חיפוש - חדשות , נוי , צמח |1| - דף 2
לא מצאת? פשוט חפש.
-
שיחות על עיר #5 תל-אביב של גדס - דיון אדריכלי
28.03.16... של תחילת המאה העשרים, הוזמן להציע את תכנונה של תכנית מתאר ראשונה לעיר תל-אביב. בשנת 1925 התפרסם הדו"ח אותו ערך, ובשנת 1927 דנה הועדה המחוזית בתכניתו ואשרה אותה במתכונתה הראשונה. מגרסתה הראשונה ועד היום עברה התכנית הרחבות ושינויים רבים, חלקם בעלי משמעות רבה ובהם התאמות לתנועת וחנית רכבים, תוספת קומות ועוד. ועם כל זאת, גם לאחר למעלה מתשעים שנים שומרת התכנית על חיוניות. שטחי התכנית המקורית נחשבים לנקודות שיא אורבנית בתל-אביב-יפו בפרט ובישראל בכלל, ... -
נוף תרבות איזורית - על תכנית אב למעיינות
7.03.169/3/16 19:00 תכנית אב למעיינותעד ראשית המאה העשרים, היו מעיינות השכבה מקור המים הקבוע היחיד באזור ההר ולכן הכתיבו גם את פיזור הישובים וגם את אופיים וגודלם. שינויים טכנולוגיים ושינויים פוליטיים השפיעו על מקומם של המעיינות באורח החיים, בפרנסה בתרבות וכן בנוף של הקהילות הכפריות באזור ההר. למרות מאפייני סביבה רציפים וזהים (אקלים, טופוגרפיה, מסלע, צמחייה) וכן איומים וקונפליקטים דומים, מצב השימור, אופן השימוש, ומקומם של המעיינות בתרבות הנוף שונה משני צ... -
תערוכה - האדריכלות של מנחם באר
20.09.15...מצעות שפתו הסימבולית-גרפית של שמואל כ"ץ מוטיבים קיבוציים ישראלים עממיים", מציין יובל דניאלי, אמן וחוקר תולדות האמנות והאדריכלות הקיבוצית. "הם מופיעים בתבליטי הקיר של געתון ומביאים לשיא את הגישה של אמנות ציבורית למען רבים".השינויים המפליגים שחוותה התנועה הקיבוצית לא פסחו על הבניינים של באר, אך באופן מפתיע ובניגוד לבניינים שתכננו אדריכלים אחרים, שומרות יצירותיו על חיותן וממשיכות לשרת את הקהילה. חדר האוכל בגעתון, פסגת יצירתו, זכה הודות לתהליך ההפרטה... -
בתים לא צומחים סתם
26.07.15במלאת ארבע שנים למחאה החברתית נערך בטכניון כנס המציב את הדיון במצוקת הדיור בישראל בהקשרו האדריכלי. דיור כסוגייה אדריכלית – נושא זה עמד במוקד כנס אקדמי שנערך בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ד"ר יעל אלואיל, מארגנת הכנס, מסבירה כי "מחאת הדיור של שנת 2011 העלתה לסדר היום הציבורי את הדיון במגורים, אך התמקדה בהיבטים הנדל"ניים של התחום – למשל בשאלות כמו מיקום הדיור ועלותו. בכנס הזה אנחנו מבקשים לדון בדיור כבעיה אדריכלית, מע... -
תחרות לתכנון שערי הכניסה לטכניון - המקום השלישי
4.04.14...ת סביבתו הטבעית, תוך התייחסות לדרישות תנועה ותחבורה, בטחון ובטיחות. הצעתם של אדריכל משה שמש ואדריכל אורי כפיר מציגה פתרון רגיש וצנוע המשתלב בסביבה הטבעית, אינו מפר את הנוף הקיים ואף מעצים אותו. בכך ממשיכה ההצעה את עקרונות הבינוי של הטכניון, המורה על התחשבות מרבית בנוף הטבעי, הטופוגרפיה והצמחייה.הצעה זו מבקשת לבחון מחדש את מושג השער, לאור פיתוחים טכנולוגיים המאפשרים להשיג שליטה מבלי לחלוש על המרחב בצורה פיזית וכוחנית. זאת על-ידי פתיחת השער לרווחה ... -
הזוכה בתחרות לתכנון שער הכניסה לטכניון (סטודנטים)
1.04.14...ם מתקיים תודות לחזית ההר הדרמטית הנוכחת בעת המבט אליו. עקרונות התכנון נבנים תוך ניצול יתרון זה והם מרכיבים את ארגז הכלים להצעה. 1. הנוף הנשקף לבאים בשער הוא נוף ההר על שכבותיושכבת עצי אורן עליונה בפסגת ההר, שכבת בינוי של מעונות הסטודנטים ושכבת עצי אורן צפופים. אנו מצעים להתייחס לשער הכניסה כשכבה נוספת תחתונה בחזית ההר. 2. מתחם השער כקרחת יערבניגוד לקמפוס הטכניון הרווי בעצים וצמחיה שער הכניסה הינו חשוף באופן דיכוטומי מדפנותיו. בהצע... -
העיר שלי
6.03.14...קינג ג'ורג' ולא יודעת מה זה בכלל להיות לא תל-אביבית. העיר הזאת, העיר שלי, עולה היום על גדותיה ולא במובן הטוב של שפע ומבחר...אמנם הייתי עוד ילדה אבל אני זוכרת הרבה. איך תל-אביב תמיד שפעה במרחב ציבורי תוסס, בבתי קפה מגניבים, בחנויות הומות אדם, באמנים מיוסרים, בתרבות, במוזיאונים, בתאטראות, בקונצרטים, במועדונים בפאבים, בגנים ציבוריים, באירועים קהילתיים, חברתיים ועוד ועוד.עוד כששדרות רוטשילד היו רק חול, והריצוף היחידי בגינת שנקין היה מכסה הביוב, תל-אב... -
העיר הצומחת
15.01.14...י להתמודד עם אתגרים מעין אלה. בשביל מה יש אדריכלים ומתכננים אם לא כדי למצוא דרך לאפשר, דווקא בעידן הצפיפות, גם טבע מחוץ לעיר וגם עצים בעיר. כל היתר הוא רק כסת"ח.""השילוב של צמחייה, ובמיוחד עצים נותני צל, בתוך המרקם העירוני הבנוי הוא נס אורבני בערים הוותיקות בישראל. זוהי המצאה יעילה, אקולוגית, נגישה, אסתטית וגם זולה בהרבה מכל פטנט פסאודו ירוק אחר, והיתה חוסכת הרבה מלל מכובס ומשאבי עתק המושקעים בבנייה "ירוקה". עץ בוגר מפחית את הטמפרטורה בסביבתו ב-2... -
עיר קטנה ומכוניות בה... רבות
7.10.13...ופניים או ברגליהם כדי להגיע אליו".המאבק הקורם עור וגידים בקרב תושבי רמת אביב, מתוך הבהלה מ"מאות הסטודנטים אשר עומדים להסתובב בשכונה ולתפוס מקומות חניה פנויים", הוא עקר מיסודו. השאלה האמיתית שצריכה להישאל כאן היא מתי (ועל ידי מי) תורם הכפפה באמת, לטובת הדרה וצמצום של התנועה הארבע-גלגלית מהעיר על ידי סנקציות/תגמולים מחד, ופיתוח מושכל ומדויק של תחבורה ציבורית רגלית ודו-גלגלית מאידך.מומלץ לקרוא גם את תגובתו של רענן שקד, הוא כבר לא בעד דיור בר-השגה (: -
מצד שני, יכול להיות שאני צודק
11.07.12...ו גם לגבש אותה לעצמי. אני מתנצל מראש על חוסר הסדר שיהיה לפעמים בדברי, גם אני לא בטוח בדרך שבה כדאי לי להציג את הדברים. אלה לא יהיו מאמרים קצרים והם מיועדים למיטיבי לכת. מצד שני אני נותן לכם הנחה, מלבד מאמר הפתיחה הזה, הם לא בנויים כפירמידה של טיעונים ואפשר לדלג על חלק מהם. אני אשמח לשמוע את תגובותיכם לנושאים שאציג. עירוניות מתחדשתבויקיפדיה הגישה מוצגת כך: "עירוניות מתחדשת או עירוניות חדשה (New Urbanism) היא תנועה לתכנון עירוני שמטרתה לבצע שינויים... -
פארק המסילה בירושלים לדוגמה
9.04.12...כלים מנדט גדול יותר והם הגיעו לפרויקט סגור שהוגש לקהילה. בירושלים המצב אחר. הפרויקט מתקדם לאט, הציבור קובע את צורת הפיתוח המבוקשת ובמידה מסוימת חלקים מהפארק כיום הם למעשה סקיצה. לפארק הירושלמי יש עוד לאן לגדול. העצים בו עוד יצמחו, ספסלים יוקמו, בתי קפה ופעילויות מיוחדות יבנו אותו ויפתחו אותו.שיתוף הציבור - גרסה 1.5סביב הפארק הירושלמי מתחיל להתגבש הסוג הבא של שיתוף הציבור - השיתוף באחריות. התושבים לא רק מקטרים או מנסים להשפיע על גופי התכנון העירונ... -
הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות
27.07.20העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו... -
היחס של הקוביות לצעצועים
22.05.13...בה שלהם. תחשבו רגע על שדירות רוטשילד ללא אנשים בכלל, ללא מכוניות או צמחיה. הופ! משהו נדפק במערכת. זה כבר לא רחוב מזמין בכלל. "האם זה יכול להיות?" חשבתי. "האם יכול להיות שמה שהופך רחוב לטוב יותר אינו קשור בכלל לאדריכלות ובינוי ערים?" ניסיתי, תאמינו לי שניסיתי המון ערים ורחובות. עם מבנים קשיחים ואפורים כמו שלטון טוטליטרי, לבנים ומעוגלים כמו אייפד, רגולריים וגבוהים ומונחים על גריד כמו מנהטן, או נמוכים ומפוזרים וערוכים על מבוך כמו רחובות יפו ... -
אבן שפה - מיצב וידאו
5.03.13התחדשות המרחב הציבורי בתל-אביב לקראת חגיגות ה-100 לעיר, הפכו את מרכז העיר ובה רחוב אבן גבירול וכיכר העירייה לאתר בנייה גדול, שבו פועלו במקביל החיים העירוניים השגרתיים לצד עבודות בניה נרחבות של החלפת תשתיות ושינוי פני הרחוב והצמחייה בו.כעת מעלה האדריכלית היוצרת ורד פלוק חלקים מהמיצב שעסק בסוגיות התכנון של מרחב זה ליוטיוב ואנו יכולים לצפות בו. קליק כאן לצפייה בסרטון. מיצב הוידיאו "אבן שפה" הוצג במקור בחלל מוחשך של גלריה, עם הקרנה דו צדדית על של... -
פרויקט eco-skin - בין מציאות לאוטופיה
28.11.11כתבה שפורסמה על ידי אדריכלית ד"ר עינת קליש רותם בעיתון עיצוב מציגה את פרוייקט "העור הירוק" שתכננה בשיתוף עם אדריכל ארי נשיב וזכה ב"פרס מיוחד" בקטגוריית "שיקום מרקמים קיימים והסביבה הבנויה", בתחרות בניה ירוקה 2007 מטעם המשרד להגנת הסביבה ועמותת האדריכלים בישראל. "פרויקט ה'עור הירוק' (eco-skin)" כותבת קליש במאמר, "מציע דרך להמיר מגדלי מגורים קיימים ולהפכם לברי-קיימא בטענה כי ההרס האקולוגי כבר קיים, וכי לא די לתכנן את הבניה החדשה בלבד עפ"י עקרו...







