חיפוש - ספר , קוב , תמ |1| - דף 6

• 

  באר שבע על ראש שמחתי

  22.03.12
  כתבה מעולה במיוחד מופיעה השבוע ב Xnet - איתי כ"ץ כותב ומספר על פלאי האדריכלות שנעשו בבאר שבע. כתבה מלאה תחושת החמצה, אהבה וגעגוע לעיר הדרומית. עיר מלאה בניסויים של אדריכלות עד לגבול ההתעלמות מבני האדם שאמורים לגור בהם, לתרבותם או לאקלים."הרבה באר-שבעים לא הבינו אז, וגם לא היום, על מה ולמה הוענקו פרסי אדריכלות למבנים המוזרים האלה" כותב איתי. "לא תמיד היה טוב לגור בהם, ומדכדך עוד יותר היה להביט בהם: הם תרמו צבע אפור ואסוציאציות של מקלטים ומלחמה, בע...
• 

  גגות ירוקים – קצת סדר בבלגאן

  6.03.12
  ...בי, של צמחיה חסכנית במים, כפי שהזכרנו, והשקיה מלאכותית מועטה. תחום הגינון הסמי-אקסטנסיבי על גגות והשימוש בצמחיה חסכנית ("יובשנית"), עדיין נתון במחקר. פתרון נוסף לגג חסכוני במים הוא "הגג החי" (Living Roof), שנקרא בספרות גם "גג חום" (Brown Roof). הגג החי מדמה את הטבע ומטרתו העיקרית היא משיכת בעלי חיים, בנוסף לתרומות אקולוגיות למבנה. בתור מצע גידול, נעשה שימוש בקרקע טבעית והצמחייה היא פרחי בר עונתיים וצמחיה טבעית אחרת. המהדרין באירופ...
• 

  קריאה לשינוי תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  6.02.12
  האדריכל ארד שרון, מיוזמי העצומה נגד תנאי התחרות לתכנון הספרייה הלאומית, פרסם מכתב תשובה גלוי למכתבו של ראש עמותת האדריכלים, האדריכל ברוך ברוך. אנו מביאים כאן את הנוסח המלא:---- ---- ----לכבודאדריכל פרופ' ברוך ברוך- ראש עמותת האדריכליםהנדון: עצומה לשינוי תנאי התחרות הבינלאומית לתכנון הספרייה הלאומית - ודרישה מיידית מכל אדריכלי המדינה, כולל 4 האדריכלים ה"פטורים" מהתחרות האנונימית (שלב א') שלא להשתתף בתחרות בתנאיה הנוכחיים.ברוך היקר,כמי שאמור לשמש ד...
• 

  קריאה להחרמת התחרות לתכנון הספרייה הלאומית

  24.01.12
  "תנאי התחרות לתכנון ה'ספריה הלאומית' בירושלים מהווים נדבך נוסף בהשפלת מקצוע האדריכלות למקומות שלא ידענו דוגמתם." ... "נקעה נפשינו מההשפלה המתמשכת שבה תחרויות אדריכליות מהוות שיטה לתעתע באדריכלים המנסים לפלס את דרכם." כך פותחת עצומה עליה חתומים כבר כ 300 אדריכלים.בשבועיים האחרונים עולים מהשטח לא מעט קולות המוחים נגד תנאי התחרות. נזכיר - לתחרות שני שלבים השלב הראשון הינו אנונימי ופתוח ובסיומו ייבחרו עד ארבעה אדריכלים, ואלה יעלו לשלב השני, גם הוא אנ...
• 

  סיפור של כישלון אדריכלי

  7.12.11
  ...המרכזית החדשה בתל אביב וכזה הוא "בית הנעורים" בקיבוץ חולדה. הבית נחנך ב1986 ושנה לאחר מכן ננטש. אתם מוזמנים להכנס לכתבתו של יעקובסון ולקרוא את סיפור המבנה המפורט, אנו כאן נמשיך לבחון את מקור הכישלון. בדרך כלל ניתן לאבחן מספר גישות לעבודה האדריכלית. ישנה למשל הגישה של ליבסקינד, פרנק גרי ודומיהם. אדריכלים כאלה פועלים על פי דימוי. מבחינתם (ובהסכמה מלאה של המזמין), הפרוגרמה משנית לצורך ליצור פסל, אמירה סביבתית או אייקון. כזה הוא בית האופרה בסידני...
• 

  רם כרמי משיב לביקורת על הבימה

  1.12.11
  ...ו התנהלות סבירה ונכונה. רם כרמי מגיע לכתבה מוכן היטב לביקורת וחם על המבקרים. "שום ביקורת שנכתבה לא נכתבה על ידי מישהו שלמד את הבניין או על ידי מישהו שאני יכול להעריך מה שהוא אומר. כשהבניין סוף סוף נפתח שמעתי גם המון ביקורות טובות מהשחקנים ומהקהל. ואלו היו ביקורות מהאנשים שחיים את הבניין ולא מאלה שרואים אותו מבחוץ". נראה שמספר האנשים שרם כרמי מעריך את דעתם אינו גבוה. יש אדריכלים שמוכנים להשבע שהוא מגיע לשלושה אם כוללים גם אנשים שנפטרו כבר.
• 

  האם תל אביב היא מדינת אוייב?

  28.11.11
  ...ערים בארץ ובעולם וכבר הוכח שערים אחראיות למרבית התוצר הגולמי העולמי. בארץ למשל גוש דן אחראי לכמעט 60% מהתוצר בעוד ששטחו רק 7% משטח המדינה. בעיר גדולה המשכורות גבוהות יותר מאשר בעיר קטנה, בעיר גדולה נרשמים יותר פטנטים יחסית למספר התושבים, יש יותר משרות יצירתיות (אדריכלים, פרסומאים, מעצבים) מאשר בעיר קטנה, יותר הפקדות בנק פר תושב... הכל הכל מראה על תפוקה גבוהה יותר... אז איך אפשר לבוא ולטעון שהעיר אינה מנוע כלכלי? ובכן, אפשר. כשהסטטיסטיקה מציגה...
• 

  פתיחת האגף החדש של מוזיאון תל אביב

  30.10.11
  ...ו? האם האדריכלות לא דומיננטית מדי וכופה את עצמה?האם מבנה חריג כזה, "חללית" הוא כונה במקום אחד, "צוללת" באחר, האם הוא מה שצריכה העיר? האם הוא יהפוך את המוזיאון למרכז לתשומת לב עולמית ובכך ישרת את האומנות הישראלית? ב Xnet מספר מיכאל יעקובסון על המבנה ובמיוחד על הסיפריה, לדבריו המקום המוצלח ביותר בו "לאחר שעולים ויורדים בעקלתון בין אולמות התצוגה, הדחוסים האחד לצד השני והאחד על גבי השני כמו מחסנים חשוכים למחצה, פוגשת זווית העין את אולם הספרייה המ...
• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  D3 הינה תחרות פתוחה הקוראת להצעות עיצוב מגורים ברי קיימא למקומות ברחבי העולם. התחרות מיועדת לאדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבי פנים, מהנדסים וסטודנטים. ניתן להשתתף בצוותים, אין מגבלה על מספר ההגשות לצוות. דיור מחר D3 בחינתם של תהליכים תרבותיים וקונטקסטואלים מציעה מבט יחודי לתכנון אסטרטגיות דיור חדשות למגורים בעתיד. תחרות דיור מחר – D3 מזמינה אדריכלים, מעצבים, מהנדסים וסטודנטים לחקור, לתעד, לנתח, לשנות, ולהציג גישות חדשניות של אורבניזם מגורים, אדריכל...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  הם לא שותקים, זה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...מרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים ...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... שלא היה קיים עד כה ובאופן שאינו מקובל לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והע...
• 

  עולם חדש נקימה

  28.04.11
  ... בפיטורים אם היא לא תוסיף דעה שמאלנית, ההדבקה כל כך מאולצת שזה מגוחך. בסופו של דבר אני בכל זאת ממליץ לקרוא את הכתבה. מכל הדיבורים והמניפסטים נשאר הכח הכלכלי אצל היזם. לא אצל הרשות המקומית, בטח שלא אצל האדריכל ואפילו לא אצל הלקוח הסופי. האדריכלים שמסוגלים להכתיב סגנון עוסקים ב"גדול יותר, מנופח יותר, מקושט יותר" ואם צריך תימוכין לזה - אפשר למצוא אותם בכתבה שכנה של נועם דביר שמספר על הכפלת מספר גורדי השחקים בעולם בעשור האחרון. אנחנו עולים למעלה.