חיפוש - חדשות , ספר , קש |1| - דף 15

• 

  תחרות דיור מחר – D3

  5.09.11
  D3 הינה תחרות פתוחה הקוראת להצעות עיצוב מגורים ברי קיימא למקומות ברחבי העולם. התחרות מיועדת לאדריכלים, אדריכלי נוף, מעצבי פנים, מהנדסים וסטודנטים. ניתן להשתתף בצוותים, אין מגבלה על מספר ההגשות לצוות. דיור מחר D3 בחינתם של תהליכים תרבותיים וקונטקסטואלים מציעה מבט יחודי לתכנון אסטרטגיות דיור חדשות למגורים בעתיד. תחרות דיור מחר – D3 מזמינה אדריכלים, מעצבים, מהנדסים וסטודנטים לחקור, לתעד, לנתח, לשנות, ולהציג גישות חדשניות של אורבניזם מגורים, אדריכל...
• 

  הלקוח ישלם למתכננת על השמטת קרדיט

  25.08.11
  בית המשפט קיבל את טענותיה של צברית שפאן, הנדסאית אדריכלות כנגד הבעלים של הוילה שתכננה וחייב אותו לשלם 407 אלף שקל הכוללים את שכר הטרחה שלה, וכן פיצוי על עוגמת נפש עקב אי מתן קרדיט בפרסום הבית. פסק הדין מעניין בשל מספר סוגיות שעולות ממנו בעיקר בנושא זכויות יוצרים, קרדיט על עבודה וכן דרכי חישוב לפיצוי. צברית שפאן תכננה ב 1999 את "הוילה המרוקאית" בקיסריה עבור עודד בן זאב, הבעלים שהתחמק מאז בטענות שונות מתשלום שכר הטרחה שלה. המבנה שעיצבה הפך לשם ...
• 

  בזיון וסיאוב בירושלים

  15.08.11
  ...חרה שלושה צוותי האדריכלים מהם יוזמן אחד לתכנן את הקמפוס החדש שיקום במרכז ירושלים. שלושת הצוותים מובלים על ידי משרדי אדריכלים מחו"ל ונראה שההתמודדות היא על שכר הטרחה מאחר ומשרדים לא התבקשו להגיש הצעה אדריכלית. כתבה בהארץ מספרת על פסילתה של התחרות ועל המשרדים המועמדים לבחירה. הצוותים הם סטודיו סאנה מטוקיו (בשיתוף משרד ניר-קוץ), סטיבן הול אדריכלים מניו יורק (בשיתוף משרד א. לרמן) ו RMJM מבריטניה (בשיתוף משרד מייזליץ-כסיף). בשבועות האחרונים נפגשו...
• 

  למה האדריכלים שותקים?

  7.08.11
  הם לא שותקים, זה אתה שמקשיב רק לעצמך. מספר כתבות פורסמו לאחרונה ברשת ובהם דובר על העובדה שהאדריכלים שותקים ולא שותפים למחאה. באחרונה בהם, כתבתו של מיכאל יעקובסון ב Xnet, נשאל האם האדריכלים איבדו את מעמדם והפכו לבלתי רלבנטיים האם אנו מסוגלים לחזור ולמלא את התפקיד המרכזי של המקצוע ולתכנן דיור ראוי ובר-השגה לאזרחי ישראל. בכתבה מרואיין ישראל גודוביץ', מי שהיה כזכור מהנדס העיר תל אביב והוא מאשים את האדריכלים ברמיסת המקצוע. קולו של גודוביץ' חד ...
• 

  מועדוני לילה וגישות שונות לעיצוב

  31.07.11
  ...מרות (או בגלל?!) שלא לקח אדריכל או מעצב, המקום "מעורר הערכה" לדעת מבקר האדריכלות וזוכה לשיר הלל של ממש מצד הבליינים. אם בתחנה המרכזית הסבו מתחם מסחרי למועדון לילה, הרי שבבת ים הפכו מועדון לילה לגלרייה לאומנות. נועם דביר מספר בכלכליסט על גלגולו של מועדון "הריווירה". גם כאן מדובר במפלצת בטון נטושה אבל בניגוד לתל אביב, כאן בהחלט היו מעורבים אדריכלים... רק שהם לא פעלו בצורה שגרתית. האדריכלים אלס ורבקל ואלי דרמן, בני זוג במשרד ובחיים, מסבירים ...
• 

  יש מקום, זה דירות שחסר

  25.07.11
  תחת הכותרת "יש מקום לכולם בגוש דן" מפרסם ד"ר אוהד קרני רשימה בבלוג שלו שמסבירה בפשטות, בגרפים ומספרים את העובדה הפשוטה - דירות אמנם חסרות אבל מקום בהחלט יש ואפילו בתל אביב. "הבעיה המרכזית של הבנייה בישראל היא שהיא פשוט לא צפופה מספיק" כותב קרני, "ישראל היא אמנם אחת מהמדינות הצפופות ביותר בעולם ותשעה מתוך עשרה אנשים חיים בה בערים, אבל למרבה האבסורד הערים שלנו ממש לא צפופות." והוא ממשיך "הפתרון אמיתי לבעיית הדיור אינו גירוש הצעירים לפריפריה הרח...
• 

  הפשע שבלימודי אדריכלות

  18.07.11
  ... הכתבה המדוברת מציגה מרצה לאדריכלות מאוניברסיטת אינסברוק שהורה ל-21 הסטודנטים שלו לבחור סניף בנק בעיר ולשרטט לו תוכנית שוד. הביקורות באו כצפוי מהצד השמרני ואף אחד לא עצר רגע לחשוב שזה פשוט קישקוש יחצני שנתמך עוד בתערוכה ובספר. המרצה אפילו מודה בכך בחצי פה "בתי ספר נוטים להתענג, בהונאה עצמית, על הדיסציפלינות של עצמם, ותוהים מדוע מי-השיג-את-הצורה-המוזרה-ביותר כבר לא מעורר שום אפקט. בסופו של דבר, הצלחנו לייצר אפקט בילבאו בלי לבנות בניין." ....
• 

  שוויץ ואיטליה במרכז יהוד

  5.07.11
  ... בטוח שהרעיון של ראש עיריית יהוד רע כל כך. ואם לתת פתחון פה לאחד הטוקבקים בכתבה: "מה תל אביבי בדיוק בסגנון שהומצא בגרמניה בשנות העשרים-שלושים והועתק לכאן ללא כל הקשר מקומי וללא מחשבה?... אני מוכן להמר שלאותם הכותבים הביקורתיים על האדריכלות הישראלית, אין שום בעיה עם אוכל איטלקי השולט בתל אביב, או עם אופנה איטלקית או עם עיצוב מוצרים איטלקי... כל אלה בסדר מבחינתם. זה גם הולך טוב עם האספרסו. בדירת הבאוהאוס, אלא מה." * התמונה מהדמיות היח"צ לפרויקט
• 

  האם יהיה תואר רשמי למעצבי פנים?

  4.07.11
  ... ותיקים שלהם, נאבקים בשוק יום יום במעצבים שלמדו בקורסים למיניהם. הבעיה בכך שהתואר אינו רשמי היא כפולה - ראשית, למעצבים אין יכולת להציג ללקוח את יתרונם היחסי מול כל אדם שהחליט לעצב אפילו ללא לימוד כלל, שנית - נוצרת אינפלציה במספר המעצבים והשוק נכנס לתחרות קשה בה לכולם קשה להרוויח. אבל הכתבה מציגה גם את הצד השני. יש הרי לא מעט מעצבים שלא למדו במוסד כלשהו והם מוצלחים וטובים, מיס ון דר רוה לא סיין את לימודי התואר שלו ואצלנו אריק בן שמחון התמחה בכ...
• 

  הספריה העירונית הניידת - פרויקט מיוחד

  30.06.11
  מי שותל מדפי ספרים בתחנות אוטובוס? איך מחליפים ספרים אם אף אחד לא שומר עליהם? "פרוייקט אמנותי ניסיוני במרחב האורבני." כך מכנים יוזמי הפרויקט את מה שהם עושים. הרעיון המרכזי שלהם הוא הוא לשתול מדפי ספרים בתחנות אוטובוס עירוניות ולאפשר למשתמשים בתחבורה ציבורית, נוסעים והולכי רגל לשאול ספרים ולהחזיר, להוסיף ספרים וגם סתם לקחת . השנה נערך פיילוט שבמהלכו תחזקו היוזמים במשך מספר שבועות תחנה אחת (כאשר המדף התרוקן ,הם הוסיפו ספרים). לאחר פרק זמן החל...
• 

  חוק שימור מבנים... וכסף

  26.06.11
  מספר כתבות בכלכליסט וגלובס חושפות את המאבקים הכספיים המתנהלים סביב שימור מבנים בתל אביב. מגמת שימור מבנים הולכת וצוברת תאוצה וכבר נכתב גם כאן וגם על ידי גדולים מאיתנו על הצד הרע של השימור. אבל מלבד סוגיות אדריכליות ישנם גם כמה נושאים כלכליים המעורבים בנושא או בעברית - מלא כסף. תמצית חילוקי הדעות הכספיים נסקרת בגלובס והיא זו: העיריה טוענת שקביעת מבנה כמיועד לשימור מעלה את ערכו - ולכן על הדיירים לשלם היטל השבחה, הדיירים לעומת זאת טוענים שהקביעה...
• 

  כרמיאל - עיר אמיתית או כפר גדול?

  22.06.11
  בכתבה ב"הארץ" מספרת אסתר זנדברג על מיתוג העיר כרמיאל. לא מעט נכתב כבר על הטרנד החדש של ראשי הערים בו הם עוסקים במיתוג במקום לפתור את הבעיות האמיתיות של הישוב, וכרמיאל מצטרפת בזאת לאילת וקריית מלאכי. במקרה של כרמיאל, אפילו אדריכלית הנוף האמריקאית מרתה שוורץ, שהובאה במיוחד כדי לסייע במיתוג, מסכימה שכדי ליצור אורבניות נדרשים תהליכים דרסטיים יותר. הסלוגן הדמוגרפי שנבחר לכרמיאל לפני שנה היה, "כרמיאל לגדול ולגדל". שוורץ נכנסה לתמונה בתחילת השנה והו...
• 

  הסינמטק בתל אביב - סלו הרשמן

  14.06.11
  ...י כל קשר לבניין הקיים, כפי שעשו למשל עם פירמידת הזכוכית באגף החדש במוזיאון הלובר בתכנון אי. אם. פיי, או מרכז הקלונוע בדרזדן בתכנון משרד קופ הימלבלאו. אני בחרתי בחלופה השנייה: לשלב ולהחדיר את המבנים אחד בשני". מיכאל מספר בכתבה כי "בעוד שהכניסה של הבניין הוותיק פונה לכיכר הסינמטק, הכניסה החדשה פונה לרחוב הארבעה. יצירת כניסה חדשה בחזית צדדית הייתה אתגר בפני עצמו, ונראה שהרשמן מצליח לעמוד בו בכבוד." כתבה מעניינת, אל תדלגו גם על הסיור בתמונות.
• 

  מחאה נגד תנאי התחרות לעיריית נתניה

  2.06.11
  ... שלא היה קיים עד כה ובאופן שאינו מקובל לא ברמה הבינלאומית ולא ברמה הארצית. אחת הדרישות למעוניינים להתמודד בתחרות הינה להוכיח כי תכננו כ- 10000 מ”ר של בניני ציבור או משרדים בפרויקט אחד או שניים לכל היותר.תנאי ספציפי זה מעמיד מספר גדול מאוד של משרדים ותיקים וצעירים כאחד מחוץ לתנאי הסף לצורך השתתפות בתחרות לתכנון בית העירייה, ולמעשה מייצר תקדים מסוכן לתנאי סף לתחרויות אדריכלות. הרעיון העומד מאחורי התחרויות האדריכליות באשר הן הינו השיח האדריכלי והע...
• 

  איך לא להלחם על איכות חיים ותכנון אורבני

  30.05.11
  ...בנות את הפרויקט בעלות המינימאלית האפשרית גם במחיר פגיעה בנוף, בעיר, ובסיכויים שלה לצמוח לכיוון הים.המאבק הזה לשיקוע תשתיות הזכיר לי את המאבק של תושבי כפר שמריהו לשיקוע כביש 2 במחלף העובר לידם. כפר שמריהו הוא מקום קטן וזניח. מספר התושבים בו לא עולה על מה שמאכלסת חיפה בשני בניינים לפעמים. הצומת לידו הייתה "הפקק של המדינה" ובכל זאת הם הצליחו לכופף את משרד האוצר ומע"צ ולהביא לשיקוע הכביש. שיקוע + משאבות ניקוז + כביש שקט + קירות אקוסטיים - כל זה עולה ...