חיפוש - חדשות , פח , פר , קל |1| - דף 11

• 

  סדרת טלוויזיה - אדריכלות בישראל

  14.01.13
  ...ותומאנית ומהארכיטקטורה האוניברסאלית ואת האדריכלים באותה תקופה שיצרו אדריכלות המשלבת קשר למקום עם רומנטיקה.אמנון רכטר על שושלת האדריכלים אליה הוא משתייךאמנון רכטר, בנו של יעקב רכטר ונכדו של זאב רכטר, מנתח את מורכבות המורשת המשפחתית הארכיטקטונית, היחסים בין הדורות, היכולת לפיתוח יצירתיות ועל הדור הצעיר המנסה למצוא את דרכו ולהוכיח את כישוריו.הסופר דן בניה סרי מתאר את החיים בירושלים שמחוץ לחומותדן בניה סרי מתאר את חייו בילדותו סמוך לשכונת הבוכרים, את...
• 

  הזוכים בפרס רכטר 2012

  24.12.12
  ...יתן לבניין בית הספר ללימודי השואה בכללותו, על שני חלקיו: לחלק הישן יותר ולחלקו ההמשכי והחדש. השופטים מוצאים כי שני החלקים של הבניין חיוניים להעברת המסר החוויתי ומהווים שלמות אחת, וכי הפרס ניתן גם עבור שנים של עבודה המייצגים נפח, איכות ורצף מקצועי. הבניין מצטיין ברגישותו לנוף הסובב אותו וברגישותו לפרטים".פרס רכטר הינו הפרס הנחשב ביותר לאדריכלות והוא מוענק מאז שנת 1962, אחת לשנתיים לזכרם של זאב רכטר ובנו יעקב רכטר. לפני שנתיים לא ניתן פרס האדריכל ה...
• 

  לקניון יש תפקיד חברתי, הוא כמו הקארדו והאגורה

  11.12.12
  ...בו ונגישותו לא יצרו תוכן חדש לחיי הקהילה אלא משכו את התושבים והרגילו אותם לצרוך את חוויית הקראדו שם. המחיר הוא שרחובות העיר התרוקנו, המחיר הוא שחיי המסחר ברחוב התדלדלו והשיטוט בהם הפך למפחיד יותר, המחיר הוא שלקחנו פונקציה ציבורית משטח ציבורי, בו לכל אדם זכות לעבור ולשהות והעברנו אותה לידיים פרטיות. אין זכות הפגנה בקניון, אין קבצנים, אין הופעות רחוב ספונטניות, אין שליטה של הרשות המקומית. זהו מרכז עיר שהופרט. מי שרוצה להיות נוכח בו צריך לשלם לגביר.
• 

  פנימה והחוצה - המנוע הכלכלי של תל אביב

  21.11.12
  ... רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ".המשך הכתבה מתאר החלק השני של התהליך. "בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את...
• 

  היכלי הספורט של חיפה

  18.10.12
  ..."מי מהם יתרום יותר לעיר?" היא שואלת. למרות שהתשובה נראית קלה, אפשר למצוא מקרי מבחן שיוכיחו שלא הכל פשוט כל כך."בכניסה הדרומית לעיר" כותבת נעמה, "נבנה אצטדיון 'סמי עופר' (בתכנון מנספלד-קהת) עתיר התקציב – חצי מיליארד שקלים, שמשפחת עופר תרמה כחמישית מהם וזכתה באזכור המיליארדר המנוח. (...) אלא שהעיר עצמה לא תרוויח ממנו הרבה: הוא מרוחק ממנה, והאוהדים יגיעו ברכב הפרטי, יראו את המשחק ויתניעו הביתה (...) אצטדיון עופר וסביבתו מעודדים שימוש ברכב פרטי ומרחי...
• 

  אייקונים בחיפה, הישן והחדש

  15.10.12
  ... ספר לקונסטרוקציה' (...) הגג הזהוב משדר אמנם ראוותנות מסוימת, אך ברוב הבחירות האדריכליות שנעשו בהליך התכנון ניכרת חדווה הנדסית כנה. גם הגידור ההכרחי סביב הכניסות לאצטדיון הוא מתכתי ושקוף, ולא מנסה לטשטש את הקונסטרוקציה"."אלו פחי אלומיניום פשוטים, זה יחזיק לאורך זמן וזה קל לניקוי", אומר קהת בכתבה. "זהו ניצול של מספר מצומצם של אלמנטים וגיבושם יחד לצורה האיקונית. כי רואים את זה, מזדהים עם זה. כך לאצטדיון יש חותמת".ובכן... בואו ונספור את הנסיונות הקו...
• 

  ספר חדש - ניצחון העיר

  20.08.12
  ...האורבאנית ואיך טכנולוגיה חדשה מעודדת אנשים להתקבץ יחד." (מהצד האחורי של העטיפה)"המניפסט העירוני של גלייזר הוא שיר הלל ליכולותיה של העיר המודרנית להפוך עניים לעשירים ואומללים לשמחים" כותבת בן ארי בביקורתה, "הוא עושה זאת בהרבה פחות פואטיות ובהרבה יותר פומפוזיות, כפי שהיה מצופה מכלכלן מהארוורד שמשוכנע שבידו החוכמה שתשנה את העולם. ולכן, כשגומרים לקרוא את ספרו, במקום לראות את העיר באור חדש, נדמה שהקוראים ירצו להירשם להרווארד כדי שבסופו של דבר יקבלו ג'...
• 

  חזיתות של גרפיטי ותכנון פרמטרי

  23.07.12
  ...אותן הגדרות. פרמטרים אקלימיים הם גורם חשוב נוסף בעבודה שלנו ואנחנו משתמשים בכלים אלה יחד עם סימולציות אקלימיות כדי לקבל החלטות תפקודיות ועיצוביות שונות – כמו לדוגמה בקטע של חזית שלפי סימולציה אקלימית שביצענו למדנו שהיא מקבלת פחות שמש לאורך השנה, השתמשנו בקוד שמרכז יותר פתחים בקטע מסוים זה. מהבחינה הזאת, למרות שאין באדריכלות שלנו אלמנטים דינמיים שמשתנים, אנחנו מרגישים שהקונטקסט הדינמי שבו אנחנו פועלים כן מקבל ביטוי בתכנון –מבחינה אקלימית אבל גם מב...
• 

  ביקורת על בקעת הקהילות ביד ושם

  16.07.12
  ...אורך השנים ולא את שרידותו בשינויי התרבות.דעתי על המקום עוד פחותה מזו של מיכאל. השימוש בלוחות אבן ממש צורם לי בעיניים במפגשי הפינות ובקורות המעברים, שם ברור שיש בטון שנושא לוחות אבן. למרות העובי הרב שלהם הלוחות הופכים לדימוי של אבן, לטפט. אולי העיניים שלי מקצועיות מדי כשהמוח מפענח מיידית כל דימוי לצורת הבנייה שלו. אני מניח שמרבית הקהל לא מרגיש כמוני בתחושת הזיוף. אבל אני זה אני וביקורת אמיתית יכולה לבוא רק מתוך המקום האישי.וכך גם הביקורת של מיכאל.
• 

  של מי הבית הזה בכלל?

  25.03.12
  ...ושב שהם לוקחים בניין שהוא אחד המיוחדים באילת והורסים ערכים ארכיטקטונים שאי אפשר להחזיר אותם ופותחים פתח לקלקול עוד יותר גדול", אמר דני שוורץ בכתבה למקומון אילתי. "אם יהיה שם בית קפה ויוציאו כסאות בחוץ, הם יצטרכו לשים גגונים ופחונים ויהרסו את הבניין, שלפי דעתי המשוחדת, הוא יצירת אמנות. אני חושב שזאת די חוצפה לפגוע בבניין מבלי לזמן את הארכיטקט לוועדה ובלי לדבר אתו על זה."הדיון "של מי הבניין הזה בכלל?" ישן ולא ייפתר כאן וגם לא בסוגיה הנוכחית באילת. ...
• 

  חוק התכנון והבניה החדש - פוליטיקה ואידאולוגיה

  11.03.12
  ...ימו מספר גורמים זעקה "ביבי מרמה את כולנו! בהליך בזק הוא מקדם את חוק התכנון והבניה החדש, חוק שיקצר את התהליכים או יאריך אותם! יאפשר ליזמים לקדם כל תכנית ויתקע אותה לנצח!" רק שבג"ץ לא התרשם במיוחד וזרק את העתירה למרומה הראוי, לפח.השופטים גרוניס, ריבלין וארבל דחו את העתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים בהם עמותת 'אדם טבע ודין', חיים וסביבה, החברה להגנת הטבע, מגמה ירוקה, האגודה לצדק חלוקתי, במקום וידידי כדור הארץ - כי לא ניתן מספיק זמן כדי להגיש הסתייג...
• 

  לא לשכוח! תשלום אגרת הרישוי עד סוף מרץ

  7.03.12
  ...מספרו 02-6662944).את אגרת הרישוי יש לשלם באמצעות אתר התשלומים באינטרנט בכתובת:www.moital.gov.il/engineers (תוך ציון מספר פנייה ומספר זהות) ו/או בבנק הדואר.מומלץ לשלם אגרת רישוי באתר הרשם בכל חודש ינואר של שנה פלונית, גם ללא ספח האגרה, ע"י הקלדת מספר הפונה ומספר הזהות (ניתן לברר מספר פנייה ע"י הקשת מספר זהות בשאילתה המופיעה באתר), תשלום באמצעות אתר האינטרנט מעודכן באופן אוטומטי, יש לצרף את אישור התשלום לאגרת הרישוי, כשלאחרי ישלח כרטיס רישוי קשיח.ח...
• 

  בתחרות למי יש יותר גדול יש גם מפסידים

  13.02.12
  ... האם כל המגדלים האלה והשאיפה ל"הכי גבוה" באמת תורמים לעיר או שרק ליזמים? ומחקר קובע שגורדי שחקים נבנים בדרך כלל לפני משבר כלכלי.בכתבתו ב Xnet מראיין מיכאל יעקובסון את האדריכל אמנון שוורץ, מתכנן מגדל יורוקום. הראיון עצמו חשוב פחות מההערות של יעקובסון לגבי מגדלים:"התחזיות העירוניות שעל בסיסן מתוכננים כיום מרבית המגדלים הן תחזיות אופטימיות ונאיביות, שמקורן האמיתי הוא התחרות העזה בין ערי מרכז המטרופולין על שטחי המסחר והתעסוקה, המניבים מיסי ארנונה גבו...
• 

  זנדברג נגד שאר העולם... שוב

  30.01.12
  ...ון דולר ביציקות בטון עבור ספרים שממילא אין גישה של הציבור אליהם? למה לא לתכנן פארק ציבורי באתר הספרייה עבור העם? פשוט בושה. תנו לנו שטחים ציבוריים פתוחים עבור העם ולא מבצרים עבור האליטות !יש הבדל בין צורך לבין דחיפות קיומית. פחות מפרומיל של הציבור מבקר בספריה שאכן "פתוחה לקהל" . רוב הציבור לא חולם על כך ועסוק בקיום יום יומי בקור ובגשם. בסופי שבוע, כמו עדר פילים שורד בקלהרי, נודד הציבור בחיפושו אחר שטחים פתוחים וציבוריים !! ראה הצלחת גן השעשועים ב...
• 

  קומות בנסיגה, אור וצל

  22.01.12
  ...ן לציון, את ההיגיון ביצירת קומות עליונות בנסיגה: "ברוב הערים בארץ הבנייה המרקמית היא של בניינים בני ארבע קומות. כאשר החזית לרחוב של קומות התוספת נמצאת בנסיגה, הולך הרגל שנמצא ברחוב כמעט לא יכול לראות את הקומות החדשות. הרבה פחות נעים ללכת ברחוב שדופנותיו בגובה עשרות מטרים וקשה לראות פיסת שמים. קומות בנסיגה מאפשרות ליצור עיבוי של המגורים ברחוב בלי להשפיע על התחושה הקיימת".*התמונה מתוך הכתבה, צילום - פבל וולברג קנטי מעמת את דוידוב עם הטענה שבנ...