חיפוש - חדשות , מתח , נח |1| - דף 11

• 

  סיבוב בקארדו ברובע היהודי בירושלים

  7.05.13
  למה הקארדו בירושלים הוא הצלחה? למה הקארדו הוא כישלון? "איפה יש עוד רחוב שמתחיל בתקופה הרומית, ממשיך לביזנטית, נקבר בתקופה הצלבנית והעותמאנית ומתעורר לחיים בתקופה הישראלית" שואל מיכאל יעקובסון בכתבתו ב Xnet ומכתיר את הפרויקט כהצלחה. אבל האם זו באמת הצלחה?קארדו - "הלב" בלטינית, הכינוי הרומאי לרחוב הראשי החוצה את העיר, המרכז המסחרי העיקרי, חנויות משני צדדיו ומעברים מקורים מלווים אותו. כזה היה גם הקארדו בירושלים והתמונה המצורפת כאן מסבירה בדיוק את הה...
• 

  תושבים הם כאב הראש של ראשי העיריות

  20.02.13
  ...ת המקומית והתושבים נהנים מתשלום מס ארנונה נמוך שלא מתקרב אפילו לכסות את ההוצאות של הרשות בגינם. בפועל, מה שבאמת קורה הוא שראשי העיריות מעדיפים (ובצדק) באופן מובהק לצמצם תוכניות למגורים ולתעדף ולהרחיב תוכניות למשרדים ולתעסוקה, ובהכרח זה גם מוביל למצוקת דיור".הבעיה אותה מציג לרמן נמצאת בתהליך של החרפה. דווקא הערים החזקות מתחזקות כאן יותר ופרוורים, בהם נצרך חינוך למשל הולכים ונחלשים. בסיומו של הפוסט לרמן לשר הפנים החדש מספר כיוונים לפתרונות אפשריים.
• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...קט זכה לתהודה בעולם והשכונה הייחודית הזו נחשקת עד היום בשל ה"פטנטים" האקולוגיים שהציעה, כבר אז, בעיר מדברית חמה וצחיחה.שיח אדריכלים - צבי אפרת ועמוס גיתאיפרופ‘ צבי אפרת מדבר על פיצוח "הפרויקט הישראלי" בארכיטקטורה ומסביר כיצד מתחלפות "אופנות" האדריכליות הישראליות במאה השנים האחרונות. אדריכלות שנתגבשה למה שהוא מכנה "פבריקציה" מקורית מוחלטת, שהסך הכול שלה הוא פרויקט אדריכלי אחד.ילדי העיר חיפה, וליד כרכבי ועמוס גיתאי - על חיפה: עבר הווה ועתידוליד כרכ...
• 

  עירוב שימושים כן... אבל אצלנו?!? בחיים לא.

  31.12.12
  ...י מוזיקה מזרחית. אנחנו בטח שלא רוצים לגור מעל שוק או רחוב תעשייתי. אנחנו רוצים את זה קרוב, אבל לא אצלנו.נזכרתי בכל זה עכשיו בעקבות מאבק חדש של דיירי המגדלים של גינדי (רחוב הארבעה) נגד הכוונה להפוך את קומות הכניסה למתחם שוק של 7000 מ"ר. נשכר אדריכל, נשכר יחצ"ן, בהמשך בטח יעורבו עורכי הדין והכל כדי להפוך את בסיס המגדלים לאזור פרטי שלא ייתן לעיר כלום.כן, ישנם גם דיירים שלא היו מוכנים להצטרף למאבק, כאלה שמתאים להם ה"עירוב שימושים" הזה, אבל הם המיעוט.
• 

  לגור בבנין מיוחד כמו כולם

  9.12.12
  שכונות המגורים החדשות דומות אחת לשנייה, אבל מלבד הרצון של העיריות, היזמים, גם בעלי הבתים מעדיפים לגור בסביבה סטנדרטית. כתבה של רז סמולסקי בדה-מרקר דנה במתח שבין הרצון להיות מיוחד ושונה לבין הצורך בשקט ויזואלי ומרחב רגוע."מה רע בזה?" שואלת בכתבה שרון בן שם, "יש משהו בסביבות מגורים כאשר הן דומות, שיוצר שקט ויזואלי אשר ממנו נגזרת תחושה של זהות וביטחון, שמגבירה בתורה את תחושת ההתמצאות. אני חושבת שבשכונות מגורים דומות יש משהו חיובי מאוד, בהנחה שנעשה ת...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ם האחרונות" נכתב בכתבה, "נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידו...
• 

  מידטאון - תל אביב עומדת להשתנות... כן הא?

  13.11.12
  ...ולש שבין איילון, דרך מנחם בגין וקניון עזריאלי אפשר להבטיח שנגישות למתחם לא תהיה בעיה, אבל עירוניות? עירוניות במגדל מבודד במתחם מבודד?"מידטאון תל אביב יהווה את המרכז העתידי של חיי העיר, ויעניק לאלו שיזכו לגור בו חוויה עירונית קוסמופוליטית אולטימטיבית" מבטיחה חוברת המכירות, "אזור אולטרה-מודרני, המתמצת את הוויית העיר תחת פרשנות חדשה, מתקדמת, תרבותית ואופנתית"...גוד לאק לכם דיירי מגדל מידטאון, יו דיזרב איט.* התמונה המצורפת מחוברת המכירות של הפרוג'קט.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  .... (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחיקים את הולכי הרגל: המתקן החדש רחוק לא רק מהעיר אלא גם מתחנות הרכבת והאוטובוס"."במקרה של שיפוץ היכל הכדורסל ברוממה נעשתה החלטה שונה לגמרי: לא לבנות אולם חדש, אלא להשקיע בקיים, ובכך ליצור פוטנציאל לפיתוח הרחובות והשכונות הקיימים.(...) כאן, בניגוד לאצטדיון עופר, לא מעודדים שימוש בר...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  שתי כתבות סוקרות את מתחם יס פלאנט בראשון לציון, Xnet מציגה כתבה אנמית ותמונות יפות אבל כדי להגיע לביקורת אדריכלות אמיתית אנחנו נזקקים לבלוג של יאיר רווה. איך זה שמבקר קולנוע מבין כל כך יפה את מה שמתקשה לראות ראש העיר של ראשון לציון וכתבת האדריכלות של Xnet?"זו בעיה של כל מערב ראשון" כותב רווה, "עיר של קניונים מוקפים בחניונים, פרבר המנותק מהעיר, שקורא לכל מי שמסביב להגיע אליו עם מכונית ומייבש אגב כך את מרכז העיר". (...) "קחו מכונית ממנהטן וחצו את ג...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות מיזוג אויר ששולבו בתוכן של ההקרנה. הרעיון מאחורי ההקרנה מתאר מבט הפוך מבפנים החוצה של הבנין ועושה שימוש בחלונות על-מנת להציג סצנות אורבניות מתחלפות. לצורך התכנון התבססנו על מחקרי תעופה ותצורות המבניות השונות של זרזירים. באמצעות שימוש בתוכנות פרמטריות של מערכות חלקיקים יצרנו אנימציות דינמיות המשתנות על גבי החזית. הפרמטרים בהם עשינו שימוש לצורך יצירת דפוסים צורניים...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ליפים אותם. העיר נופלת בשממון, חזרה לשנות השמונים. אנא שימו לב לעובדות הבאות: ת״א האמיתית המחזיקה את המרובה, היא קטנה מאד, בין הירקון ובין אבן גבירול, הים ורוטשילד, בסך הכל ששה אחוז מן השטח העירוני של תל אביב-יפו ואוכלוסיית המתחם הזה הוא סביב עשרה אחוזים מן התושבים (אלה הצעירים הנזכרים מעלה). המתחם הלא גדול הזה הוא העיר האמיתית. כלל העיר תל אביב עדיין מפתחת שכונות פרווריות בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ...ידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות אורבנית אמיתית, כמעט מסביב לשעון, המקיפה את כל שטחי הישגי הרוח האנושית: בתחום התרבות, החברה, הכלכלה, ועוד. רוב רובה של הפעילות העירונית השוקקת מתקיימת ומשגשגת בזכותו של אזור קטן יחסית: המתחם אותו תכנן פטריק גדס, אנתרופולוג סקוטי ואיש חזון. אזור זה מהווה את לב לבה של האורבניות התל אביבית, והוא נושאו המרכזי של הספר, שיוצג כאן באמצעות צילומי אוויר, מפות, תצלומים פנורמיים, והסברים שאנו מקווים שיהיו נהירים גם לקה...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...כה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם התת-קרקעי כניסת האור מתבצעת מבעד לחריץ דק בתקרה. יש כאן אזכור למבני קבורה עתיקים כמו קבר אגממנון במיקנה שבדרום יוון. יש כאן איזכור למהלך הירידה והכניסה למבנה אבל ובמקביל אזכור פורמלי של צוללת מתחת לפני הים, אלא שכאן זה מתחת לאדמה".*התמונה מתוך הבלוג.