חיפוש - חדשות , נוי , רנו |1| - דף 4

• 

  תגובת עמותת האדריכלים לטענות בתחרות הספרייה

  2.02.12
  ...ו וחובותינו – כל אלה הופכים לחלק מהתמודדות יוםיומית של האדריכל. רק הקמת לשכה סטטורית, אשר העמותה פועלת להקמתה, תדע לעגן תקנות אתיות, תקבע כללי שכר הוגן, תקבע כללי תחרות מחייבים, היא הפתרון אמיתי. קומץ אנשים בעמותה עושים לשנוי המצב, אנו קוראים לאדריכלים לללמוד את הדברים המקודמים בעמותה לטובת חיזוק מעמד האדריכלים בארץ באופן חוקי – בלי טובות, בלי תחנונים, אלא דרך זכויות וחובות חוקיות ברורות ומוגדרות. אם חשובה לכם איכות האדריכלות ומעמד האדריכלים...
• 

  קולנוע מוגרבי - להיות אופנתי ולהפסיד הזדמנות

  11.01.12
  ...ל במתחם קולנוע מוגרבי -"החלטה אפנתית ושגוייה". דניאל הולך שוב נגד הזרם ומראה איך "יפי הנפש העירוניים" מכתיבים אפנות ופוגעים בפיתוח של העיר.התכנית של היזמים בעלי הקרקע למקום היא לשחזר במדויק את הקולנוע עם שני אולמות גדולים להקרנות סרטים ומופעים ולבנות בחלקו האחורי מלון של חמש קומות ומעליו מגדל מגורים. התב"ע למקום מאפשרת כרגע בנייה רש של 5 קומות אולם בתכנית השימור של תל אביב מצוין שזה אחד המקומות המועטים בהם מותרת בנייתו של מגדל."עיריית ת"א מקבלת ה...
• 

  להחיות מחדש את כיכר העצמאות

  26.12.11
  ...ותר בארץ לאחר שהלכה ונחלשה עם הקמת מרכזי הבילוי באזור התעשיה של נתניה. הכיכר תוכננה על ידי האדריכלית עדנה ישי וילסון כמיזם אינטראקטיבי, העושה שימוש בשילוב תכנים הכוללים מגזינים משודרים לצד מיצג תאורה הכולל מוזיקה, מים והקרנות. זו אינה הפעם הראשונה בישראל בה כיכר משמשת כמיצג, הדוגמה הקודמת לכיכר סביב מיצג מתוכננת להמחק בקרוב - כיכר דיזינגוף. אבל ההשוואה לכיכר דיזינגוף עושה עוול עם כיכר העצמאות. הכיכר בנתניה הייתה אחת הפעילות ביותר בארץ וש...
• 

  משבר הדיור - מה חלקנו? חשבון נפש

  21.11.11
  ...מה חלקנו ביצירת הסיבות למחאה החברתית? מאת אדריכל פרופסור הלל שוקן זרעי מחאת הדיור הנוכחיים נזרעו לפני זמן רב מאוד, הרבה לפני מדיניות ההפרטה של שני העשורים האחרונים. את הזרעים הללו זרעו ממשלות "חברתיות" בהרבה. משרד הבינוי והשיכון לא רק נקרא כך אלא ובעיקר עסק בכך. ישראל בנתה בשנות החמישים והשישים "דיור בר השגה" בכמויות שלא היו מביישות שום מדינה בסקנדינביה. מה הן ערים כקריית גת, ערד, דימונה, נצרת עילית, עפולה עילית, קריית שמונה, מצפה רמון וכ...
• 

  לבנות ערים יעילות יותר

  21.11.11
  ...נה. המשיכה של השגשוג למרכז הארץ מנוגד למדיניות הממשלה של פיזור אוכלוסין ומנוגד למדיניות של ראשי ערים לבנייה בשטחים הפתוחים שלהם. נחמן שלף, פעיל תנועת מרחב אומר בכתבה :"ראשי הערים בארץ עסוקים כל הזמן בשאלה איך להביא יותר ארנונה, אבל הם לא מבינים שלא משנה כמה ארנונה הם יביאו - כל עוד הם יבנו על עתודות קרקע ריקות, ההוצאות שלהם יזנקו. מבחינה כלכלית, עדיף להם בהרבה לחזק את השכונות והמרכזים הקיימים". בסוף החודש יערך כנס עמותת מרחב, "אשקלון-מרחב...
• 

  פנימה או החוצה? לאן צריך לפתח את תל אביב?

  7.11.11
  ... סעדיה מנדל יוצא מתוך הנקודה שהארץ קטנה ומתמודד עם הקריאה לפתרון של מגדלים: "מדובר בהטעיה גסה: אין כל קשר בין צפיפות הבנייה (מספר היחידות לדונם) לבין גובה הבנייה. אפשר לבנות מגדלים ולהישאר עם צפיפות נמוכה". בהסתכלות על בינוי עירוני בקו אפס (כמו פאריז למשל) הוא מראה שהצפיפות יכולה להיות גבוהה יותר ללא מגדלים. לטענתו של מנדל הסיבה האמיתית למגדלים נובעת "מתוך אותה כמיהה שגרמה למגדל בבל, או בגלל כוח העושר, המעמד החברתי והיוקרה". מנדל מציג את המצב...
• 

  המשחק הטיפשי והלא מדויק של נפחים ואור

  24.10.11
  ...אדריכל והם ממשיכים להתייעץ איתו שנים ארוכות אחרי שהבניין הושלם"... "הבעלים של הבניין יכול לעשות מה שהוא רוצה. ברור שיש אדריכלים שהם סופרסטארים, ויכולים לדרוש בחוזה שהיזמים לא יוכלו לבצע שינויים. אבל אני חושש שבארץ אין כאלה." "קשה שלא להצטער על הנזק האסתטי שנגרם למגדלים" מסכם הכתב יונתן קנטי, נזק "שנובע לעתים משיקולי גדלות גרידא. כאשר החברה העומדת מאחורי הבניין בטוחה מספיק בחוזק המותג ובאופי האיקוני של המגדל, אין שום צורך בתאורה מנקרת עיניים."
• 

  שיתוף הציבור על אפה וחמתה של העיריה

  17.10.11
  לאחר ביטול תוכנית ספדיה שלפיה עתידות היו להיבנות 20,000 יחידות דיור באיזור עמק הארזים בירושלים, הבינה העיריה שהדרך היחידה לגדול היא בציפוף השכונות הקיימות. לכאורה, פרויקטים של פינוי-בינוי והגדלת אחוזי בניה בשכונות אמורים לפעול לטובת התושבים, אז למה יש קולות של התנגדות? ירושלים כמשל לפרויקטים של ציפוף שכונות אדריכלים רבים ומתכנני ערים מציגים כל הזמן את נושא הצפיפות העירונית הנמוכה כבעיה. הפתרון לבעיה נראה פשוט מאד - לשפץ ולצופף. לכאורה אין מי שי...
• 

  תגובת העמותה לביטול התחרות בבצלאל

  17.08.11
  ...הליך בחירה חדש הגיעה דרך עיתון הארץ, דרך נעם דביר.בפגישה נכחנו לדעת שתהליך בחירת האדריכלים הוא לקראת סיומו. בקשנו מפרופסור צוקרמן לעצור התהליך ולארגן תחרות פומבית חדשה, כמתחייב ומצופה ממוסד כבצלאל, שקם לחדש את את מקצועות האומנויות בארץ ומחנך אדריכלים. העובדה שבצלאל ארגנה "תחרות" למוזמנים בלבד, מונע מאדריכלים שלא הוזמנו, שחלקם חונכו בבצלאל, לחשוף את היכולות המקצועיות. במעשה שלה, בצלאל נמנעה מלקים אחת מהמטרות שלה שהוא עידוד הפיתוח הרעיוני ועידוד המ...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  ... תהליכי המיתוג ואני מצטרף לדעתה. במקרה הזה אפילו לא צריך להסביר את חוסר התועלת שבנושא כששוורץ עצמה עושה את זה: "צריך בעצם לתכנן את העיר מחדש, הפעם כעיר", אומרת שוורץ. "אבל זאת צריכה להיות החלטה פוליטית של המנהיגות המקומית. שינוי משמעותי מצריך שינוי באידיאולוגיה ובחזון העיר, וזה לא המנדט של אדריכל נוף או מתכנן כזה או אחר. רצף הפארקים בהצעה שלי יאפשר לעבור ברגל דרך כל העיר, ויציע הרבה פעילות אינטראקטיבית לאורכו. זאת יכולה להיות התחלה גם לציפוף הבני...
• 

  מיתוג עירוני במקום תכנון

  31.03.11
  ... שמשרד יחסי ציבור תל אביבי מכיר את העיר יותר טוב ממנו? מרגיז אותי שמהלכים שקובעים עדיפויות פיתוח מנוהלים על ידי אנשים שכל קשר ביניהם לבין יכולת לתכנון עירוני לא קיים. מרגיז אותי שראשי ערים מפנים משאבים שהם מקבלים כהיטלים וארנונה לטובת מהלכים של מיתוג במקום לדאוג לבעיות עצמן (אחוזי פשיעה גבוהים, בעיות תעסוקה...) מרגיז אותי שהמהלך שעשתה עריית חולון בהצלחה גדולה כל כך נתפס כמהלך מיתוגי. כאילו כל ההשקעה במוזיאונים ובעיר עצמה הם רק גימיק, כאילו אין...
• 

  עושים סדר בשיפוץ

  13.12.22
  ... לשבץ בחדר האמבט כדי לשפר משמעותית את איכות החיים שלנו. רוב האנשים שאינם אנשי מקצוע אינם מודעים לאפשרויות ופוגשים אותם לראשונה באולמות התצוגה בבואם לבחור כלים סניטריים. ברשימה זו מככבים מחממי מגבות, מפשירי אדים במראה, תאורה בנויה בתוך המראה (להשגת תאורה אופטימאלית לגילוח ולאיפור). נחשו מה? כל אחד מהאלמנטים הללו דורש הכנה מתאימה בדמות נקודת חשמל ייעודית במיקום מסוים, ובמעגל נפרד משאר נקודות התאורה / נקודות החשמל. ההמלצה: גשו לסיור מקדים באולמות תצ...
• 

  הנדסאי אדריכלות נוף - מקצוע עם קיימות

  27.07.20
  העולם הולך והופך למקום צפוף ומאוכלס יותר ויותר, זה לא סוד. אנחנו מרגישים את זה על הכביש, ברחובות, בשכונות המגורים. נופי הילדות הפתוחים ורחבי הידיים שהיינו רגילים אליהם הוחלפו בשכונות בנויות, כבישים, מרכזים מסחריים ואזורי תעשיה, ומבלי ששמנו לב, העולם שהכרנו השתנה ללא היכר. אם בעבר, ממעוף הציפור, היינו יכולים לראות עולם שברובו שטחים בלתי מיושבים, כיום השטחים האלה נדירים ומעטים. הטבע הולך ונדחק אל שולי הערים והופך לאיים קטנים של ירוק המוקפים בבטון ו...
• 

  המעבדה העירונית

  17.11.15
  ...באזור."במסגרת שהותו בטכניון משתתף פרופ' שלוסברג כמרצה אורח בקורסים בפקולטה ובוחן אפשרויות לשיתופי פעולה שונים בטכניון ובישראל, לרבות פרסום ספר יחד עם פרופסור קרל מרטנס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. "בחרתי לממש את מלגת פולברייט בטכניון בשל היותו מוסד בעל שם עולמי. חשוב לי במיוחד לסייע לטכניון להגביר את שיתוף הפעולה שלו עם חיפה וערים אחרות, וזאת במטרה להאיץ שינוי קהילתי חיובי וליצור הזדמנויות-למידה טובות יותר לסטודנטים בפקולטות השונות."