חיפוש - חדשות , נח , סל |1| - דף 9

• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...ף, מעצבים, סטודנטים, ומעצבים אחרים של הסביבה הבנויה. אדריכלות בלתי בנויה ופרויקטים עיצוביים מכל סוג ניתנים להגשה, ללא הגבלה של אתר, תוכנית, או מיקום גיאוגרפי.זכאותניתן להגיש כל עבודה בלתי בנויה מכל פרויקט שהוא. תחרות מזמינה הנחות יסוד תיאורטייות ועבודות בלתי בנויות בחסות לקוח, כולל מבנים, עיצוב פנים, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף, עיצוב תעשייתי, ריהוט, וכו '.פרסיםפרס ראשון, שני ושלישי יקבלו כל אחד 1000 דולר. בנוסף יצויינו לשבח עבודות בתחומים הבאים: ...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  אייקונים אדריכליים ותת ההכרה הקולקטיבית

  25.06.12
  ...י מתוחכמים או יפים במיוחד, אז מה יש בהם במגדלי עזריאלי שמציב אותם כאייקון האדריכלי החזק ביותר של תל אביב? המיקום? הפשטות? הקניון?אני מסתכל על סדרת הציורים הנאיביים של רפי פרץ ורואה את תת ההכרה הקולקטיבי של כולנו, את הדרך בה אנחנו מבינים את העיר. רפי הוא צייר תל אביבי ובסדרת הציורים שלו הוא היה חייב לבחור מה להציג ומה להשמיט מהציור. הבחירות של רפי משקפות את הדרך בה אנו מזהים אייקון אדריכלי וכמובן שמגדלי עזריאלי לא נעדרים מהם כשהוא מצייר את כדור הע...
• 

  האנדרטה לחללי הצוללת דקר

  24.06.12
  ...כה. חתכי האורך והרוחב המצורפים לכתבה מוסיפים לרושם המתקבל מהתמונות ומראיין גם את מי שעבד עם ברוקוס, האדריכל נחום מלצר שאומר: "המבנה מדבר בעד עצמו. למבנה צורת צוללת, מסלול הירידה הוא טקסי ולבסוף באולם התת-קרקעי כניסת האור מתבצעת מבעד לחריץ דק בתקרה. יש כאן אזכור למבני קבורה עתיקים כמו קבר אגממנון במיקנה שבדרום יוון. יש כאן איזכור למהלך הירידה והכניסה למבנה אבל ובמקביל אזכור פורמלי של צוללת מתחת לפני הים, אלא שכאן זה מתחת לאדמה".*התמונה מתוך הבלוג.
• 

  תערוכת 40 40 ואדריכלים צעירים

  21.05.12
  ...ק, דרך החוסר בתחרויות שמאפשרות למוכשרים לפרוץ קדימה ועד להצפת השוק בבוגרי מסלולים לאדריכלות ולהנדסאי אדריכלות. חלק מהטענות נכונות בוודאי אבל ההשוואה לחו"ל היא חלקית. המצב כיום בארצות הברית למשל גרוע בהרבה וגם בחלקים גדולים באירופה אדריכלים צעירים לא בדיוק מקבלים הזדמנויות. אפילו אם נשווה את המצב לתחומים אחרים בארץ, למשל למצב עורכי הדין הצעירים, לא בטוח שנוכל להגיד שאנחנו חריגים מאד. מצער ועצוב ודורש שיפור אבל זה המצב.*צילום - מאתר עמותת האדריכלים
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...ות הנוכחית אנו שבויים בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... א...
• 

  האם באמת יכולה להיות פה תחבורה ציבורית יעילה?

  21.03.12
  ...ת העניינים ומשווה בין קו תחבורה ראשי וישיר (4) לקו איסוף או פיזור (6). הדרך לייעל את קו 6 היא לפצל אותו ולהשתמש ברכבי שירות קטנים ולא אוטובוסים. קל לפצל את הקו לקו מזרחי וקו מערבי אבל ניתן אפילו לפצל עוד. לקו (למשל) שיגיע מתחנת הרכבת במרכז הירידים לאזור עתידים יהיה ביקוש בטוח.אבל גם כך הנקודה שמעלה לרמן נכונה ובדרך כלל נזנחת. כשמתכננים את הערים לתחבורה פרטית ולא יוצרים בהן רחובות להולכי רגל, יהיה קשה מאד גם להקים בהן מערך של תחבורה ציבורית יעילה.
• 

  בית אגד בתל אביב, סמל או שלט?

  15.03.12
  נועם דביר מפרסם ב"הארץ" כתבה על בית אגד שהוקם ב 1966 ועתיד להיהרס או להתגמד לצד גורד שחקים המתוכנן לקום בצמוד לו. " מי צריך להיות אחראי לעתידו של בית אגד?" שואל דביר ואנחנו כרגיל משיבים "למה לא בולדוזר?"את בית אגד תכננן משרד נדלר, נדלר, ביקסון לאחר שזכו בתחרות תכנון ב 64. "בית אגד, דוגמה מובהקת לאדריכלות המודרניסטית של שנות ה-60, היה לאייקון בציר המסחרי-משרדי של הזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של תל אביב." כותב נועם בכתבה ומראיין את האדר...
• 

  סימפוזיון נוכחות נשית באדריכלות

  1.02.12
  ... בתכנון הובא בחשבון האופן שבו הן רואות (או למעשה לא רואות) קירות זכוכית. אקווה מהווה אף הוא נקודת ציון בהיסטוריה המגדלית של העיר. ראשית, משום שהוא לא היה יכול להיבנות בכלים ובטכנולוגיות של המאה ה-20, ולמען האמת גם כיום הקמתו נחשבת להישג. שנית, משום שגאנג הצליחה למצוא דרך להפוך בניין מגורים זכוכית שגרתי למשהו מרגש להפליא. זהו מטעם אדריכלי שמספק הן את תאוותם של המבקרים והן את תחשיב ההוצאות של היזמים (שהסתכם ב-300 מיליון דולרים). בניינים כאלה לא נוצ...
• 

  ביקורות על האגף החדש של סינמטק תל אביב

  19.12.11
  מישהו כנראה הכאיב לזנדברג בנקודה רגישה, בדיוק בסינמטק. מרוב חרדה היא מזכירה "כיבוש", ו"התנחלויות" ואפילו מעבירה את שכונת גילה למזרח ירושלים... וכל זה רק בפיסקה הפותחת. בתיאום בלתי מתוכנן פורסמו שתי ביקורות אדריכליות על האדריכל סלו הרשמן וסינמטק תל אביב שתכנן - אסתר זנדברג הוציאה את התותחים הכבדים, יונתן קנטי היה שקול יותר אבל גם לו יש ביקורת לא מעטה. אחרי שמדלגים על הזעם בפיסקה הראשונה, זנברג כותבת גם ביקורת רצינית ובמספר דוגמאות היא מציגה תכ...
• 

  נתנו לי דדליין אז הנחתי את העיפרון

  24.11.11
  ...הכותל המערבי, ישנו כפר בשם סילואן הבנוי על חורבות עיר דוד. ממצאים ארכיאולוגיים פזורים לאורך הכפר, אך חסר רצף שיקשר בין שכבות ארכיאולוגיות אלו. התכנון של ליעד מציע להתנהג גם לשכבה חדשה כאל ארכיאולוגיה. רק שכבה מן הבינוי המוצע נחשפת אך ברובו הגדול המבנה חפור מתחת לפני הקרקע. הפרויקט מציג ההזדמנות לגלות את מכלול הכפר דרך מסלול תת קרקעי, מסלול המייצר פלטפורמה לעושר התרבויות הנחשפות בין השרידים הארכיאולוגיים. כל זאת בעוד שעבור תושבי המקום, העתיקות סבי...
• 

  תגובה 8 - הטעם הישראלי הוא לגמרי חסר טעם וכיוון

  10.10.11
  ...הבית. שיפוץ מוגבל תקציב, פרופיל בלגי, פרגולה, פרקט... כולנו מכירים את זה, זה הטעם הישראלי. אז מה יש בו בטעם הישראלי הפשוט והחם שמצית כל כך הרבה תגובות מהקוראים? *תמונת הבית מאתר המעצבת אורלי אביטל. למה בכל כתבה כזו מיד נחלק הקהל לשניים, לאלו שאומרים "סוף סוף בית ולא מוזיאון" ואלו שאומרים "חסר טעם!". אבל הסיבה אינה רק טעם אישי. זה לא המקרה שבו על טעם אסור להתווכח. הטעם הישראלי הוא בוודאות מה שהלקוחות רוצים. בלי לנהל מחקר מעמיק, כל אחד מכ...
• 

  הדברים שאפשר ללמוד מהקטלוג של איקיאה

  18.09.11
  ... אומרת לנו משהו על עיצוב ישראלי לעומת סטיילינג אירופאי. על פתרונות האחסון של איקיאה רונית כותבת "נשבעת לכם שאני באמת תוהה אם השבדים מסתפקים בפחות. כי אמנם יש לאיקאה יופי של פתרונות, אבל אם נשווה תכולת בית ישראלי ממוצע ("אנחנו צריכים עוד אחסון!") לזו של בית שבדי מהקטלוג, מדובר בשמינית מהתכולה, לדעתי." ולתמונות החללים הנקיים והמעוצבים היא מעירה הערות שפועלות כמו בעיטה קטנה מתחת לשולחן "...תראו לי גבר ישראלי שנראה ככה, עם המשקפיים המעוצבים, שמשח...
• 

  לברוח מהשלמות ולבחור בטעויות

  13.09.11
  מאז ומתמיד קיים באדריכלות הוויכוח בין הלבן המינימליסטי לבין הצבעוני והייצרי - בין הלבן הקלאסי, המעוצב, המושלם והיוקרתי, אך גם המנוכר וחסר האישיות ובין חגיגת הצבעים החמימה והנעימה, אך המשתייכת לזאנר הנחשב פחות יוקרתי. בכתבה ב Xnet מסביר המעצב אריק בן שמחון מדוע הלבן הוא לא הפתרון המועדף עליו: "בשנים האחרונות הפך הצבע הלבן לפתרון קסמים בישראל. פתרון לבית המסוגנן, המעוצב, המעיד על איפוק ואינטיליגנציה, נקיון וטוהר, וכן נקשר בתודעתנו לעושר. אנשים ...
• 

  אדריכל לקישוט פנימי

  4.09.11
  ...אביבית. ההתחקות אחר מפעלו של אלפרד נערכת על ידי נכדו, האדריכל מיקי אברהם שמספר : "כלפי הלקוחות הוא היה למעשה הקבלן הראשי, הוא לא היה מספק רק את שירותי התכנון אלא מעניק ללקוח מפתח אחרי שכל הרהיטים, הווילונות והחפצים היו מונחים במקומם". *בתמונה, סקיצה ממחברותיו של אלפרד אברהם. מיקי סבור כי לסבו היה "סגנון אוניברסלי ונצחי, מנותק מאופנות מזדמנות" אך נועם מציין בסיום הכתבה את דעתו - "אלפרד אברהם עזב אולי את אירופה בראשית שנות ה-30, אבל נראה ש...