חיפוש - חדשות , סף , קל |1| - דף 12

• 

  על אדריכלים ונקרופילים

  3.12.12
  לפעמים אתה נתקל במאמר שנכתב על ידי אדריכל שפשוט שותל אותך במקום. למה ואיך יכול להיות שאדריכל מוכשר כמו אסף גוטסמן חתום על מלל כל כך הזוי ולא קומוניקטיבי? סטודנטים לארכיטקטורה מפתחים נטייה אובדנית כשמישהו כותב ככה.למשל פסקה כזו: "הארכיטקט, כמו שפה סודית המקיפה ממלכה שלמה, מתקיים בתוך עולם מקודד של תבניות, טקסטורות וקווים ומייחד אותו תהליך מחשבה, המגדיר מחדש נקודות ייחוס. בסופו של דבר, הארכיטקט מתפתה בגלל עוצמתו של המופשט ולרוב עולה דיסוננס מסוים ב...
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ...לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרו...
• 

  שני צדדים של שימור

  22.08.12
  איך קרה שבלוק אחד בתל אביב הפך לאתר בנייה גועש של פרויקטים לשימור? שואל מיכאל יעקובסון בXnet, כשבמתחם שמתפרש על פני כ-130 דונם, עשרות מבנים עוברים בעת ובעונה אחת תהליך חידוש. התשובה ברורה - הרבה כסף. לא רק המלונות הופכים באזור למלונות בוטיק, כל המתחם הופך לעיר בוטיק. מקום יקר לאנשים יקרים."המהפכה התחילה", כותב מיכאל "עם ההכרזה של אונסק"ו ב-2003 על מרכז תל אביב, 'העיר הלבנה', כאתר מורשת עולמית. כך החלה לעלות, משמעותית ובמהירות, המודעות לערכם האדרי...
• 

  פירצה קוראת ליזם

  8.08.12
  ...הקלה", "שימוש חורג", "תבע נקודתית" - כל אלה ואחרים הם מנגנונים שנועדו לאפשר גמישות. אלא שהכלים האלה מנוצלים על ידי היזמים גם כדי למשוך זכויות למקסימום, לעקוף זכויות תושבים, ולהתעלם משיקולים עליהם הגנה התב"ע. בתכנון עירוני ובכסף גדול, פירצה קוראת ליזם.את תאוותם המובנת של היזמים לרווח מקסימלי אמורות לרסן הוועדה המקומית והמחוזית, הן אלה שאמונות על זכויות הציבור ועל המרחב הציבורי. אלא שהעיריות והוועדות היו מאז ומעולם חלשות מול היזמים וכך הפכו הכלים ה...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ... אבל לא תמיד זה מתאפשר לנו. בפרויקט מגורים שתכננו בירושלים שמיועד לאוכלוסיה חרדית לקחנו את 'מרפסת הסוכה' וההגדרות ההלכתיות שלה בתור פרמטרים, ויצרנו ווראיציות שונות של החזית על-סמך אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות – כמו לדוגמה בקטע של חזית שלפי סימולציה אקלימית שביצענו למדנו שהיא מקבלת פחות שמש לאורך השנה, השתמשנו בקוד שמרכז יותר ...
• 

  הקשר בין תכנון עירוני ושלטון

  22.07.12
  ...ת בלבד, כי אין לה אומץ תכנוני כלל. לדוגמא, השטח בין רחוב אלנבי ובין צפון יפו הוא חמישה אחוזים, והוא ריק לגמרי. זהו השטח היקר והמבוזבז ביותר במדינה, השטח החשוב ביותר לעתיד העיר. המכשלה העיקרית, כרגיל – "מנהל מקרקעי ישראל". בנוסף נציין כי העיר המרכזית הזו אינה מחוברת היטב למחוז, בשום צד: בצפון אין מספיק גשרים על הירקון, במערב נחל איילון מנתק אותה לגמרי, בדרום הגישה היא רק דרך יפו. הייחוד של העיר, כלומר 'תכנית גדס', לא נשמר ולא מובטח כלל. העיר מתמ...
• 

  אדריכל של מכונות מגורים

  28.06.12
  ...ל חדר האוכל החליף קאנטרי-קלאב עם בריכות שחייה, מדשאות ומגרשי טניס וספורט. התושבים שוחררו מהצורך לנדוד כדי לזכות בשירותים הבסיסיים: בשכונה היו שלושה מרכזי מסחר שכונתיים (שניים מהם תיכנן דורון) וביניהם שובץ פארק שכונתי ענק, בנוסף לגינות הכיס הרבות שפוזרו ברחבי השכונה. גם גני ילדים ובית ספר יסודי נפתחו בשכונה – פרט שנראה ברור מאליו, אך אינו כזה בימינו."מיכאל מנתח את צורת הדירה ואת השתנותה עם הזמן כשהמטבח צורף לחלל הפתוח הציבורי. הכתבה מלווה בנוסטלגי...
• 

  אדריכלות פרמטרית

  9.05.12
  ...אם כל זה נראה לכם מוזר ולא הגיוני? חשבו שנית, יש תחום בו אנחנו עובדים כך כבר שנים (רק שאנשים מבצעים את עבודת המחשב). יש תחום תכנוני בו האדריכל רק מגדיר חוקים ופרמטרים אבל לא את העיצוב - תב"ע. תוכנית בינוי ערים היא למעשה רק אוסף הוראות שאינו כולל תכנון פרטני. מתכנני ערים עובדים למעשה כבר שנים בשיטות של תכנון פרמטרי.התכנון הפרמטרי מאפשר לנו האדריכלים להגיע שוב אל האיכות שאנו מייחסים למוצר שאינו חזרתי. קל לראות את האיכויות האלה בסמטאות של כפר יווני,...
• 

  ארץ עיר - ספרה של אסתר זנדברג

  7.05.12
  הוצאת בבל הוציאה אתמול את ספרה החדש של אסתר זנדברג - ארץ עיר, רשימות מקומיות. אסתר זנדברג היא כידוע כתבת עיתון הארץ לנושאי אדריכלות וחברת מערכת במוסף "גלריה". בספר מרוכזות רשימותיה מהעשורים האחרונים.זה לא סוד שדעותי ודעותיה של זנדברג חלוקות במרבית המקרים. לדעתי הביקורת של זנדברג מוטה פוליטית עד כדי עיוורון אדריכלי לפעמים, אני גם לא אוהב את התרכזותה בתל אביב ולא חושב שהיא "מבקרת האדריכלות היחידה" כפי שנכתב במספר מקומות. אבל אחרי כל המילים וההסתייג...
• 

  נבחרו הזוכים בשלב א בתחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  1.05.12
  ...כתביו זכו לחשיפה בינלאומית בתערוכות ופרסומים לדוגמא, השתתפות –בתערוכה ‘Foreclosed: Rehousing the American Dream’ , המוצגת במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק ופרויקט ‘Making Room’ , שהציע תכניות לדיור עירוני חלופי. ציון לשבחבנוסף, מצאה הוועדה לנכון להעניק "ציון לשבח שלב א' של התחרות" לארבע הצעות נוספות מהן התרשמה באופן מיוחד (לפי סדר א ב):מאירה אפרת קובלסקיישי וולפטר קינן, יובל אמיצי וליחן אמיצי (ביקשו להודות גם לדורי סדן ולרותי עורב)יפעת רום (ביקש...
• 

  אדריכלות וכסף, הרבה כסף

  8.04.12
  ...ת הניחה את קיומו של השדה במקומו הנוכחי, לטווחי זמן משמעותיים (שאין לעירייה שליטה עליהם) ומציעה פתרון תכנוני איכותי מתאים, במקביל למתן האפשרות לבעלי הקרקע המצפים מזה עשרות שנים למימוש קניינם." אז מה יקרה? מעורב פה הרבה כסף, מעורבים פה הרבה אנשים בעלי השפעה וכח (וכסף). על פי המאמר "ועד הפעולה קורא לעירית תל אביב להשעות מידית את תוכנית 3700 ולצאת בתחרות אדריכלות בינלאומית לתכנון האיזור מהירקון עד גבולה הצפוני של העיר, מהים ועד לדרך חיפה במזרח....
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...יא לבור הזה עכשיו. למרות שנציגי העמותה, אורי זרובבל, דני מורן ואורית אורנת מלווים את הכנת החוק בוועדות השונות, פתאום קפצה גם היא וביוזמת רננה ירדני יצאה בקריאה לאדריכלים להצטרף לתנועה בשם "לא זו הדרך" (תתעוררו! הצטרפו! תרמו כסף!)... אגב, את דף הפייסבוק של התנועה מפעיל משרד יחסי הציבור של מוני מרדכי, מי שהיה בעבר יועץ תקשורת למספר גופים פוליטיים וכן מזכ"ל תנועת שלום עכשיו.הגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלאגן. ראשית, כמו שלכולכם ידוע, המצב אליו הגיע חוק ...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ... - מגדל יורוקום (הדמיה), א.ניב, א.שוורץ אדריכלים גם אסתר זנדברג מתייחסת לנושא בכתבתה ב"הארץ" :"רגישות היתר לקו הרקיע היא בכללה תמוהה ומסיטה את תשומת הלב מקו הרחוב, שהוא זה שעושה עיר ולא קו השמים. זהו לא מקרה. קו הרקיע עושה כסף וקו הרחוב עולה כסף. קו הרקיע מניב רווח ליזם, וקו הרחוב לעומתו ניתן לציבור ללא תמורה. לכן מה שקורה למרגלות המגדל פחות מעניין את הפיתוח העירוני, אם בכלל. לכן המרחב הציבורי הרבה פחות מטופח מהמגדל שמעליו, ולעתים עלוב ומוזנח. ל...
• 

  עברית שפה קשה בארק פלוס? כבר לא.

  1.02.12
  ... מאפשרת עריכה וכתיבת טקסט חדש תוך שימוש בכלל מאגר הפונטים, כך שהמשתמש נהנה מחופש עבודה מלא. חשוב גם לציין כי בעזרת הרכיב החדש צורת הפונט המקורית נשמרת בשלמותה, וכן כי לא מדובר בפונטים "מפוצצים" אלא בטקסט חי אשר זהה למקור. בנוסף, התוכנה מגיעה עם גלריית פונטים מוכנה מראש ובעת הצורך ניתן אף להוסיף פונטים נוספים לגלריה זאת, אותם מקבלים עם פרויקטים שונים.עדכון זה של התוכנה שם ארק פלוס בחזית ה-CAD, התכנון והעיצוב האדריכלי בישראל, שכן מדובר במתן גמישות ...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ... בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבניינים גבוהים יותר וצפופים יותר ניתן למצוא בלונדון ופריז וגם בהם נעים ללכת. בנוסף הוא מציין ש"שתפיסת המגורים הרווחת בישראל אינה הולמת לחלוטין את האקלים המקומי. במדינה כמו ישראל שבה השמש קופחת במרבית ימות השנה, בנייה גבוהה תספק הצללה נחוצה לרחובות ולבניינים". בנוסף מועלית הטענה שבקומות הגבוהות נבנות ...