חיפוש - חדשות , נח , פח |1| - דף 11

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...ורק. יש מתאם מעניין מאד בתקופות החולשה והפריחה של שתי הערים האלה. חולשה בשנות השבעים כשהבנקים היו במשבר ופריחה משנות השמונים המאוחרות והלאה כשהבנקים המציאו את עצמם מחדש ויצרו כלים פיננסיים חדשים.אולי הטענה נראית משונה בגלל שאנחנו רגילים לחשוב על עירוניות ואינטנסיביות? אז בואו נסתכל על פאלו-אלטו. גם שם יש ריכוז גבוה של סטארט-אפים, קרנות הון-סיכון והשקעות. והעירוניות מה? אפס. צפיפות נמוכה מאד, רחוב מרכזי אחד קצר מאד וגם אליו כולם מגיעים ברכב. עיר פ...
• 

  המעמד של האדריכל היום הוא בתחתונים

  25.10.12
  ... אלו אנשי הכספים".הדס שפיר מראיינת את רכטר ומקבלת ממנו כמה תובנות על מעמד האדריכל, על מגדלים ועל תכנון עירוני. הערות מעניינות במיוחד הוא משמיע לגבי תכנון "הגוש הגדול" של תל אביב. "זה משהו שאני רואה ככישלון אישי שלי", הוא מסביר. "הכישלון הוא לא במובן שאנחנו כארכיטקטים לא היינו טובים, אלא שכל העקרונות האורבניים שניסינו להחיל, כמו בנייה מרקמית של מבנים בגובה מסוים שניצבים במרחק קטן מאוד זה מזה - לא יצאו אל הפועל."*הצילום, מתוך הכתבה, צלם - עמית שעל.
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ...את רכבו ליד היכל הספורט צפוי לקנס בסך 5,000 שקלים. תוכנן מסוף תחבורה לאוטובוסים של "אגד", שיביאו את האוהדים מתחנות האוטובוס ב'גרנד קניון', תחנת חוף הכרמל ותחנת מרכזית המפרץ, כשהכרטיס למשחק כולל את הנסיעה באוטובוס הלוך ושוב".הנחת היסוד של נעמה היא כי אצטדיונים יכולים לשמש מוקד לפעילות עירונית שתחייה את סביבתה. זו הנחה בעייתית מאחר ואירועי ספורט הם דבר ממוקד מאד, אירועים שמתרחשים בפרק זמן קצרצר כשבשאר הזמן המתקן שומם. גם אירועי בידור כמו הפסטיגל הם...
• 

  עיר הקצה וארגון עצמי

  14.10.12
  ערן טמיר מעלה לבלוג שלו עבודה אקדמית הנוגעת למה שמכונה "ערי קצה". מונח המתאר את ההיווצרות של מוקדים עירוניים חדשים בשולי העיר. מוקדים אלה, הכוללים פעילויות ושימושי קרקע שנמצאו בעבר רק במרכז העיר כגון משרדים, מסחר ובילוי, מתחרים במרכז העיר הקיים ונתפסים כמחלישים אותו.מתוך העבודה: "חוקרים מתחומים מגוונים הציעו מודלים שונים המנסים להסביר את הסיבות לתהליך עירוני זה העומד, לפחות לכאורה, בניגוד לאינטואיציה המניחה שהמרכז הוא המוקד הטבעי של הפעילויות בעי...
• 

  בינוניות מצוינת ואגו של אדריכלים

  27.08.12
  ...סחרי." כך פותח האדריכל אורי הלוי את הראיון שלו עם מירב מורן בגלובס. ראיון בו הוא מציג את השקפת עולמו על האדריכלות העכשווית, על הסטארקיטקים ועל הקולגות. הטוקבקים כרגיל מתייחסים רק לכותרת הכתבה אבל מומלץ דווקא לקרוא את התוכן."אנחנו בעידן של אדריכלות קיצונית." אומר הלוי, "הטכנולוגיה הבשילה לדרגה שבה מורידים קובץ ממחשב שממנו מורידים תבנית ליציקת בטון. התוצר של זה הוא תעשיית ה'מה שאתם רוצים', ואדריכלים עשויים מחומר כזה שמאוד-מאוד מקשה עליהם לרסן את עצ...
• 

  תחרות Unbuilt Visions לפרויקטים רעיוניים

  12.08.12
  ...ף, מעצבים, סטודנטים, ומעצבים אחרים של הסביבה הבנויה. אדריכלות בלתי בנויה ופרויקטים עיצוביים מכל סוג ניתנים להגשה, ללא הגבלה של אתר, תוכנית, או מיקום גיאוגרפי.זכאותניתן להגיש כל עבודה בלתי בנויה מכל פרויקט שהוא. תחרות מזמינה הנחות יסוד תיאורטייות ועבודות בלתי בנויות בחסות לקוח, כולל מבנים, עיצוב פנים, עיצוב עירוני, אדריכלות נוף, עיצוב תעשייתי, ריהוט, וכו '.פרסיםפרס ראשון, שני ושלישי יקבלו כל אחד 1000 דולר. בנוסף יצויינו לשבח עבודות בתחומים הבאים: ...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...גבי המבנה חייב להגיב למאפיינים הפיזיים של החזית ולהשתלב יחד עם האלמנטים השונים המרכיבים אותה. באמצעות צילום וסריקה של החזיתות המיועדות להקרנה ושימוש בתוכנות פוטוגרמטריות ותוכנות הקרנה המסוגלות להתאים את התוכן לצורניות המבנה אנחנו מייצרים התאמה מלאה בין פורמט ההקרנה לבין החזית המשמשת כמצע. גרפיטי דיגיטלי מס' 2 למשל, הוקרן לכבוד מסיבת רחוב של בית הקפה 'בתה וגריגה' ברח' לבונטין (פה בתמונה). חזית הבנין עליה בוצעה ההקרנה כללה מרפסות, חלונות ויחידות...
• 

  אגדה אורבנית - ספר חדש

  17.07.12
  ספרו החדש של האדריכל ומתכנן הערים נחום כהן, מנסה להציג לקורא את תכנית גדס בתל אביב, להסביר את ייחודה ואת סוד הצלחתה, ולהפיק ממנה לקחים הניתנים ליישום גם היום בתכנון עירוני. "אגדה אורבנית" תכנון העיר תל אביב בזמן המנדט הבריטינחום כהן, אדריכל ומתכנן עריםמתוך ההקדמה לספרלספר המונח לפניכם שתי מטרות עיקריות. הראשונה היא להנחיל ברבים את ההכרה בכך שתל אביב, עיר בת מאה שנים בלבד, היא אחת מהצלחות התכנון הבודדות של העידן המודרני. תל אביב היא מוקד להתרחשות...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  תחרות תכנון גשר לפארק אריאל שרון

  18.06.12
  הגשר מעל נחל איילון שהינו ההצעה בתחרות מהווה חלק מתכנון לב הפארק, לפיתוח רצועת השטח הקושרת את הר הפסולת חיריה, לדרך לוד (כביש 461), מתחם המשתרע על פני כ- 71 דונם, המכונה "חוות סעדון". חברת הפארק גאה לפתוח באופן רשמי את תחרות האדריכלים לתכנון הגשר המדובר, ומזמינה אתכם להגיש את מועמדותכם לתכנון פרויקט זה, ובכך לסייע בהפיכתו של הפארק ממפגע סביבתי לנכס לאומי.על פי תכנית האב לפארק, שתוכננה על ידי אדר' הנוף פיטר לאץ', מייעדת בשטח זה כניסה ראשית לפארק ש...
• 

  עירוניות היא לא אופציה - היא הכרח קיומי

  6.06.12
  ...דובר באסטרטגיה אחת בכל המדינה אבל היישום שונה, בהתאם להקשרים שונים במרחב הישראלי".
ככלל המאמר והדוברים מתרכזים בטעויות שנעשו יותר מאשר בדרכים בהן ניתן לשנות. הם תולים לא מעט ביכולות של ראשויות התכנון בעוד שהאמת היא שכוחות השוק הם אלה שמעצבים את המרחב יותר. אנחנו פשוט אוהבים לגור בפרברים. אנחנו רוצים וילה עם חצר. אנחנו רוצים תחבורה מהירה לתל אביב כדי שנוכל לעבוד בה בלי לגור בה. תל אביב היא מקום מצוין לעשירים ולעניים, למעמד הביניים יש שאיפות אחרות.
• 

  אז לאן אנחנו הולכים מכאן?

  29.04.12
  תל אביב היא בירת ישראל. מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית, העיר מרכזת את הכוח הרב ביותר כשהפריפריה הקרובה והרחוקה מביטה עליה בעיניים כלות. השבוע התפרסמו במקביל שתי כתבות היוצאות מנקודת מוצא זו ומנסות להבין לאן אנחנו הולכים מכאן. האם תל אביב יכולה עוד להיות אחת מכמה ערים ראשיות בארץ או שהיא הולכת להיות העיר היחידה.כתבה ב"דה-מרקר" מציגה כתחזית את עבודתם של שלושה סטודנטים לתואר שני מהטכניון - מיכל דור, אלון וינגרטן ודן ברקוביץ'. על פי העבודה הם חוזים ...
• 

  קריאה לאדריכלים לסייע בפעולה מול הרשם

  27.02.12
  ...ים להתארגן יחד ולפעול לשינוי הדרך בה נבחנים. אנו מפרסמים כאן את פנייתם אליכם, דווקא אל האדריכלים הוותיקים יותר, לתמיכה וסיוע.-------- ---------ביום חמישי האחרון התקיימה בחינת הרישוי באדריכלות של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה. אנחנו כותבים את הדברים יום לאחר הבחינה ואנחנו חשים פגועים מהזלזול שהמבחן מבטא – בנו, כאנשים חושבים, כאנשי מקצוע, ובמקצוע האדריכלות בכלל. אנו חשים שבחינה הקובעת האם אדריכל יכול להיות רשוי, צריכה להיות יותר מעמיקה ופחות שטחית. ב...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ...ושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. לכן המגדלים עושים כל שביכולתם כדי להתבדל מקו הרחוב ולהתעלם מקיומו. רשויות התכנון שותפות למעל בכך שאינן יוצרות תנאים לקיומו של קו הרחוב במקום לספור מטרים".ההבדל בין עיר כמו ניו-יורק לבין מה שקורה עכשיו בתל אביב הוא מהותי ל...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  כתבה משעשעת כתמיד מפרי עטה של אסתר זנדברג פורסמה ב"הארץ" ודנה במחאות האדריכלים. כרגיל היה בה את כל ה"בושה, עוון, אפרטהייד, התנחלויות!" וכרגיל היא התחילה בטיעון אחד, נסחפה לאחר ומאז אבדו עקבותיה. עם זאת, למרבה ההפתעה, יש בה נקודה אחת מעניינת וכמה טוקבקים ששווה לקרוא.הכתבה המדוברת דנה בתחרות הספרייה הלאומית ובמחאות נגדה. זנדברג מתרעמת במלוא הקיטור על כל מחאה שלא מבטלת קודם כל את ההתנחלויות... אבל זה כבר שקוף ומעייף, one trick pony שהולך וממצה את עצ...