוע כלכלי ושתחבורה טובה תמיד אינה הפתרון. בואו בהמוניכם ותביאו עגבניות רקובות. את אנשי מרחב אני מכיר לא מאתמול. האדריכלים החברים בעמותה הזו עושים בהתנדבות פעילויות רבות למען ערים טובות יותר. הם דיברו על מצוקת הדיור שנים לפני שהיה מודרני להפגין ברוטשילד, ובזמן שאני ישבתי על הכורסה וקיטרתי הם החזיקו ראשי ערים יד ביד והעבירו אותם את הכביש. ... אבל אני חושב שהם טועים בפרשנות של מהות העיר והדר... -
כנס - העיר כמנוע לצמיחה כלכלית
9.11.11...מסוימים מזוהים כמנועי הצמיחה העיקריים. טרם הוכר תפקידן החיוני של הערים ביצירת הצלחה כלכלית.כנס וסדנאות אשקלון־מרחב לפיתוח כלכלי עירוני ישים דגש על הקשר החיוני שבין עיצוב עירוני ופיתוח כלכלי מקומי (LED). לערים יתרונות טבעיים המעודדים ומזרזים פיתוח כלכלי. אולם תכנון עירוני לקוי מסקל את היתרונות ויוצר מחסומים לפיתוח כלכלי, ואילו עיצוב עירוני מוצלח יכול לחזק ולהבליט את אותם יתרונות. נושאים ושאלות לדיון בכנס ובסדנאות תולדות הפיתוח הכלכלי המקומי בעול... -
האם יהרס בית המכס בנמל יפו?
26.10.11...זה היה המפגש של העולים והצליינים עם ארץ ישראל ויש לו חשיבות עצומה בהיבט ההיסטורי, תיירותי ואורבני"."פוטנציאל השימור שלו הוא פנינה", אומר שמואל גרואג, אדריכל שימור שהתגייס לפעילות לשימור הבניין, "המטרה הבסיסית היא להסביר את משמעות השימור. הבניין הזה הוא דוגמהא מצוינת לעובדה, שגם לבניינים שנראים היום מכוערים יש משמעות רבה ביותר." למרבה הפלא יש בעיריה גם קולות שפויים (תקדים שראוי שיחקר!): "ועדת השימור העירונית שדנה במבנה בית המכס ביפו, לא מצאה ב... -
חיוטין התפטרו מתכנון מוזיאון הסובלנות
4.10.11...ט, שמעון קורנפלד, לנו נשאר רק להעריך ולשער שההתנהלות של מנהלי הפרויקט מטעם מרכז שמעון ויזנטל ובמיוחד של הרב מרווין הייר, הבעלים של המוסד המדובר (שמעון ויזנטל רק תרם את שמו), היו... נקרא לזה "קצת חסרי סובלנות". הייר הוא אחד הרבנים המשפיעים ביותר בקהילת ארצות הברית, עם יכולת גיוס כספים וקשרים מרשימים ביותר. מצד שני ההתנהלות שלו כשהוא מקדם פרוייקט תוארה פעם כגישת "לא לוקחים שבויים". ושוב אנחנו מתפעלים מהאירוניה המקסימה מספק לנו מוזיאון הסובלנות. -
חוק שימור מבנים... וכסף
26.06.11...ט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה מורידה את ערכו - ... -
ספר הסקיצות של האדריכלים הגדולים
21.04.11נועם דביר סוקר בכתבה ב"הארץ" ספר חדש בשם "Architects Sketchbooks". הספר מציג את רישומי הסקיצות של האדריכלים הגדולים. "למרות שהמחשבים דחקו החוצה את שולחנות השרטוט ממרבית משרדי האדריכלים" כותב דביר, "מתברר שמעמדה של הסקיצה נותר חזק ומבוצר. הסקיצה היא אותו רגע מופלא שבו רעיון עיצובי או אמנותי מקבל ביטוי ראשון באמצעות כמה קווים מהירים או מודל רעיוני מפיסות של קרטון ביצוע, הרבה לפני תוכניות העבודה והמדידות." עורך הספר, העיתונאי ויל ג'ונס, כותב "לא... -
עושים סדר בשיפוץ
13.12.22סוף מעשה במחשבה תחילה - המאמר שיציל אתכם מ"הפתעות" ואלתורים יקריםמתכננים שיפוץ? עשו לעצמכם טובה וקראו את המאמר הזה. הוא עוסק בסעיפים שכדאי לתת עליהם את הדעת בזמן התכנון ולפני תחילת העבודות בשטח. אנו מזמינים אתכם ללמוד מניסיונם של אלה שחלמו לשדרג משמעותית את מערכות הבית ואיכות החיים שלהם, אך מצאו את עצמם נאבקים שוב ושוב מול שורה של מחסומים שנבעו מכך שלא תכננו מראש את התשתית הנכונה למערכות הרצויות. כאשר תהליך התכנון נעשה על ידי אדריכל.ית או מעצב.ת ... -
ארכי-תור הספרייה הלאומית
26.07.16...עת המודרניזם, זה שהחל לאחר מלחמת העולם השניה. המבנה תוכנן בשיתוף פעולה ע"י שלושה מהמשרדים המובילים של התקופה, והתכנון מתייחד בהידור ובפשטות, וכפי שצויין רבות, ברוח עקרונותיו של לה-קורבוזייה. חוש המידה של צוות המתכננים בתכנון מערך חללים נעים ומואר, ובו פרטים פיסוליים ועשירים, מקנה לו את מקומו החשוב בסיפור האדריכלות הישראלית.הסיור יעסוק באדריכלות המבנה, פנים וחוץ, ויכלול גם מבט למבנה העתידי המתוכנן ע"י הרצוג ודה-מרון.17:30 – הקרנת הסרט ושיחה עם פרו... -
איך יודעים אם הבניין יפה?
6.01.13...ליטי ההחלטה שלי תמיד בסוף זה תחושת הבטן. ואז אני מנתח למה לא נראה לי - שיווי משקל, סימטרי מדי, כי המאסה הזו גדולה, ראש גדול על גוף קטן, זה מתפרש לא טוב". הציטוט כאן לקוח מתוך הראיון שערכה קשת רוזנבלום עם האדריכל משה צור. מעניין לקרוא שצור הנחשב "אדריכל של יזמים" מדגיש דווקא את הצד הזה בעבודתו. והוא ממשיך "היה דור ותיק של אדריכלים שחשב שהוא משרת את החברה, והיזמים הקפיטליסטים ה'חזירים' רוצים רק להרוויח כסף (...) אז הוא מצליח לשכנע אותם בניגוד ל... -
הקרנת בכורה - חזיונות בלתי פוסקים - אריך מנדלסון
10.10.11...סרט עוסק בחייהם ובאהבתם של האדריכל אריך מנדלסון ואשתו, הצ'לנית לואיזה מאס. איך שינו סקיצות זעירות שצוירו בתופת מלחמת העולם הראשונה את פני הארכיטקטורה לתמיד? דרך בנייניו ומכתביו של אריך מנדלסון לאהובתו, מנסה הסרט להבין את משמעות "החותם"שהשאיר הארכיטקט המהפכן. אריך מנדלסון היה אדריכל מוביל בגרמניה שלפני עליית הנאצים לשלטון. במשך פחות מעשור שנים פעל בארץ-ישראל, אך עבודותיו השפיעו רבות על האדריכלות הישראלית. לפני האירוע יערכו סיורים אדריכליים ... -
חדרה, בת 120 וגוררת רגליים
16.03.11לא מובן הפרדוקס הזה - איך עיר שנמצאת במרכז מישור החוף, עם גישה מעולה לכביש 2, כביש 4, למסילת הרכבת אל תל אביב וחיפה, עם שכונה שיושבת ממש על הים... איך היא לא זזה לשום מקום? לכאורה חדרה הייתה צריכה כבר מזמן להיות עיר מרכזית. העיר יושבת על צומת תחבורתי, קרובה יחסית ונגישה, עם חוף ים משלה ושטחים לפיתוח שערים אחרות יכולות רק לחלום עליהם, ובכל זאת, הכל קורה בה קפוא. ואולי לא? משרד התחבורה אישר תקציב של מליוני שקלים לביצוע פרויקטים תחבורתיים שיכול... -
תחרות שערי הכניסה לטכניון
17.11.14...יון: יום ה' 20.11.14 בשעה 19:30 נעילה: 18.12.14 התערוכה מציגה הצעות חדשניות לשערי הכניסה לקמפוס הטכניון בחיפה. העבודות המוצגות מתמודדות עם מתן ביטוי עיצובי הולם למוסד הטכנולוגי תוך התחשבות בהקשרים הסביבתיים הרגישים ותוך מתן מענה לסוגיות של תנועה, תחבורה, ביטחון ובטיחות. מתוך דברי חבר השופטים על ההצעה הזוכה:"ההצעה לראות במבנה השער גשר נוח להולכי רגל ונקודות תצפית חדשות, יוצרת פתרוןשהוא מרשים וצנוע כאחד. ההצעה קושרת היטב הולכי רגל אל לב הקמפוס ויו... -
בעזרת נשים - ערב עיון
4.09.14יום חמישי, 18 בספטמבר 2014, 20:30הגלריה בבית האדריכל, המגדלור 15, יפו. אוצרים: אדר' רבקה גוטמן, אדר' ערן טמיר-טאווילפתיחה: 18.9.14 בשעה 20:30 נעילה: 30.10.14 מה שמעניין באדריכלות של בתי כנסת הוא שאין להם לא מורשת אדריכלית ולא קודקס מחייב של טיפולוגיות מבניות. הפולחן והטקסים המתקיימים בבתי כנסת מחויבים לכיוון ירושלים אך חופשיים לכל פרשנות מרחבית.מה שמעניין בעזרת הנשים הוא תקפותו הנוכחת של חלל, אולי מפוברק, בתוך החלל הממשי של בית-הכנסת היסטורית, ...







