חיפוש - חדשות , סה , רכב |1| - דף 7

• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...הצעירים ולא התיירים. תל אביב מחזיקה את מרבית מרכזי הכח הכלכליים של המדינה. אתה משלם לקופת גמל לפנסיה? הניהול בתל אביב. אתה מחזיק חשבון בנק באוברדרפט? הפקידים עם המשכורות הגבוהות גרים בתל אביב. אולי תרצה ביטוח חיים? השקעה בבורסה? כל אלה מרכזים את כל הפעילות של המדינה בצומת הרחובות אלנבי רוטשילד. לחברות שם יש את הכסף הגדול והן משתמשות בו לשכירות ורכישה של משרדים. לעובדים שלהן יש את המשכורות הגדולות והם מוציאים אותו באזור הזה.אם הטענה נראית לכם מוזר...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  נעמה ריבה בוחנת ב Xnet זה מול זה את אצטדיון הכדורגל החדש שבפאתי העיר מול מגרש הכדורסל ברוממה שעבר שיפוץ. "מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהד...
• 

  לאהוב ולעזוב את תל אביב

  19.09.12
  שתי רשימות מרתקות מפרי עטו של עמית נויפלד התפרסמו לאחרונה ובהן הוא מתאר כיצד תל אביב מנסה להקיא אותו מתוכה בכל דרך כלכלית אפשרית. " להישאר היום בתל אביב זו כבר לא אהבה, זו אובססיה", הוא כותב במאמר ב'הארץ', "והדרך הטובה ביותר לטיפול באובססיה היא ניתוק מגע. אולי יום אחד בעתיד, נוכל לחזור להיות חברים".את המאמר הראשון הוא מרחיב במאמר שני שפורסם באתר Slow ובו הוא מתייחס להשפעה של מגדלי היוקרה על העיר. "המגדלים מגיעים על חשבון העיר, שכן, מהי עיר אם לא...
• 

  קופסאות בחולות ראשון לציון

  25.07.12
  ...ולל דיונות ומעודד שימוש בזבזני ברכב פרטי? - "דרישת הקהל היא מתחם בילויים סגור עם הרבה חניה", עונה המתכנן אדריכל יוסי סיוון (יסקי מור סיוון): "הקהל נמשך למגה-קומפלקסים ואנחנו מייצרים בעבורו 'שואו' אחד גדול. זוהי קופסה סגורה ואטומה, שמגיעה באריזה שהיא מצגת".אז לכו לכתבה ב Xnet ותסתכלו על התמונות היפות (בלילה בעיקר) ועל התכניות והחזיתות. לקרוא ביקורת אדריכלית צריך אצל יאיר רווה שמנסה להיות אדיש אבל לא מצליח לו. העיר יקרה ללבו ממש כמו הבילוי בקולנוע.
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ... לא צריך את הגנתי בנושא, הוא יודע להשיב יפה מאד בבלוג עצמו ולכן אני אתייחס יותר לביקורת האדריכלית כך - זה לא מעניין. למי אכפת בכלל אם פרויקט זוכה בפרס או לא, אם הוא נבנה על ידי אדריכל דגול או פקיד עירייה? האדריכל לא עומד בכניסה כדי להסביר וגם הפרס לא. המבנה מציג את עצמו לאנשים ודעתם עליו היא הקובעת. הדעה תלויה במבנה ובתרבות ובזמן מהם מגיע המבקר. גם אם נסכים שהמקום באמת היה שיא היצירה האדריכלית בזמנו, לא חסרים אייקונים שקרנם ירדה והפכו לקלישאות. ה...
• 

  מדרחוב זמני במקום הלא נכון

  5.06.12
  ... Ynet אומר יואב לרמן: "הניסיון ליצור מדרחוב זמני של יום בשבוע ברוטשילד הוא טוב. הוא דומה למה שנעשה במקומות אחרים בעולם שבהם רחובות ראשיים הופכים למדרחוב בסופי שבוע, במיוחד בקיץ (...) זה צפוי להגדיל את התנועה ברחוב, להוסיף הכנסה לבעלי העסקים ברחוב ולאפשר הפרדה טובה יותר בין הולכי הרגל שילכו בשדרה לרוכבי האופניים בסוף השבוע".לעומתו תומר שלוש בבלוג שלו מציג את הבעייתיות: " מסיבה לא ברורה תל אביב בוחרת להעתיק פרוייקטים מוצלחים בצורה עקומה, שמעקרת את...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...בדימוי עבודת האדריכל של האווארד רוארק (מהספר "כמעיין המתגבר" של איאן ראנד). הספר הזה והתנועה המודרנית בכללותה מציגים את האדריכל כמי ששולט בתכנון ובביצוע עד לפרט הקטן ביותר, כי הרי "אלוהים נמצא בפרטים". אנחנו כל כך רגילים לתפיסה הזו שאנחנו לא שמים לב לעובדה שזה מצב חדש, עבודת האדריכל לא תמיד הייתה כזו.עד לפני כמאה שנה האדריכל עסק בבניה וניהל אותה בשטח. הוא היה אחראי לקונסטרוקציה ולתכנית הכללית, הוא היה המפיק ומנהל העבודה... אבל הוא לא באמת תכנן את...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  השלב הראשון של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית הסתיים ונבחרו ארבעת האדריכלים הישראליים שימשיכו לשלב השני. ארבעה אדריכלים נוספים צוינו לשבח.ועדת השיפוט הבינלאומית של תחרות האדריכלים של הספרייה הלאומית התכנסה בירושלים ב 17 - 19 באפריל. הרכב הוועדה כלל ארבעה אדריכלים פרופ' לואיס פרננדז גליאנו (יו"ר), פרופ' אלינער קומיסר ברזקי, פרופ' רפאל מוניאו ואדריכל גבי שוורץ. פרופ' מסימיליאנו פוקסס הודיע ברגע האחרון שלא יוכל להשתתף מסיבות שאינן תלויות בו. לפנ...
• 

  האם ישומר הבנין הכי מכוער?

  5.02.12
  כתבה של נועם דביר ב"הארץ" מספרת על בנין אמיר בירושלים - בית דירות שזבה בזמנו לתואר "הבניין הכי מכוער בעיר" וכעת נראה שעומד בפני הריסה בעקבות תכנית פינוי - בינוי חדשה. למרבה צערו של נועם, הבניין אינו מוכרז לשימור ודינו כנראה יהיה להיהרס.מרכז אמיר, הידוע גם בכינוי "בניין השופרסל", הוא בית מגורים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואגרון בירושלים, מול כיכר פריז. הבניין תוכנן בידי האדריכל דוד רזניק ב-1958, ובנייתו הושלמה ב-1961. הבניין ניצב על עמודי בטון בצור...
• 

  בין ברוידא, מעוז ונורמן פוסטר, על צניעות וגאווה

  23.11.11
  האם האדריכל נועד לשרת את הציבור, את המקום והעיר בה הוא בונה? או שהוא אמור להיות בולדוזר שמאדיר את שם עצמו? שתי כתבות מדגימות השבוע יותר מכל את הדילמה המובנית באדריכלית.... וגם את התפיסה הגברית יותר והנשית יותר של עבודת העיצוב. שתי כתבות פורסמו השבוע ודרכן אפשר לראות תפיסות שונות של אדריכלות. אדריכליות הנוף ברוידא ומעוז מתראיינות ב Xnet על פארק רידינג, עבודתן שזכתה בפרס קרוון, וכתבה בכלכליסט מציגה את הפרוייקט החדש אותו דוחף עכשיו האדריכל נורמן...
• 

  קיבעון אנטי אורבני וקיבעון אחר

  16.10.11
  ...דים ולא מגיעים לשום מקום." "משבר הדיור הנוכחי שפוקד את ארצנו ויחד עימו ההתרעמות על היוקר המחייה שקשורה אליו באופן ישיר, איננו הראשון ולא השני. משבר זה הוא תוצר של קיבעון מקומי בן למעלה מ-60 שנה." כותבת נעמה וממשיכה, "התפיסה הישראלית והקיבעון האנטי אורבני, המושרש בקרב תושביה, שאומר כי המגורים בעיר הם המוניים, צפופים, לא נעימים, מלוכלכים ואין בהם כל חיבור לטבע, היא התפיסה אשר הולידה מצב בו, לרבים מתושבי המדינה אין קורת גג בטוחה ורבים מהם לא מוצ...
• 

  לכל אדם זכות לדיור

  25.09.11
  ...יה. לכל אדם זכות לשוויון בנגישות לדיור" פסקה זו ובה נסיון לעגן את הזכות לדיור כחלק מחוקי היסוד שנלקחה מתוך דו"ח הביניים של צוות "דיור ותחבורה" מוועדת ספיבק /יונה שפועל במקביל למחאה החברתית ומתעתד להציע לציבור חלופות לביסוסה מחדש של מדינה מושתתת על עקרונות של צדק חברתי. דו"ח הביניים של הועדה דן הן בתפיסה התכנונית בארץ והן בפתרונות קונקרטיים יותר בנושאים השונים. ראשית מתייחס הדו"ח לשינוי התפיסה הנדרש ובהמשך לפתרונות אפשריים בכל תחום. בחרנו ...
• 

  ירוחם עולה על מדים ... או שלא?

  5.09.11
  ...בה דירות כפרויקטים של יזמים. בראשית הדרך הוקמו הבתים על ידי עמידר ובהמשך על ידי דיירים בשיטת "בנה ביתך", אבל רק לפני שלושה חודשים זכו חברות יזמיות במכרזים לבניית כ 100 יחידות דיור בשלושה מתחמים שונים בעיר. התוכנית של ירוחם מנסה להבטיח שאנשי הקבע יעדיפו את העיר על פני הישובים האחרים בסביבה ומשתמשת לצורך כך בעידוד ממשלתי ומענקים של משרד השיכון וסיבסוד לאנשי הקבע. ראש המועצה אופטימי, היזמים אופטימיים, אבל קיים סיכוי שהם מחמיצים נקודה חשובה - כביש 6....
• 

  תחנה לא מרכזית

  4.08.11
  ... של עשרות אלפי נוסעים מתנקזת כיום לקניון ממוזג שאינו תורם לא לחוויה העירונית ולא לכלכלה העירונית." לדעתי נועם טועה. כל התחנות המרכזיות מוקמו במרכזי הערים - באר שבע, חדרה, תל אביב, טבריה, עפולה... כולן היו בדיוק על פי התפיסה של עירוב שימושים ומהירות הגעה וכולן נכשלו. אני חושב שהתפיסה לגבי תחנות כאלה היא ארכאית. אנשים היום לא רוצים לגור לידן, הנוסעים המגיעים רק רוצים לצאת ליעדם כמה שיותר מהר. במילים פשוטות - הן מטרד לעיר ולא נכס. צורך הכרחי ולא...
• 

  לצופף את הערים ולספק תחבורה למרכז

  27.07.11
  ...מערכות תחבורה עתירות נוסעים. עמותת מרחב היא גוף אדריכלי שיש לו שורשים תיאורטיים מוכרים והינו חלק מאסכולה גדולה המציגה תפיסה מסויימת לבינוי ערים. הגם שאני לא תמיד מסכים עם הניתוחים שלהם לגבי הסיבות או דרכי הפעולה המומלצות, אני לא יכול אלא להוריד את הכובע בפני הרמה שהם פועלים בה. בניגוד להרבה גופים וכותבים, תנועת מרחב גם עושה, התנועה מספקת כלים ומסייעת לגופי תכנון וראשי ערים. היום אגב (27 יולי) יתקיים כינוס של העמותה. אתם מוזמנים להצטרף.